ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- אומנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התובע: א,בעל הבית
הנתבע: ב, קבלן
בפני הבורר:
הרב גדעון פרל
המקרה והתביעה
התובע הזמין עבודה מקבלן עבור סכום של 65,000 $ שעליו לסיימה עד ט"ו אלול תשנ"ז. מסיבות כלכליות לא הצליח הקבלן לעמוד בהתחייבותו והפסיק את העבודה, לאחר שגם איחר את הזמן מעבר לקבוע בחוזה בכחדשיים. כתוצאה מכך נאלץ בעה"ב התובע לשכור קבלן שני שיסיים לו את העבודה- ונאלץ לשלם לו על כך עוד כספים מעבר ל- 65,000 $ הנקובים בחוזה עם הנתבע. כמו כן נאלץ לשלם שכ"ד בנוסף בגלל האיחור בסך 4,400.- ש"ח עבור דירה חלופית בתקופת הבניה. סה"כ תביעת התובע מהנתבע הוא על סך 14000.- $ כולל שכ"ד בסך 4,400 ש"ח.
הנתבע
הנתבע מודה בעובדות הנ"ל, אך טוען שהמחיר המקורי 65,000$ היה מוטעה מצידו כיון שהיה "לחוץ" לקבל את העבודה ולמעשה היה צריך לנקוב בסכום גבוה יותר. כמו- כן העיכוב בעבודה נגרם בגלל בעיות הנדסיות שלא נצפו כולן מראש וזה גרם להארכת זמן ולתשלום שכר עבודה לפועלים מעבר למתוכנן, ויש לזקוף זאת לחובת בעה"ב. כתוצאה מהנ"ל מעריך את הפסדיו בסך כ- 10,000 $ שחלק מזה מוטל על התובע.
ברור הדין
א. נפסק בשו"ע של"ג ס"ז שקבלן שחזר בו ידו על התחתונה, אף אם קיבל תשלום על מה שעשה כבר. אם בעה"ב שכר קבלן אחר להשלים את העבודה, וצריך לשלם לו יותר ממה שנותר מהקבלן הראשון - הרי שהקבלן הראשון צריך לשלם את היתרה מהרווחים שלו. ולפי זה בעה"ב שילם מעבר להסכם עם הנתבע סך 14.000.- $ (כולל שכ"ד) צריך איפה הקבלן לכאורה (הנתבע) לכסות תשלום זה.
ב. אין לקבל את טענת הנתבע שיש טעות בהסכם בסכום הנקוב, כיון שהיה בידו לברר הכל מראש. והרי לתובע היתה הצעת מחיר לבניית הבית בפחות מכך - לכן טיעון זה נדחה. וכיון שנחתם כך בהסכם שבין הצדדים הוא המחייב.
ג. ביחס לטענה שהפיגור בעבודה נגרם בגלל בעיות הנדסיות ואדריכליות שאינן תלויות בקבלן הנתבע, והן שגרמו את הפיגור האמור וכתוצאה מכך להפסד של שכר הפועלים בכ- 10,000.- דולר הנ"ל - גם בעה"ב הנתבע, לא הכחיש שהיו בעיות כאלה. לכאורה נראה שיש להטיל אחריות זו על בעה"ב - התובע, שישא באחריות של התשלום העודף לפועלים בסך 10,000.- $ . אולם מאידך, הרי הקבלן, בראותו שהעבודה מתמשכת מעבר לזמן הנקוב בחוזה, היה צריך להודיע לבעל הבית שהעיכוב נגרם בגללו ועליו לשאת בעלויות שלו. ויתר על כן, היה עליו להפסיק את העבודה מיד, כיון שלא תבע את בעה"ב, מהיכן איפוא יכסה את ההוצאה הנוספת הזו? ונמצא שהקבלן בהמשיכו את העבודה על אף העיכובים, ללא דרישת תשלום נוסף מבעה"ב נחשב כמוחל על דרישה זו, בתקווה שבכל אופן יסיים את העבודה. לפחות ללא רווחים אך גם ללא הפסדים, כדי לשמור על המוניטין שלו. מ"מ מידי ספק לא יצאנו, וכיון שהכסף מוחזק בידי הנתבע, והממע"ה נ"ל לחלק את "ההפסד" הנ"ל בין הצדדים בשווה, דהיינו שהתובע ישא גם הוא באחריות של 50% בסעיף זה דהיינו ב- 5000.- $.
ד. ביחס לתביעה לתשלום שכ"ד הנובע מפיגור בעבודה בסך 4,400.- ש"ח, התובע מסתמך על הסעיף בהסכם הקובע שהקבלן ישלם כפליים מהנזק שייגרם לתובע כתוצאה מהפיגור. סעיף זה מקובל כקנס פיגורים המוטל על קבלן, שהתרשל במלאכתו, ועל כן מתחייב בקנס זה ע"מ שיעמוד בזמן הנקוב בחוזה. והנה בנדוננו, כאמור לעיל, הפיגור נגרם לא בגלל רשלנותו של הקבלן אלא גם בגלל הבעיות ההנדסיות. נמצא שהקבלן לא פשע בכוונה בפיגור זה, ועל דעת כן לא נקבע הקנס. ובאשר להפסדו של התובע ששילם שכר דירה מכיסו עקב הפיגור, זה נזק עקיף, בבחינת גרמא בניזקין שהוא פטור אף מדיני שמים כשלא עשה בכוונה.
ה. התובע שילם מעבר לחוזה 14000.- $ ע"מ לסיים את מה שלא השלים הנתבע. בהתאם להלכה, שהחוזר בו ידו על התחתונה, על הקבלן הנתבע "לספוג" הפסד זה. מאידך, הקבלן קיבל מבעה"ב על חשבון העבודה סך של 50000.- $. לפי הודאת הקבלן סכום זה כולל כ - 30% חומרי בנייה, המושקעים בבית ומצויים בידי בעה"ב; עוד כ - 30% שכר עבודה לפועלים, שאף הוא נחשב בידי בעה"ב; עוד כ- 20% הוצאות נלוות על הבית, כהובלות, נסיעות, חשמל מים וכד', שאף הם מצויים כבר בידי בעה"ב. כ-20% הנותרים הם הרווח הקבלני, שאמור להיות חלקו של הקבלן, דהיינו 10000.- $. אם נניח שהקבלן חייב לשלם את מלוא התביעה יצטרך הקבלן להוציא כסף מכיסו הפרטי ולשלם לבעה"ב 4000.-$ מעבר לרווחיו, שקיבל מבעה"ב. על זה כתבו הפוסקים שאין הקבלן, החוזר בו, משלם מכיסו את ההוצאה הזו, שהרי אינו חייב לממן מכיסו בית לבעה"ב. עיין בחו"מ ס' של"ג, בש"ך ס"ק כ"א.
בס"ד י' במנחם אב תשנ"ט
פסק הדין
א.הקבלן נחשב לחוזר בו שידו על התחתונה. לפיכך מתחייב לשלם לבעה"ב מה שקיבל ממנו כרווח קבלני, סך 10,000.- $, על חשבון סיום העבודה.
ב. הפסדו העיקרי של הקבלן נגרם על ידי הבעיות ההנדסיות והאדריכליות שהתעוררו במשך העבודה. האחריות להפסד זה מוטלת על שני הצדדים בשווה, כמוסבר לעיל. לפיכך התובע נושא באחריות הסעיף הזה בסך 5,000.- $. שהם 50% מההוצאה העודפת (שכר עובד).
ג. אין לראות בסכום הנקוב בהסכם כטעות.
ד. אין לחייב את הקבלן בתשלום שכר דירה של התובע, משתי בחינות: 1) מצד דיני נזיקין - הרי זה גרמא בנזיקין שלא בכוונה שפטור. 2) מצד סעיף הקנס שבהסכם - הרי שהקנס מוטל רק אם נעשתה רשלנות ופשיעה, וכפי שהוסבר לעיל הפיגור נבע מבעיות אובייקטיביות ולא בכוונה ממילא לא חל על מקרה זה סעיף הקנס.
ה. אם מנכים מגובה התביעה את השכ"ד, שמוערך על ידי בסך קרוב ל1,200.- $ נמצא שהיא עומדת על סך 12,800.- $. כאמור יש לזכות את הנתבע ב5,000.- $ לפי סעיף ב' הנ"ל. נמצא שיש לחייב את הנתבע בסך של 7,800.- $.
ו. על הצדדים להגיע להסדר תשלומים מוסכם ביניהם תוך שבוע מקבלת פס"ד זה, ולהודיע על כך לבורר, על מנת שיקבל תוקף של פס"ד. אם הצדדים לא מודיעים לבורר תוך השבוע הנ"ל על הגיעם לסיכום המחייב ביניהם, הרי שעל הנתבע לשלם את הסכום שחוייב בו בשישה תשלומים שווים החל מ א' באלול תשנ"ט.
ניתן ב..... ביום י' במנחם אב תשנ"ט (23 ביולי 99).
על החתום:
הרב גדעון פרל בורר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
