ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
- מדורים
- ישיבת מרכז הרב
- יום ירושלים תשס"ג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לא כולם יודעים שיסוד הישיבה המרכזית העולמית היה על ידי "הסתדרות ירושלים" שהקים מרן הרב, ושם זה הוסבר בכתביו ובמאמריו של הרב צבי יהודה זצ"ל בעניין ירושלים ותנועת "דגל ירושלים", תנועה שמבחינה ארגונית לא זכתה להישגים מופלאים, אבל מבחינה רוחנית - כל מה שאנו רואים כאן בא מכוחה.
את המושג המעמיק "דגל ירושלים" הסביר מרן הרב זצ"ל על דברי ישעיהו בפסוק "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר" 1 . הרב היה רגיל לומר שדברי נביאים אינם מליצות, ואין בהם מילים נרדפות. המושגים 'ציון' ו'ירושלים' שבפסוק אינם מקריים, וכל אחד מהם קובע ברכה מהותית לעצמו. אם נזכה להתבונן בצורה עקבית על דברי הנביאים בהם הם נוקטים בלשונות ציון וירושלים, נגיע להבנה של הדברים.
כידוע, מרן הרב מגדיר את המושג 'ציון' כשייך לצד המדיני, המציאותי והחומרי - הציונות היא הבונה את הגוף של ארץ ישראל ושל עם ישראל וירושלים, ואילו השם 'ירושלים' הוא המימד הרוחני, המקום שממנו יוצא דבר ה'. הנבואה נמצאת במקומה המיוחד בארץ ישראל 2 , ובמיוחד שבמיוחד בירושלים, שנקראת בדברי ישעיהו "גיא חיזיון" 3 .
למען ציון לא אחשה
"למען ציון לא אחשה" - למען בנין הגוף הקדוש של ציון, וגם של ארץ ישראל. 'ציון' במובן הרחב מקיף את כל ארץ ישראל, כמו שנאמר "עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק" 4 . אסור לשקוט כל עוד יש פינה שעדיין אינה בנויה, כל עוד יש פינה שאינה נטועה.
כשאנו רואים את מה שחז"ל תיארו כהוכחה לקץ מגולה, בית בנוי ועץ נטוע 5 , הלב מתמלא שמחה. ומצד שני, וכשאנו רואים חלילה בית שנחרב, אם בידי נכרים ועל אחת כמה וכמה בידי אחינו בית ישראל הטועים, שמעיזים להרים יד על בית נטוע בארץ ישראל - על כך צריכים להתאבל ולצעוק, "לא אחשה".
ולמען ירושלים לא אשקוט
"למען ציון לא אחשה", אבל לא די בציון לבדה. כשם שגוף צריך נשמה ובלעדיה אין לו חיים, כך צריכה ציון את ירושלים. התיקון השלם הוא כשציון וירושלים עולים יחד, ואת הרעיון הזה מסמל יום ירושלים, בהשגחה עליונה. את חודש ניסן מגדירים חכמי ישראל חודש של ישועות, ואחריו - בחודש אייר - זכינו מאת ה' לשני ימים נפלאים, יום העצמאות ויום ירושלים. בעוד שיום העצמאות מסמל את הצד הגופני - המדיני, הכלכלי והצבאי, הרי שיום ירושלים הוא חזרה למקום בית קדשינו ותפארתינו, למוקד התפילות והמאוויים. "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו" 6 בעזרת ה' במהרה בימינו, שנוכל לעמוד במציאות הזו. כל התפילות, התקוות, החלומות - מגיעות במדרגת הגבוהה לירושלים.
יברכך ה' מציון
"יברכך ה' מציון" 7 - ברכה היא על הגשמיות, כמו שקראנו בפרשה האחרונה "אם בחוקותי תלכו" 8 ולא נאמר שתזכו עולם הבא ולשכר מן השמים, אלא לדברים פשוטים - "ונתתי גשמיכם בעיתם והשיג לכם דיש את בציר וכו' ואכלתם לחמכם לשובע וכו' ישיבה לבטח בארצכם". הברכות הגשמיות באות כולן מכוח ציון. כשם שלגוף בלי נשמה אין חיים, כך לנשמה ערטילאית בלי גוף אין קיום.
אנו מתפללים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". ביאר מו"ר אבי שאנו לא מתפללים שה' ישוב, אלא שנראה זאת. יש מציאות שהשכינה כבר נמצאת, אבל העינים אינן נפתחות לראות אותה.
וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך
את המשך הפסוק, "וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך", אפשר לבאר לאור דברי ר' אלעזר בן עזריה "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך - ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות" 9 . בלילה אין אור, ומה נפלאת מידתו של זה שגם בלילה הוא רואה את האור. להגיד בבוקר חסדך - משום "ואמונתך בלילות", בזכות שהאמנת בלילות, שגם בימים הקשים של השואה הנוראה וגם כאשר אנו מקריבים קרבנות בכל יום, אנו מאמינים שכל זה הוא הכנה לגאולה השלמה, שבסופו של דבר נזכה "להגיד בבוקר חסדך".
ואולי גם דברי חכמים "ימי חייך העולם הזה, כל ימי חייך להביא לימות המשיח" מכוונים לאותו רעיון, כי העולם הזה וימות המשיח הם כנגד לילות וימים. ובין העולם הזה לימות המשיח "לעת ערב יהי אור", קרב משהו שאינו יום ולא לילה.
יהי רצון שנזכה שחשכת הלילה תאיר כמו היום, וכשם שעל ליל הפסח אומר הזוהר הקדוש 10 שלמרות שאסור בדרך כלל למול בלילה ישראל מלו בליל היציאה כי "לילה כיום יאיר" בבחינת "ולבני ישראל היה אור במושבותם", כך נזכה ליום של גאולה ושמחה, זהו אורה של ירושלים, ועל יום זה אנו מתפללים "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח, כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה".
יהי רצון שנזכה ל"אור חדש על ציון תאיר" ובמהרה נראה את האור ונלך לאורו, בהדרכתם של גדולי ומאורי ישראל שהרביצו את תורת האמת של ירושלים, ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, וכל בית ישראל ילך לאורו של ה' וישוב בתשובה שלמה, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
רב העיר חיפה. בנו של הרב הנזיר.

שיחות ליום העצמאות זיכרון מהרובע בה' באייר תש"ח
יום העצמאות תשס"ו (יום העצמאות ה – 58) ביהכנ"ס הגדול בחיפה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











