ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
כעבור עשר שנים נתקל אותו תלמיד ישיבה ברחוב במקרה בראש הישיבה שלו לשעבר. התלמיד היה עכשיו מגולח למשעי ולבוש בבגדים הכי מודרניים ואופנתיים של התקופה. למרות זאת, זיהה המורה הזקן את תלמידו לשעבר ופתח אתו בשיחה.
הוא שאל אותו בתמימות "הואיל ואינני איש העולם הגדול, וברור שאתה כן, האם תואיל לענות על כמה שאלות שיש לי על החברה שבחוץ? האם רוב האנשים שמחים או מדוכאים? האם רוב האנשים שמחים בחלקם או שהם רואים את עצמם כעניים? האם רוב האנשים בריאים בנפשם או שרויים בחרדה ולעתים בטירוף דעת כמעט? ולבסוף, האם רוב אנשים בריאים או שהם לוקים במחלות וסובלים ממכאובים או מבעיות גופניות כאלה או אחרות?"
התלמיד נרתע מהשאלות האלה אך השיב בצייתנות, "אדוני, אני חייב להודות על האמת. רוב האנשים אינם מאושרים, הם לא חושבים שהם עשירים, ולא משנה כמה כסף יש להם, ולהרבה פסיכולוגים יש מרפאות משגשגות, מפני שאנשים רבים בעולם לוקים בבעיות נפשיות ואפילו במידה מסוימת של שיגעון, והאנשים שחולים ומתייסרים מכאב ומחרדה עולים במספרם עשרת מונים על האנשים הבריאים בגופם ובנפשם."
על הדברים האלה העיר המורה, "בשביל עולם כל כך עצוב, מדוכא, חולה ועני גילחת את זקנך?"
בכל יום בתפילה אנחנו אומרים "למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה". היהדות לא שוללת את העולם שבחוץ. היהדות היא דת מעשית שמתמודדת עם החיים כפי שהם ולא באה אל מאמיניה בתביעות לא ריאליות.
לכן גם אם העולם שבחוץ הוא עולם של עוני, מתח נפשי, כאב גופני, סבל ותסכול בלתי פוסק, זה העולם שבו אנחנו חיים. אסור לנו להסתגר ולהפוך לנזירים. אך כפי שציינתי לא פעם במאמרים האלה, היהדות היא תמיד דת של איזון ואיזון כאן איננו רשות לגלח את הזקן, כביכול, בגלל הלחצים שהעולם שבחוץ לוחץ עלינו או בגלל הרצון שלנו להסתגל לאמות המידה שהוא קבע או לתקינות הפוליטית המקובלת בו.
כמו למאות מיליוני, אם לא מיליארדי, אנשים בעולם, יש לי טלפון נייד. נדיר שאני משתמש בו ורוב הזמן הוא כבוי. אני משאיר אותו כבוי בכוונה תחילה, מפני שאני עדיין מעריך שיחה בין בני אדם פנים אל פנים. כל הנכדים שלי שולחים לי מסרונים - הם לא יודעים לכתוב נכון, ולא פעם נדמה שהם אובדי עצות כשהם צריכים לתקשר עם בן אדם אחר באופן אישי, פנים אל פנים.
העולם שבחוץ מספר לי שאני מיושן, שריד של תקופה שחלפה זה מכבר. אולי, אך אני לא מוכן "לגלח את זקני" בנושא הזה. הטלפון מייצג בעיניי עולם טכנולוגי מתקדם מאוד שהוא במהותו עצוב, עני, מנותק, ובמקרים רבים מאוד, לוקה בחוסר תפקוד קשה.
אוקראינה, סוריה, לבנון, מצרים, לוב, עירק, אפגניסטן, פקיסטן, קונגו, זימבבואה, בוסניה, צפון קוריאה ועוד רשימה ארוכה של מדינות בעולם אינן ארצות שנעים להיות בהן היום. למעשה, אזורים גדולים בעולם על מיליארדי התושבים שלהם אפופים עצבות, אלימות, עוול ומוות.
אם אין לאדם עקרונות ואמונות שנמצאים מעל האירועים וההתרחשויות שקורות עכשיו בעולם שבחוץ, הוא נדון לתחושה מתמדת של דיכאון, מתח ותסכול עצום. התורה נתנה לנו סדרה של עקרונות ואמונות כדי שנוכל לחיות גם בעולם קשה ולא נוח בתחושת סיפוק והישגיות.
התורה הבטיחה לנו חיי נצח וזיכרון אינסופי. התורה מתמודדת עם רבבות הפרטים של חיי היומיום וטווה אותם יחד למארג של ערכים בעלי משמעות ונותנים לנו תחושת סיפוק. את העצבות של העולם שבחוץ אפשר להמתיק מעט על ידי שלווה פנימית ותחושה של הישגיות. תפילה, לימוד, צדקה, מחשבות טובות והתנהגות טובה - כולם שותפים לבניית העולם הפנימי של האדם שמאפשר לו להתמודד בהצלחה עם העולם החיצוני הקשה והעצוב כל כך. זה לקח חשוב שעלינו לזכור בכל יום ולא להתעלם ממנו לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
