ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
- מדורים
- ישיבת מרכז הרב
- יום ירושלים תשס"ג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לא כולם יודעים שיסוד הישיבה המרכזית העולמית היה על ידי "הסתדרות ירושלים" שהקים מרן הרב, ושם זה הוסבר בכתביו ובמאמריו של הרב צבי יהודה זצ"ל בעניין ירושלים ותנועת "דגל ירושלים", תנועה שמבחינה ארגונית לא זכתה להישגים מופלאים, אבל מבחינה רוחנית - כל מה שאנו רואים כאן בא מכוחה.
את המושג המעמיק "דגל ירושלים" הסביר מרן הרב זצ"ל על דברי ישעיהו בפסוק "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר" 1 . הרב היה רגיל לומר שדברי נביאים אינם מליצות, ואין בהם מילים נרדפות. המושגים 'ציון' ו'ירושלים' שבפסוק אינם מקריים, וכל אחד מהם קובע ברכה מהותית לעצמו. אם נזכה להתבונן בצורה עקבית על דברי הנביאים בהם הם נוקטים בלשונות ציון וירושלים, נגיע להבנה של הדברים.
כידוע, מרן הרב מגדיר את המושג 'ציון' כשייך לצד המדיני, המציאותי והחומרי - הציונות היא הבונה את הגוף של ארץ ישראל ושל עם ישראל וירושלים, ואילו השם 'ירושלים' הוא המימד הרוחני, המקום שממנו יוצא דבר ה'. הנבואה נמצאת במקומה המיוחד בארץ ישראל 2 , ובמיוחד שבמיוחד בירושלים, שנקראת בדברי ישעיהו "גיא חיזיון" 3 .
למען ציון לא אחשה
"למען ציון לא אחשה" - למען בנין הגוף הקדוש של ציון, וגם של ארץ ישראל. 'ציון' במובן הרחב מקיף את כל ארץ ישראל, כמו שנאמר "עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק" 4 . אסור לשקוט כל עוד יש פינה שעדיין אינה בנויה, כל עוד יש פינה שאינה נטועה.
כשאנו רואים את מה שחז"ל תיארו כהוכחה לקץ מגולה, בית בנוי ועץ נטוע 5 , הלב מתמלא שמחה. ומצד שני, וכשאנו רואים חלילה בית שנחרב, אם בידי נכרים ועל אחת כמה וכמה בידי אחינו בית ישראל הטועים, שמעיזים להרים יד על בית נטוע בארץ ישראל - על כך צריכים להתאבל ולצעוק, "לא אחשה".
ולמען ירושלים לא אשקוט
"למען ציון לא אחשה", אבל לא די בציון לבדה. כשם שגוף צריך נשמה ובלעדיה אין לו חיים, כך צריכה ציון את ירושלים. התיקון השלם הוא כשציון וירושלים עולים יחד, ואת הרעיון הזה מסמל יום ירושלים, בהשגחה עליונה. את חודש ניסן מגדירים חכמי ישראל חודש של ישועות, ואחריו - בחודש אייר - זכינו מאת ה' לשני ימים נפלאים, יום העצמאות ויום ירושלים. בעוד שיום העצמאות מסמל את הצד הגופני - המדיני, הכלכלי והצבאי, הרי שיום ירושלים הוא חזרה למקום בית קדשינו ותפארתינו, למוקד התפילות והמאוויים. "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו" 6 בעזרת ה' במהרה בימינו, שנוכל לעמוד במציאות הזו. כל התפילות, התקוות, החלומות - מגיעות במדרגת הגבוהה לירושלים.
יברכך ה' מציון
"יברכך ה' מציון" 7 - ברכה היא על הגשמיות, כמו שקראנו בפרשה האחרונה "אם בחוקותי תלכו" 8 ולא נאמר שתזכו עולם הבא ולשכר מן השמים, אלא לדברים פשוטים - "ונתתי גשמיכם בעיתם והשיג לכם דיש את בציר וכו' ואכלתם לחמכם לשובע וכו' ישיבה לבטח בארצכם". הברכות הגשמיות באות כולן מכוח ציון. כשם שלגוף בלי נשמה אין חיים, כך לנשמה ערטילאית בלי גוף אין קיום.
אנו מתפללים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". ביאר מו"ר אבי שאנו לא מתפללים שה' ישוב, אלא שנראה זאת. יש מציאות שהשכינה כבר נמצאת, אבל העינים אינן נפתחות לראות אותה.
וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך
את המשך הפסוק, "וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך", אפשר לבאר לאור דברי ר' אלעזר בן עזריה "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך - ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות" 9 . בלילה אין אור, ומה נפלאת מידתו של זה שגם בלילה הוא רואה את האור. להגיד בבוקר חסדך - משום "ואמונתך בלילות", בזכות שהאמנת בלילות, שגם בימים הקשים של השואה הנוראה וגם כאשר אנו מקריבים קרבנות בכל יום, אנו מאמינים שכל זה הוא הכנה לגאולה השלמה, שבסופו של דבר נזכה "להגיד בבוקר חסדך".
ואולי גם דברי חכמים "ימי חייך העולם הזה, כל ימי חייך להביא לימות המשיח" מכוונים לאותו רעיון, כי העולם הזה וימות המשיח הם כנגד לילות וימים. ובין העולם הזה לימות המשיח "לעת ערב יהי אור", קרב משהו שאינו יום ולא לילה.
יהי רצון שנזכה שחשכת הלילה תאיר כמו היום, וכשם שעל ליל הפסח אומר הזוהר הקדוש 10 שלמרות שאסור בדרך כלל למול בלילה ישראל מלו בליל היציאה כי "לילה כיום יאיר" בבחינת "ולבני ישראל היה אור במושבותם", כך נזכה ליום של גאולה ושמחה, זהו אורה של ירושלים, ועל יום זה אנו מתפללים "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח, כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה".
יהי רצון שנזכה ל"אור חדש על ציון תאיר" ובמהרה נראה את האור ונלך לאורו, בהדרכתם של גדולי ומאורי ישראל שהרביצו את תורת האמת של ירושלים, ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, וכל בית ישראל ילך לאורו של ה' וישוב בתשובה שלמה, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
