ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- מזוזה ומעקה
בדירתנו החדשה, ישנם מספר מקומות אשר מעוררים שאלות בנושא מזוזה, כולל חדר ארונות, "חדר" כביסה קטן (בעצם, ארון), מרפסת למכונת החימום, מרפסת גדולה יותר, ומחסן בקומת חניון הבניין.
האם אנו נוהגים לחומרה לקבוע מזוזות בכל המקומות הללו -- או האם אנו חוששים שמזוזה נדרשת רק כשיש ארבע על ארבע אמות, ככה שעלינו למדוד כל מקום לגופו? (ואם כן, כיצד פוסקים לגבי המובן של ארבע על ארבע כאן?)
אם אכן יש לקבוע מזוזות במקומות הללו, האם נוהגים לעשות כן בצד ימין בכניסה למקומות הללו - או בצד ימין ביציאה ממקומות הללו (כלומר, בכניסה לחדר הגדול יותר)?
אם ראוי שהמקומות ייבדקו, אני כמובן אתכבד להביא לדירה את כבוד הרב (או מישהו אחר מארץ חמדה, אם עדיף).
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
123 - התרת נדר שנידר כקנס על גלישה באינטרנט
124 - מזוזה, מקום קביעתה.
125 - שטיפת פנים ביום כיפור
טען עוד
א. כל חדר מגורים בשטח של ארבע על ארבע אמות חייב במזוזה 1 .
ב. חדר שאין בו ארבע אמות 2 על ארבע אמות פטור ממזוזה 3 . יש אומרים שאם החדר הזה הוא פתוח לחדר שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות, יש לקבוע מזוזה בפתח ביניהם בצד ימין של הנכנס לחדר הגדול 4 .
ג. במרפסת יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הנכנס מהבית אל המרפסת, ויש אומרים בצד ימין של הנכנס מהמרפסת אל הבית. אין לברך על קביעת מזוזה זאת 5 .
ד. נחלקו הפוסקים בחדר שיש בו שטח של ט"ז אמות מרובעות ואין בתוכו ריבוע של ארבע אמות על ארבע אמות אם חייב, ולמעשה נראה להקל. 6
ה. במרפסת למכונת החימום השיעור של ארבע אמות על ארבע אמות לא כולל את המכונה. 7
ו. יש להסתפק האם מחסן חייב במזוזה (אם יש בו ארבע אמות על ארבע אמות, או לפי היש אומרים אפילו אם אין בו ארבע אמות אם הוא פתוח למקום שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות), ולכן יש לקבוע מזוזה ולא לברך, או לברך על מזוזה אחרת קודם ויכוין גם על זה. 8
ז. חדר הארונות וחדר הכביסה חייבים במזוזה אם יש בהם ארבע אמות על ארבע אמות (או לפי היש אומרים אפילו אם אין בהם ארבע אמות אם הם פתוחים למקום שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות).
^ 1. עי' בשו"ע יו"ד (סי' רפו) כל פרטי הדינים הנוגעים להגדרת חדר כחדר מגורים לענין חיובו במזוזה.
^ 2. כידוע נחלקו הפוסקים בשיעור אמה, והיא בין 48-58 ס"מ. ולכן אם יש ריבוע של 2.32 מטר על 2.32 מטר יש לקבוע מזוזה ולברך עליה, ואם יש פחות מזה אבל יש ריבוע של 1.92 מטר על 1.92 מטר יש לקבוע בלי ברכה או לברך קודם על מזוזה אחרת ולכוין גם על זה. ועי' ב"משנה ברורה" (שו"ע או"ח סי' רעא ס"ק סח) ובביאור הלכה (שם ד"ה של רביעית) המביא את דעות הפוסקים בדין זה.
^ 3. סוכה (ג ע"א) שו"ע (יו"ד סי' רפו סע' יג).
^ 4. דעת רע"א (שו"ע יו"ד סי' רפו סע' יג) והחזו"א (יו"ד סי' קסח אותיות ד-ו). ועי' לקמן הערה 5.
^ 5. כתב הרי"ף בהלכות מזוזה (הלכות קטנות ו ע"א) "ת"ר בשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול אף אני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה אף כל שהוא מיוחד לדירה יצאו אלו שאינן מיוחדין לדירה יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת"ל בית מה בית עשוי לכבוד אף כל שהוא עשוי לכבוד יצאו אלו שאינם עשויין לכבוד יכול שאני מרבה אף הר הבית הלשכות והעזרות ת"ל בית מה בית שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהן קדש ואי קשיא לך הא דתניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבות במזוזה התם בשבתים פתוחין לתוכן". הרי"ף עומד על סתירה לכאורה בין שתי סוגיות בגמרא, הראשונה במס' יומא (יא ע"א) בה כתוב שבית שער אכסדרה ומרפסת פטורים ממזוזה ואילו במס' מנחות (לג ע"ב) כתוב שהם חייבים במזוזה. תירץ הרי"ף, שכאשר בתים פתוחים לתוכן הן חייבות במזוזה אבל כאשר אין בית הצמוד למרפסת או לגינה הן פטורות ממזוזה, וכ"כ הרמב"ם (פ"ו מהל' מזוזה ה"ז) . לעומתו התוס' (יומא שם ד"ה יכול) ורש"י (סוכה ח ע"ב ד"ה תיהוי) פירשו שמדאורייתא בית שער אכסדרה ומרפסת פטורים תמיד ממזוזה ואילו מדרבנן הם חייבים. הרא"ש בהלכות מזוזה (סי' טו) מביא את תירוצו של הרי"ף ואת תירוצו של ר"י בתוס'.
הטור (יו"ד סי' רפו) מסביר את דעת הרי"ף כך: "ובית שער והגינה פטורין ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב אף במקום שנכנסין לו מרה"ר חוץ מהמקום שנכנסין לו מהבית". משמע שהוא הבין שחידושו של הרי"ף הוא שכאשר הגינה או המרפסת משמשת ככניסה מהרחוב לבית אין לשים מזוזה רק בפתח הבית אלא גם בפתח החצר המוביל אליו. לפי דבריו אין לכלול בדברי הרי"ף והרמב"ם חיוב מזוזה בחצר או מרפסת שאין להם פתח לרה"ר אשר דרכו ניתן להיכנס לבית. כך פירשו בדברי הרמב"ם גם הבית מאיר (יו"ד סי' רפט) והחזו"א (שם) ראיה לפירושם ניתן למצוא בהמשך דברי הרמב"ם (פ"ו מהל' מזוזה ה"ח) "לפיכך אחד שערי חצרות ואחד שערי מבואות ואחד שערי מדינות ועיירות הכל חייבים במזוזה שהרי הבתים החייבין במזוזה פתוחין לתוכן, אפילו עשרה בתים זה פתוח לזה וזה פתוח לזה הואיל והפנימי חייב במזוזה כולן חייבין, ומפני זה אמרו שער הפתוח מן הגינה לחצר חייב במזוזה". משמע שהסיבה לנתינת המזוזה בשערי המדינות והמבואות היא שהם מובילים אל הבית ולכן נחשבים שערים אלו כשערי הבית, אבל אין חובה לשים מזוזה בפתח של חצר אשר איננו כניסה אל הבית מרה"ר. אולם ניתן להסביר דרך אחרת את דברי הרי"ף והרמב"ם. שבכל מקרה בו הבית פתוח אל המרפסת המרפסת חייבת במזוזה כי מעתה השימוש בה הוא שימוש של בית דירה שהרי חלק מעניני הבית נעשים במרפסת או בחצר הפתוחה אליו, ובכלל זה גם שער או חצר שכל תפקידם הוא להוביל אל הבית נחשבים כתשמיש של הבית ולכן גם הם חייבים במזוזה. וא"כ כל גינה או מרפסת שבית פתוח לה חייבת במזוזה. וכן פשט לשון הרי"ף שלא חילק בין סוגי המרפסות הפתוחות לבית וכן משמע מהלכה ז בדברי הרמב"ם. כפירוש הזה כתב בשו"ת "אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' קפא).
לדעת הרא"ש (הלכות מזוזה סי' יא) כל מרפסת שמשתמשים בה לחלק מתשמישי הבית חייבת במזוזה ואע"פ שאין לה תיקרה ואע"פ שבית ללא תיקרה פטור ממזוזה זה משום שאין דרכו של בית בכך אולם מרפסת או חצר שדרכה בכך חייבת במזוזה היכא שהיא משמשת לתשמישי הבית. א"כ לדעת הרא"ש, וכן לדעת הרי"ף והרמב"ם ע"פ הפירוש השני, יש לקבוע מזוזה מצד ימין של הנכנס מהבית למרפסת כי המרפסת היא מקום החייב במזוזה. וכן כתב הט"ז (שו"ע יו"ד סי' רפט ס"ק ד) בשם המהרי"ל (סי' צד).
ה"בית מאיר" (שם) חולק על דברי המהרי"ל ופוסק שיש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס מהחצר או המרפסת אל הבית משום שבכל מקרה בו יש חדר עיקרי וחדר הטפל אליו אנו קובעים את המזוזה תמיד כדרך הכניסה מהחדר הטפל אל העיקרי. מקורו הוא בדברי המרדכי (הלכות קטנות סי' תתקסא, ח ע"א) "ואומר ר"י דוקא בין גברי לנשי ששניהם עיקר ושניהם פתוחים לר"ה אבל מבית לחדר או לעלייה שעיקר תשמישו ומוצאו ומובאו מבית לשם לא אזלינן בתר היכר ציר אלא יניחנו בחדר דלצורכו הוא עשוי". ופירש הב"מ שכוונת המרדכי היא כי תמיד קובעים את המזוזה ע"פ הכניסה לחדר העיקרי, היוצא שהמרדכי חולק על דברי המהרי"ל, וכותב הב"מ שיש לפסוק כמרדכי. לעומתו מביא הב"מ שם את דברי הגאון מליסא בשם תשובה ששלח לו אב"ד דק"ק גלוגא שמסביר בדברי המרדכי שהכוונה היא שצריך להחליט מה עיקר תשמישו של הפתח וכאשר הפתח הוא בשביל החדר הפנימי כי לחדר הפנימי א"א להיכנס אלא מהחדר החיצון אז בעינן לקבוע את המזוזה לימין הנכנס לחדר הפנימי כי הוא עיקר תשמישו וקביעתו של הפתח. וא"כ דברי המרדכי מסכימים על דעת המהרי"ל שיש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס לחצר או מרפסת שאין לה פתח לרה"ר אלא אפשר להיכנס אליה רק מהבית. וכתב הגאון מליסא שהוא עשה למעשה כדעת המהרי"ל ע"פ תשובת אב"ד דק"ק גלוגא אע"פ שיש לו להשיב על דבריו. וע"ע בפי' דברי המרדכי בספר "חובת הדר" (פרק ח הערה ו).
גם החזו"א (שם) חלק על פסק המהרי"ל וטעמו הוא משום שיש לפסוק להלכה כדעת הרמב"ם שכן פסק המחבר (שו"ע יו"ד סי' רפו סע' ז) וכן דעת רוב הראשונים וא"כ המרפסת מצד עצמה אינה חייבת במזוזה. לכן יש לקבוע מזוזה לימין הנכנס מהמרפסת לבית ע"פ דברי רע"א (שו"ע יו"ד סי' רפו סע' יג) שכתב שאע"פ שחדר הקטן מד"א על ד"א פטור ממזוזה יש לקבוע מזוזה בכניסה ממנו חזרה אלא הבית משום שחדר הפטור ממזוזה נחשב כשוק וממילא בפתח ממנו אל הבית יש לקבוע מזוזה כמו בפתח הבית הפונה לרה"ר, כדברי רע"א נמצא גם בשלטי גיבורים (הלכות קטנות ו ע"ב אות ב לשון ריא"ז). אולם על חידושו של רע"א חלק באג"מ (שם) משום שאע"פ שהחדר הקטן פטור ממזוזה אין לראות בפתח שבינו לבין הבית כניסה אל הבית שהרי א"א להיכנס משם לבית אלא רק לצאת מהבית אל החדר ומכיון שהפתח אינו משמש ככניסה לבית יש לפוטרו ממזוזה מכל צדדיו.
על כן מביא בשו"ת "יחוה דעת" (ח"ד סי' נא) שהיו פוסקים שפטרו את פתח המרפסת ממזוזה כי המרפסת אינה חייבת במזוזה כדעת הרמב"ם ע"פ פירוש הטור וכן פסק השו"ע, וכן אין לשים מזוזה בכניסה מהמרפסת לבית כי אין דרך כניסה משם אל הבית. אך להלכה כתב שיש להניח מזוזה כדעת המהרי"ל לימין הנכנס למרפסת אך בלא ברכה משום החשש לדעת הרמב"ם. ואילו באג"מ (שם) כתב להעמיד את דינו של הט"ז, וכ"כ בשו"ת "חלקת יעקב" (יו"ד סי' קסב) בשם רוב הפוסקים. ובשו"ת "שבט הלוי" (ח"ג סי' קנ) פסק כדעת החזו"א.
וע"ע בשו"ת "בנין ציון" (סי' צט) שהפסק בנדון הקרוב לדידן לקבוע שתי מזוזות בשני צידי הפתח, אולם עי' ב"חלקת יעקב" (שם) שכ' שאין לעשות כן משום חשש בל תוסיף. וכ"כ ב"שבט הלוי" (שם) שלא נראה לו לנכון להכריע בדרך זאת.
על כן למעשה משום דעת הרא"ש והפירוש השני בדעת הרמב"ם הבאנו כדעה ראשונה את דעת הט"ז והמהרי"ל. ועוד שלהסבר החזו"א אפשר ויש לפטור את הפתח ממזוזה בכל צדדיו. לענין ברכה יש לקבוע את המזוזה אם שאר מזוזות הבית כך שלא יהיה צורך לברך דווקא עליה.
עוד כתב החזו"א שכאשר המרפסת אינה משמשת מסיבות מסוימות לאחד משימושי הבית כגון אכילה לינה או שטיחת פירות אלא רק לאויר בעלמא לכ"ע אין לראות במרפסת מקום החייב במזוזה ולכן אין לקבוע לכ"ע את המזוזה לימין הנכנס למרפסת. ודבריו הם כדעת הרא"ש שלעיל.
באם שטח המרפסת קטן מד"א על ד"א, לדעת רע"א יש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס מהמרפסת לבית ולחולקים עליו אין צורך בקביעת מזוזה לפתח זה. ועי' בהערות 2 ו 6.
^ 6. דעת הרא"ש (הלכות מזוזה סימן טז) דאין חיוב אלא במקום שיש ריבוע של ארבע אמות על ארבע אמות, ודייק כן גם מלשון הרי"ף. הרא"ש הבין שאין כן דעת הרמב"ם שכתב בזה"ל (שם): "בית שאין לו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות בשוה אע"פ שהוא עגול או בעל חמש זויות ואין צריך לומר שאם היה ארכו יתר על רחבו הואיל ויש בו לרבע ארבע אמות על ארבע אמות חייב במזוזה." וכן הביא הטור (יו"ד סימן רפו) שדין זה הוא מחלוקת רמב"ם ורא"ש, והב"י הכריע להלכה כדעת הרמב"ם. וכן בשו"ע (שם סעיף יג) כתב רק לשון הרמב"ם. והש"ך (ס"ק כג) כתב שכיון שגם דעת רבינו ירוחם הוא כהרא"ש, יש לקבוע את המזוזה בלא ברכה או לברך קודם על מזוזה אחרת ויכוין גם על זה.
הט"ז (שו"ע או"ח סי' תרלד ס"ק ב) כתב שבאמת גם הרמב"ם סובר כהרא"ש בזה, והביא כמה הוכחות לדבריו. קודם כל דייק מלשון "ארבע אמות על ארבע אמות בשוה" שצריך ריבוע דוקא. ועוד דאם כהבנת הרא"ש והבאים אחריו בדעת הרמב"ם, מה שכתב דאין צריך לומר שאם היה ארכו יתר על רחבו שהוא חייב אינו מובן, דודאי צריך לומר דמקום שהוא שמונה אמות על שתי אמות חייב דאינו דבר פשוט. אלא הכוונה שמקום שהוא כגון שמונה אמות על ארבע אמות חייב, ולא צריך ריבוע דוקא. ועוד דבהלכות סוכה (ד, ז) כתב הרמב"ם לשון דומה: "סוכה עגולה אם יש בהיקפה כדי לרבע בה שבעה טפחים על שבעה טפחים אף על פי שאין לה זויות הרי זו כשרה", ושם ודאי צריך דוקא ריבוע של שבעה טפחים על שבעה טפחים כדמוכח בגמרא (סוכה ז ע"ב-ח ע"א). והב"י עצמו (טור או"ח תרלה) פירש כן בדעת הרמב"ם שם. וכדברי הט"ז כתב גם ה"מרכבת המשנה" על הרמב"ם. אמנם ה"שלטי גבורים" (הלכות קטנות ו ע"ב אות ב) כתב כהבנה הראשונה בדעת הרמב"ם.
ונראה להלכה דכיון שדעת הרא"ש היא מפורשת להקל, ויותר נראה שגם דעת הרמב"ם כן (ואף שהרבה לא הבינו כן, ואילו ראו דברי הט"ז אולי היו חוזרים בהם), אין חיוב לקבוע מזוזה והרוצה להחמיר יחמיר לעצמו.
^ 7. בספר "חובת הדר" (פרק ד הלכה ח) פסק דאם מיעט את החדר בבנין ולא נשאר ארבע אמות על ארבע אמות, אינו חייב במזוזה אלא אם כן יש מעל הבנין גובה עשרה טפחים ברוחב ארבע אמות על ארבע אמות. וכיון שמכונת החימום קבועה היא, הרי היא כמו בנין.
^ 8. נחלקו התנאים במסכת יומא (יא ע"א) בבית התבן, בית העצים ובית האוצרות האם חייבים במזוזה. והרי"ף (הלכות מזוזה ו ע"ב) והרא"ש (הלכות מזוזה סי' טו) פסקו שחייבים, והרמב"ם (מזוזה פ"ו ה"ז) פסק שאינם חייבים אלא אם כן יש בתים המחוייבם במזוזה פתוחים לתוכם. המחבר (שו"ע יו"ד סי' רפו סע' ב) פסק כהרי"ף והרא"ש, אבל "ערוך השולחן" (שם סעיף ט) חשש לדעת הרמב"ם וכתב שלא לברך.
במחסן הסתפק בספר "חובת הדר" (פרק ב הערה יב) אם יש חיוב אפילו לדעת הרי"ף והרא"ש כיון שאין נכנסים לתוכו אלא לעיתים רחוקות, אלא שלא מצא מי שחילק בזה. ולכן נראה דיש לקבוע בלי ברכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.











