ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
א. אחרי אכילת גבינה רכה, צריך לבדוק שהידיים והפה נקיים משאריות ואח"כ מותר לאכול בשר.
ב. אחרי אכילת גבינה קשה יש מנהגים שונים: 1. להמתין שש שעות 2. להמתין שעה 3. להמתין לפי מספר חודשי הכנת הגבינה 4. לא להמתין כלל.
ג. לאחר אכילת גבינה צהובה: יש אומרים להמתין שש שעות ויש אומרים שמספיק להמתין שעה.
א. המתנה אחרי אכילת גבינה רכה
נאמר בגמרא בשם רב חסדא, שאם אכל גבינה ורוצה לאכול בשר אין צורך להמתין ומספיק קינוח והדחה של הפה והידיים [כדי לוודא שאין שאריות של חלב] לפני אכילת בשר.
אולם בספר ה'זהר' כתובות אזהרות חמורות למי שאוכל בשר אחרי חלב בשעה אחת ובסעודה אחת. ונחלקו הפוסקים האם דברי הזוהר נאמרו גם על אכילת בשר לאחר חלב או רק באוכל חלב לאחר בשר.
למעשה- כתב השו"ע: "אכל גבינה, מותר לאכול אחריו בשר מיד".
הט"ז ביאר שלשיטת הרמב"ם שטעם ההמתנה אחרי בשר היא מחמת בשר שבין השיניים, בחלב אין להמתין כלל, שהרי אף בשר שבין השיניים לא היה נחשב בשר לולא שהתורה הייתה כותבת 'עודנו הבשר בין שיניהם', לכן חלב שבין השיניים אינו נחשב לכלום.
ואף לטעם השני שאיסור חלב לאחר בשר הוא מחמת טעם הבשר שנמשך שש שעות, בגבינה רכה אין חשש כלל ומותר. לכן הסיק שאין לאסור אלא בגבינה מתולעת ומיושנת ששה חודשים.
להלכה, אין צריך להמתין כלל אחרי אכילת גבינה רכה1, אבל צריך לבדוק שידיו נקיות ואין בהם שאריות גבינה. ואם אינן נקיות צריך לרוחצן2.
ויש נוהגים להמתין חצי שעה אחרי אכילת גבינה רכה3.
ב. המתנה אחרי אכילת גבינה קשה
לעיל ראינו שלדעת השו"ע אין צריך להמתין כלל לאחר אכילת גבינה.
הרמ"א חולק על השו"ע וסובר שבגבינה קשה צריך להחמיר. וכפי שראינו לעיל, הט"ז מסיק שלאחר אכילת גבינה מתולעת ומיושנת ששה חודשים צריך להמתין שש שעות כמו אחרי בשר.
למעשה יש בזה מנהגים חלוקים בין האשכנזים לספרדים.
בני אשכנז נוהגים לפי דברי רמ"א, להמתין שש שעות. אולם יש פוסקים שמקלים להמתין שעה אחת בלבד4.
לבני ספרד מצינו שלשה מנהגים:
1. דעת הבן איש חי- זמן ההמתנה תלוי במשך הכנת הגבינה, כנגד כל חודש ממתינים שעה5.
2. דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל- יש להמתין שעה אחת6.
3. דעת הגר"ע יוסף זצ"ל - אין צורך להמתין כלל7.
ג. המתנה אחרי אכילת גבינה צהובה
לשיטת הסוברים שיש להמתין אחרי גבינה קשה, נחלקו הפוסקים האם גבינה צהובה היא בכלל גבינה קשה או לא8.
לדעת הגר"ש אלישיב זצ"ל- יש להחמיר אף בגבינה צהובה, אפילו אם התרככה (כגון בפיצה וכד').
לדעת הגרי"י פישר זצ"ל- אין להחמיר בגבינה צהובה ומספיק להמתין חצי שעה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
