ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
למעבר לתפילת הדרך בנוסח אשכנז/ספרד
למעבר לתפילת הדרך בנוסח עדות המזרח
למעבר לתפילת הדרך בנוסח תימן
עיקרי ההלכות
א. תפילת הדרך אינה פותחת בברוך, לפי שאינה ברכה אלא תפילה.
ב. על מנת לפתוח אותה בברוך, ראוי , שיברך אותה לאחר ברכה אחרת
ג. המרחק הקובע לתפילת הדרך הינו מרחק פרסה (3.8-4.6 ק"מ). יש אומרים שהשיעור נקבע לפי זמן הליכת פרסה, דהיינו 72 דקות, ויש אומרים שהחיוב תלוי באורך הדרך בפועל.
ד. גם בימינו שהדרכים מיושבות והמרחק בין הערים או היישובים קטן מפרסה, יש לומר תפלת הדרך בשם ומלכות מאחר ויש סכנה של תאונות דרכים.
ה. יש מהפוסקים שכתבו שיש לומר תפילת הדרך אף בדרכים עירוניות, מאחר וגם שם יש חשש לתאונות.
א. לסמוך את תפלת הדרך לברכה
המילים "ברוך אתה ה' " מופיעות רק בסופה של תפילת הדרך. דבר הנוגד לכאורה את הכלל במסכת ברכות שכל הברכות פותחות בברוך. הסיבה לשינוי היא מפני שתפילת הדרך איננה ברכה אלא תפילה "שמתפלל להקב"ה שיוליכנו לשלום ואינה כברכת הנהנין ולא כברכות שתקנו על שם המאורע אלא בקשת רחמים" (לשון הטור).
למרות זאת, מהר"ם מרוטנבורג נהג לומר את תפילת הדרך בסמיכות לברכות השחר, ובכך סמך אותה לברכה.
מזה למדו האחרונים שטוב לסמוך את תפלת הדרך לברכה, כגון שיאכל משהו ויברך אחריו ברכה אחרונה ומיד יתחיל תפילת הדרך1.
ב. כיצד מחשבים את המרחק
בשבוע שעבר למדנו, שהמרחק בו מתחייבים בתפלת הדרך הוא פרסה.
הזמן בו ניתן לעבור פרסה באמצעות כלי רכב,הוא מהיר פי כמה מזמן הליכה רגלית של פרסה
. ודנו הפוסקים האם שיעור החיוב בתפילת הדרך הוא לפי המרחק הממשי או לפי זמן הליכה של פרסה (72 דקות).
למעשה:
לדעת הגר"ע יוסף שליט"א ועוד אחרונים, מחשבים את המרחק לפי הזמן (72 דקות).
- לדעת המשנ"ב, הגרש"ז אויערבך זצ"ל ועוד אחרונים מחשבים לפי מרחק ממשי (גר"ח נאה- 3.8 ק"מ. חזו"א- 4.6 ק"מ)2.
ג. תפילת הדרך בדרכים מיושבות
באחרונים מובא שאם יש עיר פחות מפרסה בתוך הדרך שהוא עתיד לנסוע בה, אין לו לומר תפילת הדרך בשם ומלכות, מאחר והסכנה בדרכים אלו אינה גדולה כל כך.
ברבים מכבישי ארצנו, ישנם ישובים רבים בצד הדרך במרחקים קטנים מפרסה האחד מהשני, ואם כן לכאורה אין לומר תפלת הדרך בשם ומלכות.
אולם, רבים מהאחרונים כתבו שמאחר והיום עיקר הסכנה בכבישים היא התאונות, ובזה אין הבדל בין אם יש ערים סמוכות ללא, חייבים לברך בשם ומלכות גם במקומות אלו.
והגר"ד ליאור שליט"א כתב ע"פ סברה זו, שיש לברך אף כשרוצה לנסוע בתוך העיר, מאחר וגם בנסיעה כזו יש סכנה של תאונות. והוסיף, שמי שלבו נוקפו ולא רוצה לברך, יכול לומר את תפלת הדרך בברכת שומע תפילה3.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









