ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- סוכות
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השולחן ערוך בהלכות סוכה 1 פוסק כך:
אוכלים בסכה בליל יו"ט הראשון חובה, אפי' אכל כזית פת יצא ידי חובתו, מכאן ואילך רשות, רצה לאכול סעודה סועד בסוכה, רצה אינו אוכל כל שבעה אלא פרות וקליות חוץ לסוכה", ובהמשך 2 פוסק "ירדו גשמים הרי זה נכנס לתוך הבית...
הרמ"א מגיה:
וכל זה דוקא בשאר ימים או לילות של סוכות, אבל לילה הראשונה צריך לאכול כזית בסכה אף אם גשמים יורדים.
מקור המחלוקת
במשנה 3 מובאת מחלוקת ר"א וחכמים:
רבי אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרים: אין לדבר קצבה, חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד.
התוס' מקשים שיש סתירה בין המשנה כאן לגמ' בברכות 4 . במשנה מבואר שלדעת חכמים יש חובה לאכול אך ורק בליל יו"ט ראשון של סוכות 5 , ובגמ' בברכות בדיון מתי צריך לחזור אם שכח לומר מעין המאורע כתוב "אלא מעתה שבתות וימים טובים דלא סגי דלא אכיל הכי נמי דאי טעי הדר, אמר ליה אין", משמע שמשום החיוב לאכול בימים טובים ושבתות, אם שכח לומר מעין המאורע בברכה"מ צריך לחזור.
הרא"ש 6 מתרץ כך:
והא דאמרי' בסוכה מכאן ואילך רשות דאי בעי לא אכיל הכי קאמר רשות משום סוכה ולעולם חובה היא משום שמחת יום טוב. וא"ת הא בהא תליא דכיון שהוא אוכל צריך שיאכל בסוכה וי"ל משכחת לה כגון שהוא מצטער מפני ירידת גשמים ואינו חייב לאכול בסוכה אבל חוץ לסוכה חייב לאכול משום שמחת יום טוב, ודוקא מלילה ראשונה ואילך רשות אבל בלילה ראשונה בכל ענין חובה ואפי' יורדין גשמים חייב לאכול כזית בסוכה דילפינן מחג המצות.
היינו שיש הבדל בין חובת אכילה מצד יו"ט לבין חובת אכילה מצד מצות סוכה. מצד חובת אכילה ביו"ט אזי אין הפרש בין אכילה זו לשאר אכילות החג, אלא שזו חיובית וזו בחירית, וכאשר יורדים גשמים אזי אדם פטור מדין 'מצטער פטור מן הסוכה'. אך בליל יו"ט ראשון התחדשה חובת אכילה מדין מצות סוכה וגם כאשר יורדים גשמים חייב אדם לאכול בסוכה.
הרשב"א 7 מקשה שלא יתכן לומר שיש חובת אכילה בסוכה ביו"ט ראשון אף כשיורדים גשמים, שהרי לרבי אליעזר חייב אדם לאכול ארבע עשרה סעודות, ולא מצאנו שהוא חולק על דין מצטער פטור מן הסוכה 8 ועל דין הולכי דרכים 9 . וכיון שגשמים לרוב הראשונים זה דין מצטער שפטור משום "תשבו כעין תדורו", א"כ גם לרבנן בסעודת ליל יו"ט ראשון, אם יורדים גשמים צריך להיות פטור מדין מצטער.
הריטב"א 10 מתרץ את הסתירה באופן אחר. מצד חיוב אכילה ביו"ט ושבת אזי יש חובה לאכול רק כזית פת, וחובת האכילה בתוך סוכה הינה רק מכביצה. חכמים חידשו שבליל יו"ט הראשון אזי יש חובת אכילה מצד מצוות סוכה וממילא גם כזית חייב לאכול בסוכה 11 .
נמצאנו למדים שהשו"ע פסק כשיטת הרשב"א 12 שגם במקרה שיורדים גשמים אדם פטור מלאכול בסוכה מדין מצטער. והרמ"א סובר כשיטת הרא"ש, שבלילה הראשון התחדש שגם אם יורדים גשמים חייב אדם לאכול בסוכה.
שיטה שלישית
מעשה שהיה אצל הגרי"ד סולובייצ'יק, שירדו גשמים ואכל כזית בסוכה והלך לישון. הרב משה סולובייצי'ק חיכה שיפסיק לרדת גשם וכאשר הגשם פסק הוא העיר אותו. הגרי"ד שאל למה הערת אותי, ממה נפשך, אם מצטער חייב אכלתי בזמן ואם מצטער לא חייב אז לא חייבים לאכול בסוכה מדין מצטער.
בספר 'מעשה רב' 13 כתוב שאם יורדים גשמים יש להמתין לשעת הכושר ולאכול בסוכה, ואסור לישון כל הלילה שמא יהיה זמן ראוי לאכילה.
וכ"כ החיי אדם 14 , וכן הביא המשנ"ב דעה זו 15 .
לשיטה זו שצריך להמתין שהגשם יפסק יש מקור בראשונים.
התוספות בברכות 16 כותבים:
ואם תאמר מאי נפקא מינה אם צריך לאכול בשביל יו"ט או בשביל סוכות, ומיהו אומר רבינו יהודה דנפקא מינה כגון שירדו גשמים ואכלו חוץ לסוכה דהשתא אם לכבוד יו"ט שפיר אבל אם בשביל סוכה ביו"ט ראשון צריך לחזור ולאכול בסוכה לאחר שיפסקו הגשמים דילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות אבל בשאר ימים אינו צריך.
לכאורה קשה על תוספות ממה נפשך. אם מצטער פטור, למה להכריח את האדם לבוא אחר שיפסיקו הגשמים? ואם מצטער חייב שיאכל בגשם!
בשיטה זו מתבאר שאף שמצטער פטור מן הסוכה, אין זה פוטר את האדם מחובת האכילה שחלה עליו משום ליל יו"ט ראשון של סוכות, אלא שמפני הגשמים האדם מנוע מלקיים את חובתו משום שצורת המצווה היא 'תשבו כעין תדורו', וכאשר יורדים גשמים אזי אין על הסוכה שֵם דירה, ועל האדם להמתין עד שיפסקו הגשמים ולקיים חובתו.
שתי שיטות או שלוש
היה אפשר לומר שהריטב"א מסכים לשיטת התוס', והוא רק חולק על הרא"ש. אך בתרומת הדשן 17 מבואר לא כך. התרומת הדשן מביא סמ"ג ואור זרוע שחולקים גם על הרא"ש, וגם על תוס' שאמר לאכול אחר הגשמים. וכן נראה בביאור הגר"א בהערותיו על השו"ע שכתב:
ושו"ע השמיטו (לשיטת התוס' שיש להמתין לפסיקת הגשמים) לפי שהרשב"א 18 וסמ"ג ואור זרוע ושאר פוסקים חולקים על זה ואמרו משום ימים טובים סגי כזית ואפי' בכביצה פת דלא בעינן סוכה, ודעת התוס' עיקר.
א"כ מצוה להבין מה הסברא בשיטת הריטב"א ודעימיה. לכאורה התורה חייבה את האדם לאכול בסוכה בט"ו, וכשיורדים גשמים אי אפשר לקיים חובה זו בסוכה. לשיטת הרא"ש התחדשה חובה לאכול אף בגשמים, אבל לולא דבריו צריך לומר שהחובה הראשונה נשארת, אלא שכרגע אין האדם יכול לקיים חובה זו מפני שאין לו סוכה, אבל ברגע שיפסקו הגשמים חייב האדם לקיים חובת אכילה בסוכה.
צ"ל שהריטב"א סובר שהחיוב של קיום מצות סוכה הוא אך ורק בדרך ארץ והתורה חייבה את האדם שיסעד את סעודת הלילה הראשון של סוכות בסוכה (ואין לו רשות לוותר על הסעודה, ואם עושה כן מבטל לא רק את חובת סעודת יו"ט אלא גם את חובת הסוכה). אבל כל שבדרך ארץ לא יתכן לאכול את סעודת הלילה בסוכה, אדם נפטר מחובת הסוכה. ולכן כשיורדים גשמים ואדם אוכל בביתו שוב פטור הוא מלאכול בסוכה, כי לא היה חייב לחכות שיפסקו הגשמים, וגם לא יתכן שיצטרך לאכול פעמיים סעודת לילה, וגם אם יאכל שוב זאת לא תהיה סעודת הלילה האמיתית שלו באותו הלילה. הוכחה לכך ניתן למצוא בשיטת ר"א, שכתב שחובה זו אינה רק בלילה הראשון אלא כל ימי החג, ולא מצאנו שר"א מחייב להתנהג בצורה יוצאת דופן ע"מ לאכול בסוכה בימי החג, אלא הכל כמנהג דרך ארץ.
לכאו' ניתן להביא הוכחה לשיטת הריטב"א מהגמ' בדף מז, א:
'אמר רב יוסף נקוט דרבי יוחנן בידך דרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור איקלעו בסוכה בשמיני ספק שביעי מיתב הוו יתבי ברוכי לא בריכי. ודלמא סבירא להו כמאן דאמר כיון שבירך יום טוב ראשון שוב אינו מברך, גמירי דמאפר אתו".
הגמ' דנה לגבי יו"ט שני של גלויות האם מברכים לישב בסוכה. ר' יוחנן סובר שאין מברכים, והגמ' מביאה הוכחה לר' יוחנן מכל גדולי הדור שישבו בסוכה בשמיני ספק שביעי ולא בירכו, וידוע שהם לא ישבו בסוכה כל ימי החג עד אותו יום כמ"ש רש"י "למדתי מרבותי שהן באו מן האפר, שבהמותיהן רועות שם, ולא ישבו בסוכה כל ימי החג". כיצד כל גדולי הדור פטרו עצמם מישיבה בסוכה כל החג בשביל לרעות בהמות? לשיטת הריטב"א הדבר מובן, הולכי דרכים פטורים מישיבה בסוכה ואפי' לילה ראשון.
התוס' מתרצים לשיטתם "באין מן האפר שבהמותיהן רועות שם ולא ישבו בסוכה כל ימי החג. ואף על גב דאמרי' סוכת רועים, לא היה להם".
^ 1.. סימן תרל"ט סעיף ג.
^ 2.. שם, סעיף ה.
^ 3.. סוכה כז, א.
^ 4.. אלא מעתה שבתות וימים טובים דלא סגי דלא אכיל וכו'. מט, ב.
^ 5.. בגמ' כז,א מבואר שחיוב זה נלמד בג"ש מחיוב אכילת מצה בליל יו"ט ראשון של פסח.
^ 6.. ברכות פ"ז סו"ס כג.
^ 7.. שו"ת הרשב"א ח"ד סימן עח.
^ 8.. סוכה כה, ב ו-כו, א. עבודה זרה ג, ב.
^ 9.. סוכה כו, א. דין זה הוא משום מצטער.
^ 10.. בראשונים יוחס תירוץ זה לרשב"א. אך הרשב"א בברכות מתרץ כתוס' בסוכה ע"ש.
^ 11.. רע"א מתרץ את התוס' שמה שצריך שיעור כביצה כדי להתחייב בסוכה משום שזהו שיעור אכילת קבע, אך בשבת ויו"ט עצם חיוב האכילה ואפי' של כזית חשיב סעודת קבע, וכ"כ הצל"ח.
^ 12.. וכ"כ הריטב"א.
^ 13.. אות ריז'.
^ 14.. ח"ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קמז סעיף ט.
^ 15. . סימן תרל"ט ס"ק לה. החיי"א והמשנ"ב הגיעו למסקנה דומה למש"כ במעשה רב, אלא שהם כתבו כן מצד חומרא של שתי השיטות, ובמעשה רב שיטה זו היא שיטה שלישית כמובא לקמן.
^ 16.. מט, ב. ד"ה אי בעי אכיל.
^ 17.. ח"א סימן צה, ח"ב סימן קס.
^ 18.. עיין לעיל הערה 10.
הרב נחשון רבינשטיין
ר"מ בישיבת בית אל.
ערב עיון לזכרו של הרב משה ארנרייך זצ"ל - תשפ"ה דין 'שבתון' בשיטת הרמב"ן
ערב עיון לזכרו של הרב משה ארנרייך זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
