ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. מותר להניח מוצרי חלב ליד מוצרי בשר במקרר, באופן שבו לא יפול כלום ממוצר אחד לשני.
ב. בזמן אכילת סעודה חלבית, אין להניח מאכלים בשריים על השלחן (וכן להיפך).
אמנם, אם הסועדים הם שני אנשים שאינם מכירים אחד את השני, מותר לכל אחד לאכול סעודתו על השלחן, אפילו אם האחד אוכל חלבי והשני אוכל בשרי.
ג. אם בזמן אכילת הסעודה החלבית (או הבשרית) מניחים היכר על השלחן, מותר להניח עליו מאכלים בשריים.
אחסון מוצרי חלב ומוצרי בשר במקרר אחד
חז"ל אסרו להעלות בשר וחלב על אותו שלחן מאחר וחששו שיבואו לאוכלו יחד.
אולם לא אסרו אלא בשלחן שבו סועדים, אבל בשלחן שעליו מסדרים את המאכלים או בשיש, לא אסרו להניח אחד ליד השני מאכלי חלב ובשר1.
לכן מעיקר הדין מותר להניח במקרר מוצרי בשר וחלב אחד ליד השני, אם נזהרים שלא ייפול שום דבר מאחד לשני.
אמנם, לדעת הרמ"א טוב להחמיר בזה לכתחילה כששני הכלים מגולים. ואם אחד מהם מכוסה מותר אף לדעת הרמ"א. ואף לשיטת המקלים ראוי שאחד הכלים יהיה מכוסה2.
אכילת חלבי ובשרי באותו שלחן
כאמור לעיל, חז"ל אסרו להעלות בשר וחלב על אותו שלחן.
באיסור זה נכלל גם בשר עוף, למרות שמדאורייתא מותר לאוכלו עם חלב, ורק מדרבנן אסור3.
אמנם, איסור זה נאמר דווקא בשני אנשים שמכירים אחד את השני, שאז יש לחשוש שיבואו לקחת אחד מהשני ולאכול בשרי וחלבי יחד.
אבל בשני אנשים שאינם מכירים אחד את השני, אין חשש שהאחד ייקח מצלחת השני ויאכל, לכן מותר במקרה זה לאכול יחד על אותו שלחן בשר וחלב4.
ואף כאשר מכירים אחד את השני מצאנו כמה היתרים5:
- מפה נפרדת: אם כל אחד אוכל על מפה משלו או מגש משלו, מותר.
- פת שלמה: אם מניחים על השולחן פת שלמה ולא אוכלים ממנה, מותר.
- הנחת כלי שאין רגילים להניח בשולחן: אם מניחים על השולחן כלי שבדרך כלל לא מניחים אותו שם, מותר.
אמנם, נחלקו בזה הרמ"א והש"ך. לדעת רמ"א אף אם משתמשים בכלי, כגון קנקנן מלא מים שמוזגים ממנו, מותר. אולם דעת הש"ך היא, שאם משתמשים בכלי אסור.
- שולחן גדול: אם השולחן גדול כל כך שכאשר יושבים בשני צדדיו לא מגיעים אחד לשני בהושטת יד, מותר כאשר יושבים משני צדדיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











