ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- משפט ציבורי
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפני הדיין:
הרב גדעון פרל אב"ד
העובדה
פלוני רכש דירה בפרויקט הבניה בישוב. הצטרף לאגודת הישוב יוזמת הבנייה,
בהסכמה מלאה כתנאי לאפשרות הרכישה, שילם את דמי הכניסה לועד הישוב,באמצעות האגודה. לפני סיום הבניה של דירתו (מטבח לא גמור) – מכר הקונה את הנכס לתושב אחר. במחיר ששילם התושב כלול סכום דמי הכניסה ששילם פלוני בזמנו. התושב השלים את הבניה ונכנס לגור, וגר בה באופן קבוע מזה שנים.
התביעה
הועד דורש מהתושב תשלום דמי כניסה, ככל אדם שרוכש נכס בשכונה החדשה. תביעתו מעוגנת בתקנון האגודה, הקובע שיש סמכות לאגודה לגבות מכל מצטרף חדש לאגודה דמי כניסה המיועדים לועד ישוב, מטרת תשלום זה, "השתתפות בפיתוח שטחי הציבור בישוב" (פ"ב סעיף 6 מהתקנון) , וכן ע"פ סעיף 11 בפ"ג – ש"דמי הכניסה מוטלים ע"פ החלטות ועד הישוב", והועד החליט שהתושב חייב בתשלום זה.
בחוו"ד עוה"ד של הועד הדגיש שאין קשר לפרישתו של חבר אגודה, המוכר , לצירופו של הקונה התושב, שהינו מצטרף חדש לאגודה – שהוא חיוב אישי, שלא קשור לעלויות של קונה הדירה מהמוכר לו.
בסכום כתב עוה"ד שאין לראות התשלום "כתשלום עבור נכס" אלא תשלום עבור קליטת המשפחה בישוב, והשתתפות בתשלומי עבר לצורכי ציבור".
לפיכך נתבע התושב לשלם את דמי הכניסה במלואם.
הנתבע
התושב קנה את הנכס לפני שנסתיימה הבניה והמוכר לא הספיק לגור בה אפילו יום אחד. ולכן יש לראותו כקונה הראשון שהשלים את הבניה – ודמי הכניסה כבר שולמו עם תחילת הבניה ע"י המוכר. הקונה "נכנס בנעליו" של המוכר, וממשיך את התהליך שהחל המוכר. לטענתו נדרש לשלם דמי הכניסה לאחר שכבר גר בבית, ולא עם חתימת העסקה עם המוכר לו. עובדה זו אומרת לו שבודאי הועד בזמנו הבין שאינו רשאי לגבות דמי כניסה כפולים על אותו נכס.
באופן עקרוני טוען, שרוכש נכס "יד שניה", לא מחויב בדמי כניסה, גם לפי תקנון האגודה, שהרי לא נזכרה הלכה זו במפורש בתקנון.
נוסף לכך טען שאין סמכות לועד להטיל תשלומים (על תושבים בישוב) שאינם חוקיים ומאושרים ע"י המועצה האיזורית.
כמו כן טען שאינו חבר באגודה, כי לא נדרש בזמנו לחתום על טופס הצטרפות לאגודה, אלא בשלב הרבה יותר מאוחר. ממילא אין לו כל מחויבות כלפיה.
עוד טען שהועד "לאו בעל דברים דידי הוא", אלא האגודה.
עוד ציטט מ"ספר האגודות השיתופיות" שאם יתברר שהאגודה תובעת תשלום על פיתוח וכד' מחבר מסוים, והחבר כבר שילם והשתתף בנושא זה, תתעורר בעיה בתביעה זו - רשם האגודות, כבורר, יתקשה להכריע לטובת האגודה.
ברור הדין
א. פלוני, הרוכש הראשון, הצטרף לאגודה ושילם את דמי הכניסה, ע"פ תקנון האגודה. אולם לא השלים את הבניה ולא גר בישוב, הצפי של האגודה המייצגת את תושבי ישוב – הוא לקלוט משפחה, ולאור זאת לשתפה בפיתוח הישוב, כמי שנהנית מכך. כמו כן הצפי של הקונה המצטרף לאגודה להיקלט בישוב, על כן הוא מוכן להשקיע ממיטב כספו ומאמציו למלא את המטרה הזו. במקרה הנ"ל מוכח הדבר שהצפי לא התקיים – משני הצדדים. למצב כזה אין מענה בתקנון האגודה. גם לפי חוו"ד עו"ד המגדיר את תשלום דמי הכניסה עבור "קליטת משפחה" והרי משפ' פלוני לא נקלטה. יש להדגיש שמשפ' פלוני הייתה כנה ורצינית במטרתה להצטרף לישוב, אך מפאת קשיים אמיתיים לא עלה הדבר בידה ונאלצה לוותר על הזכות הזו.
לכן יש לבחון את המקרה ע"פ אומדנא והערכה הגיוניים. וההגיון אומר שבמקרהו של פלוני – אין מקום לתשלום דמי כניסה – כמי שלא נכנס ולא גר ולא נקלט בישוב. והרי תשלום זה מיועד לועד הישוב – שאינו חלק מהאגודה. והאגודה מהווה צינור חוקי לגביה זו עבור הועד המקומי. וא"כ שורת הדין נותנת שתפיסת הועד את דמי הכניסה של משפ' פלוני אינה כהוגן.
נראה לי לדמות נושא זה, למקרים אחדים המופיעים במקורותינו ומוגדרים. "אומדנא דמוכח" שעל פי זה מתבטל קנין שנעשה, למפרע. כגון המוכר נכסיו ע"מ לעלות לארץ ישראל, אך לא אמר זאת בפרוש לקונה בעת המכירה, אך היה זה ברור ומפורסם בפני עצמו. ולאחר זמן התברר שהוא נאנס או הניסיון להיקלט בא"י לא עלה בידו – וחזר אל הקונה לבקש שיחזיר נכסיו. שנפסק להלכה בחו"מ ס' ר"ז ס"ד ברמ"א – שהמקח בטל והנכסים חוזרים לבעליהם, כאשר קיימת אומדנא דמוכח שהמכירה היתה רק ע"מ עלייתו לא"י. וישנן עוד ראיות לכך במקורות, ואכמ"ל.
אמנם אם פלוני היה מתגורר בדירה אפילו שעה אחת נחשב הדבר לקליטתו בישוב – כיון שיש לקבוע את הגבול ההגיוני של הגדרת הקליטה והוא: השלמת הבניה ומגורים בפועל בנכס, אפילו יום אחד. ראיה לכך יש להביא מדיני חזקה, שאדם מערער על מחזיק בביתו שהוא גזול בידו, ומוכיח על פי שני עדים שהבית היה שלו, וכי גר בו לפני 4 שנים. והמחזיק כיום בבית, טוען שקנה אותו מפלוני, אדם אחר, לפני למעלה מ- 3 שנים ומאז הוא גר בו ויש לו חזקה. נפסק להלכה – שאם הפלוני הזה גר בבית אפילו יום אחד, ויש עדים על כך, הרי המחזיק זוכה בדין. כיון שמגורי הפלוני באותו בית נחשבים כהוכחה שהוא שלו. נמצא שמגורים של יום אחד יש להם משמעות הלכתית מכרעת בגדרי הקניינים. ומזה יש להשליך גם על המקרה שאנו דנים בו. שאם הקונה הראשון, פלוני, לא גר בבית אפילו שעה אחת – אין הוא נחשב למי שנקלט בישוב – וממילא אין להשית עליו דמי כניסה.
ב. אין להפריד בין הועד לאגודה בתביעה זו, כיון שגם האגודה תובעת דמי כניסה (מכתבו של נציג האגודה), וגם הועד תובע זאת. הועד נותן שירותי משרד לאגודה ופועל מכוחה. מאידך, סמכותו של הועד מעוגנת בתקנון האגודה, כמי שמחליט ומחייב את האגודה לפחות בנושא זה של דמי הכניסה.
ג. רעיון דמי הכניסה הוא בכך שבעזה"י, היישוב נבנה בעבר, והולך ומתפתח בהווה, וחבריו מאז יסודו השתתפו והשקיעו כספים בפיתוחו שמהם נהנים כל המצטרפים שבאו בהמשך. על כן מן הראוי שגם המצטרפים ישתתפו בפיתוח הישוב הן למענם והן למען ה"דורות הבאים".
ד. כל זמן שהיישוב נמצא בתהליכי פתוח, בנושאים שונים, זה מוסרי ונכון לגבות את דמי הכניסה כנ"ל. אף אם נאמר שאין בכוח הועד לכפות ולחייב, תשלום זה, מצד דיני המדינה והמועצות האזוריות, הרי שהאגודה רשאית לעשות כן ביחס לחבריה. אין ספק שעל פי דין תורה, רשאי הועד לגבות תשלום זה מכל חברי היישוב, כסמכותם של זט"ה, על פי הליך הלכתי נכון.
ה. לא מתקבל על הדעת, שדווקא משפ' התושב, לא נדרשה בזמנו, היינו לפני הטיפול ב"בר רשות", לחתום על הטפסים שהיא מצטרפת לאגודה. הרי כל הרוכשים נדרשו כך ועשו כן מתוך הבנה מלאה. אין בידינו נתונים מדויקים כדי לוודא עם מי הצדק בנושא זה, זולת עדות המזכירה. מ"מ אי החתימה עד היום על הצטרפות לאגודה היא תופעה שאין לסבול אותה בתוך הישוב. חריגה כזו עלולה לפגוע בו ואין להאריך בכך. היא חייבת לבוא על תיקונה באופן מיידי ללא כל דיחוי.
ו. לאור הסבר התקנה של גביית דמי כניסה, כנ"ל, הטיעון שרוכש דירה "יד שנייה" מופקע מתשלום זה – אינו מתקבל. שהרי הוא עתיד להשתקע ביישוב וליהנות ממה שהשקיעו חבריו בעבר ומפתוחו בעתיד. א"כ מדוע שלא תחול עליו תקנה זו. הרי ההנאה היא אישית על כל נפש שגרה בישוב, ואין זה קשור לתשלום ששילם המוכר שאף הוא נהנה מכך. רכישת הנכס היא רק העילה לגביית התשלום, שהרי בכך מגלה הקונה את רצינותו ומאווייו לגור בישוב וליהנות ממנו, וגם לתרום לו מכשרונותיו ומשפחתו. ממילא אין כאן עניין של "רווח כפול" על אותו נכס כפי שטוען התושב.
ז. אין לפגוע בעובדי ציבור המשרתים אותו בנאמנות. נכון הוא שלא ניתן להימלט משגיאות שלפעמים התוצאות שלהן הן לא נעימות, מ"מ אסור לזלזל בעובדי המשרד שהצליחו לעמוד ברוב המשימות הקשורות לפרויקט הבנייה, ולהטיל בהם ובעבודתם דופי: "לברר את תקינות מנגנון המינהל" וכו' – כתלונת התושב. הרי זה מקרה יוצא דופן! אכן, חוסר תשובות לפניות ולמכתבים מצד הועד או האגודה, תוך זמן סביר, זה דבר שלא צריך לקרות ואין לו הצדקה – אם אכן הדבר נכון.
ח. כאמור, המקרה שלפנינו יוצא דופן. שהרי לכל הדעות פלוני לא הצליח להגיע לסיום הבנייה ולהתגורר בביתו בישוב אפילו יום אחד. התושב, הרוכש ממנו את הדירה, טוען ש"נכנס בנעליו" של פלוני. היינו שהתשלומים ששולמו על ידי פלוני ליישוב, (חוץ מאשר לקבלן) צריכים להיזקף לזכותו של התושב, שהצליח לממש את הדירה ולאייש אותה, אחרי שעמדה זמן רב בשיממונה. לפי מה שהוסבר לעיל, דמי הכניסה הם תשלום אישי. ומן הדין התושב צריך היה לשלם תשלום זה באשר הוא גר ונהנה בישוב. אולם לטענתו, כיון ש"נכנס בנעליו" של פלוני, שהיה חבר אגודה, גם הוא נחשב, לפי זה, כחבר באגודה, וכמי ששילם את דמי הכניסה. אך כיון שהתושב טוען שאינו חבר באגודה, נמצא שלא נכנס בנעליו של פלוני, והרי הוא ככל רוכש דירה בישוב, "יד שנייה", שחייב בתשלום זה של דמי הכניסה. אם היה משלים את כניסתו ל"נעליו" של פלוני, על ידי הצטרפות לאגודה, הרי שהיה מקום לפוטרו מדמי הכניסה, ששולמו כבר על ידי פלוני.
פסק הדין
א. משפחת התושב חייבת בתשלום דמי הכניסה לישוב, כרוכשים דירה, בפרויקט של האגודה, ככל חברי האגודה שרכשו דירה בפרויקט זה.
ב. אם התושב ואשתו יצטרפו מיידית לאגודה בחתימתם על הטופס המקובל, ישלימו בזה את "כניסתם לנעליו" של פלוני, ודמי הכניסה ששילם פלוני ייזקפו לזכותה של משפ' התושב. בתנאי שיוכח שפלוני שילם את דמי הכניסה.
ג. באם יקוים סעיף ב' של פס"ד, יש לנכות מזיכוי זה, את דמי הטיפול והטרחה שנעשו ע"י הועד והאגודה למען קליטתה ופרישתה של משפ' פלוני, והפרש זה מוטל על משפ' התושב. בתנאי שלא חויב בכך בזמנו פלוני. לענ"ד אין לחייב בדמי הטרחה הזו יותר מ- 2-3% מדמי הכניסה.
ד. אין לגזור גזירה שווה מפסק דין זה, לרוכשי דירות "יד שנייה", מחברי האגודה, כיון שהמדובר כאן במשפחה ראשונה שנאלצה להפסיק את ריהוט המטבח והתקנתו, על סף סיום הבנייה. וכן לא גרה בבית ולו יום אחד.
ה. אין ספק שביחס, לאדם שבנה או קנה דירה בפרויקט של האגודה, וסיים את הבנייה, ואחר כך מכר אותה, מתוך חשבון כלכלי או סיבה כדאית אחרת – קונה הדירה יחוייב בדמי הכניסה. קל וחומר למי שלכתחילה קנה או רכש דירה על מנת למוכרה – שהקונה החדש יחוייב בדמי הכניסה, על אף שהראשון שילם זאת גם כן.
ו. נציגי הועד והתושב הסמיכו את הח"מ להיות בורר בסוגיא הנ"ל וקיבלו על עצמם לקיים את פסק הדין במלואו.
ז. לביצוע פסק הדין – ניתן לצדדים שבוע ימים מיום שיגיע לידיהם, ולא יאוחר ……
ח. פסק הדין ניתן ב …………… , ללא מעמד שני הצדדים.
גדעון פרל אב"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
