ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
בדף עז ע"ב מסופר על שכיב מרע שהניח גט בחצרו ואמר לאשתו שתעשה קניין בחצר וכך תזכה בגט ותתגרש. התוס' (ד"ה ותיזיל) מקשים מדוע אין כאן בעיה מצד טלי גיטך מעל גבי קרקע. יש לשאול מדוע התוס' לא הקשו כן כבר בדף כא ע"א, שגם שם הגמרא עוסקת במקרה זהה, שאדם הניח גט בחצרו ולאחר מכן נתן את החצר לאשתו. ונראה מכך שלא הוקשה לתוס' עצם העובדה שקודם מניח בחצרו ואחר כך מקנה אותה לאשתו, אלא הוקשה להם דווקא מצד שבמקרה כאן הוא אמר לאשה שתעשה את מעשה הקניין בחצר, ואילו שם מדובר שהוא עשה את מעשה הקניין, כנאמר שם שכתב לה שטר מתנה על החצר. וכן מבואר בדף עח ע"א, שהגמרא מקשה כיצד מועיל אם מצאה את הגט מאחוריו ולקחה הרי הווי כטלי גיטך מעל גבי קרקע, ועונה שמדובר שהיה הגט תחוב בין חגורו למותניו ושלפתו, ועדיין מקשה שאין כאן "ונתן בידה", ומסיקה שמדובר שגם הוא קירב מותניו אליה. רואים מסוגיא זו שאף אם לקחה את הגט מעל גבי גופו ולא מהקרקע אין די בכך אלא צריך שהבעל יהיה שותף בפעולת הנתינה.
אולם לפי זה צריך עיון מהי תשובת התוס'. התוס' עונים שכיוון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה הווי כאילו נתנו לה. משמע לכאורה שאין בעיה מצד שהאשה עושה את פעולת הקניין, אלא העיקר שלא יהיה הפסק בין רשותו לרשותה על ידי שיונח על גבי קרקע, ולכאורה משמע שאם יניח על גבי חצרו ותיקח משם הריהי מגורשת, ותימה שהרי כפי שראינו מוכח מהגמרא בדף עח ע"א שאם היא עשתה את כל פעולת הלקיחה אינה מגורשת. וכן בדף עח ע"ב נאמר בגמרא שאם נתן לה גט אך השאיר בידו משיחה הקשורה לגט אינה מגורשת הואיל ואין זה כריתות, אלא אם אינו יכול לנתקו ולהביאו אצלו, וכותבים שם התוס' (ד"ה אם) שאם הייתה ידה פתוחה לגמרי ורק אחר כך קמצה אותה אינה מגורשת אפילו אם כעת אינו יכול לנתקו, כיוון שכשהיד הייתה פתוחה יכול היה לנתקו, ואת פעולת קמיצת היד היא עשתה ואם כן הווי כמו טלי גיטך מעל גבי קרקע. מוכח שכל שהיא עשתה את הפעולה נחשב כטלי גיטך מעל גבי קרקע, אפילו אם ניתן ישירות מרשותו לרשותה.
הפני יהושע מחדש ומתרץ, שברגע שאומר לה "לך חזק וקני" כבר קנתה את החצר, ומעשה הקניין דרוש לאחר מכן רק כדי שלא יוכל לחזור בו. נמצא שאמירתו היא זו שהקנתה לה את החצר והגט, ולא פעולתה גרמה לכך.
האבני מילואים (קלט ס"ק יב) מתרץ שכאן הואיל ולא נעשה חצירה אלא על ידי בעלה, בכך שנתן לה את החצר שנעשה ידה לקבל הגט, אם כן הוא סייע בקבלתה וכל שמסייע בקבלתה נחשב שהוא נתן כמו קירב מותניו. צריך עדיין לדקדק בדבריו, מדוע נעשה חצירה על ידי בעלה הרי היא עשתה את מעשה הקניין בחצר. והנה כך היא גם לשון המאירי (עז ע"ב ד"ה הוזכר), שכתב שאינו בדין טלי גיטך מעל גבי קרקע "הואיל ומקנה לה הקרקע", וגם על דבריו יש לשאול, הרי היא עשתה את מעשה הקניין בחצר.
הקהילות יעקב (סי' טו) ביאר דברי המאירי והקצות, שיש לחלק בין סיוע בקניין לסיוע במעשה הקניין. כאשר אדם נותן חצר במתנה והאשה עושה את מעשה הקניין, הבעל אינו מסייע במעשה הקניין של החצר אך מסייע בעצם הקניין של החצר, שהרי הוא הנותן, וכן בהקנאת גט, אם האשה נוטלת את הגט מעל גבי קרקע, אף שהאיש סייע בהקנאת הגט הוא לא סייע במעשה הקניין של הגט. מהכתוב "ונתן" לומדים שצריך שהבעל יסייע במעשה הקניין של הגט ולא רק בעצם הקנאתו, ולפיכך לא מועיל אם תיטול את הגט מעל גבי קרקע, אולם כאשר עושה חזקה בקרקע ועל ידי כך נעשית ידה וזוכה בגט מועיל, משום שהסיוע בקניין של החצר זיכה לה את ידה ובזכות זה יכלה לעשות את מעשה הקניין בגט, נמצא שאף שלגבי החצר עצמה סייע רק בקניין ולא במעשה הקניין, מכל מקום לגבי הגט סייע במעשה הקניין. וכתב ש"לולא דמסתפינא" יש לפרש כך גם את דברי התוס', ואף שמפשט לשונם לא משמע כן שהרי כתבו ש"כיון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה הוי כאילו נתנו לה", אך יש לומר שיש קצת חיסרון תיבות בדבריהם וצריך לומר: "כיון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה על ידי הקנאתו".
נראה לבאר באופן נוסף, שבקניינים העיקר אינו מי שעשה את מעשה הקניין אלא הנותן, שהרי המתנה באה ממנו, מרצונו ומכוחו, ולכן אף שהאשה עשתה את החזקה בקרקע ודאי שנחשב שהבעל נתן ולא היא לקחה, אולם לגבי נתינת הגט, שהעיקר הוא הנתינה המעשית, כאן הפעולה נקראת על שם מי שעשאה בפועל. הסבר זה מבוסס על דברי הקצות (ר ס"ק ה) שמספיק בגט נתינה מעשית-פיזית כדי להחיל את הגירושין (וכמבואר באמרי משה (כה ס"ק ו) אמנם צריך שיהיה גם קניין בגט אך לא הוא המחיל את הגירושין). ואמנם הסיוע כאן הוא עקיף, כי הוא לא נותן לה את הגט עצמו אלא נותן לה את הרשות, אך במקרב את מתניו והיא נוטלת משם לכאורה היא זו שעשתה את מעשה הלקיחה, אלא שיש ללמוד משם שדי בשותפות של הבעל ואפילו בכך שמסייע לה ומקרב את מתניו נחשב "ונתן".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
