ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(שטז. 3+ שטז: 1-)
א. חרוסת
האם מצווה דווקא בחרוסת?
ת"ק – לא,
ר' אמי – מטבלים בו משום הקפא שבחזרת.
אגב, ר' אסי – רשימה של מאכלים שהם תרופה למאכל אחר.
ר"א בר' צדוק – כן,
ר' לוי – זכר לתפוח – "תחת התפוח עוררתיך" – לכן צריך שיהיה חמוץ (תפוח, יין)
רי"ח – זכר לטיט – לכן צריך שיהיה סמיך.
ויש חיזוק מברייתא שהחרוסת זכר לטיט, והתבלין שבתוכה זכר לתבן.
ב. שאלת הילד – "מה נשתנה"
א. כשהבן לא יכול לשאול
במשנה – אביו מלמדו.
בברייתא – אשתו (אם א"א ללמד את הבן), אפילו שני ת"ח שואלים זה את זה , שואל לעצמו.
ב. מתי לא צריך מה נשתנה?
- 1.בדף הקודם – כשאביי הקטן שאל למה עקרו את השולחן.
- 2.אם הבן שאל באופן ספונטני על מזיגת הכוס לפני הסעודה
רשב"ם – לא צריך, תוס' – צריך.
- 3.בסוף עמוד א – כשרב נחמן שאל את עבדו מה עבד ששוחרר צריך לומר לאדונו, והלה אמר שצריך להודות לו.
(אפילו שאין כאן שאלה, עצם זה שעורר עניין בשומעים זה מספיק,
ויש שלא גורסים שבזה נפטר מלומר מה נשתנה).
ג. השאלות במה נשתנה
- 1.חמץ ומצה – מצה.
- 2.שאר ירקות – מרור.
- 3.בשר צלי שלוק ומבושל – צלי.
הערות:
מתייחס למה שמונח על השולחן מתחילת הסדר, לא למה שיאכלו ב"שולחן עורך".
בהנחה שגם את החגיגה אוכלים צלי.
אחרי החורבן זה השתנה ל-יושבים – מסובים.
- 4.מטבילים
משנה – בכל הלילות פעם אחת, הלילה – 2.
דחייה – בשאר הלילות לא חייבים כלל!
שלב שני – בכל הלילות אין חייבים אפילו 1, הלילה חייבים 2
דחייה – הרי זה לא ממש חיוב, אלא בשביל היכר לתינוקות.
שלב שלישי – בכל הלילות אין נוהגים אפילו 1, הלילה נוהגים 2.
(הכוונה שלא נהגו להטביל קודם לסעודה אפילו 1, וכאן הטבילו 2 קודם עיקר הסעודה).
ג. סיפור יציאת מצרים – המשך סדר ה"מגיד".
א. מתחיל בגנות ומסיים בשבח
רב – רוחני – מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו.
שמואל – פיזית – עבדים היינו לפרעה במצרים.
(למעשה בהגדה אנחנו עושים שני סבבים, כשתי השיטות).
ב. דורש את פסוקי מקרא ביכורים.
ג. המשך ההגדה –
- 1.כל שלא אמר שלושה דברים לא יצא – פסח, מצה ומרור, עם ההסברים.
הערות:
- a.מצה על שום שלא הספיק להחמיץ. נשים לב שהיה גם ציווי על המצה לפני היציאה.
- b.רבא –יגביה אותם כשאומר, אך לא כשאומר פסח אחרי החורבן (אינו הפסח, ויראה כקודשים בחוץ).
- 2.חייב אדם לראות את עצמו
משנה - "בעבוד זה עשה ה' לי...".
רבא – "ואותנו הוציא משם...".
- 3.הודאה והלל
"לפיכך אנחנו חייבים...",
הלל (ב"ש – מזמור 1, ב"ה – 2 מזמורים),
וחותם בגאולה (ר"ט – בכה קצרה, ר"ע – ארוכה עם חתימה גם בסוף).
ד. סומא – האם חייב במצה ובסיפור יציאת מצרים
רב אחא ב"י – פטור ("בעבור זה" – גזירה שווה לבן סורר שהוריו סומים).
רב ששת ורב יוסף – חייב (שהרי היו עיוורים וערכו הסדר בביתם).
- 1.לדעתם החיוב בזה"ז דרבנן, ולכן חכמים יכולים להחמיר על סומא.
דחייה – כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון,
(הרי ראב"י סובר שזה דרבנן ובכל זאת פוטר סומא כעין דאורייתא).
- 2.חולקים על הלימוד של רב אחא ב"י, ("זה" נצרך לפשט ולא לדרשה).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
