ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
א. שיעור מתנות לעניים- יש אומרים שיוצאים בפרוטה ויש אומרים שצריך לתת סכום כסף השווה לסעודה (כ15-20 ₪).
ב. טוב וישר לתת מתנות לאביונים ביד רחבה, שזוהי השמחה האמתית, לשמח לב עניים.
ג. נחלקו הפוסקים אם יש חיוב ללמוד הלכות פסח שלושים יום לפני החג. לסוברים שיש חיוב, החיוב חל כבר ביום פורים.
א. שיעור מתנות לאביונים.
נאמר במגילה "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". מלשון הכתוב משמע שאין הקפדה לשלוח לעני דברי מאכל או כסף שיקנה בו אוכל, אלא ניתן לתת לו מתנה, ולקביעה זו משמעות לגבי שיעור הנתינה.
הריטב"א כתב ששיעור המתנה המינימלית לעני בפורים היא פרוטה, למרות שסכום זה לא מספיק לסעודה, כיון שלדעתו אין המתנה מיועדת לאכילה.
אמנם יש פוסקים שכתבו שהמתנה צריכה להיות בשיעור סעודה (בזמנינו כ15 ₪). ויש שכתבו לתת יותר.
טוב וישר לתת ביד רחבה כפי האפשר "שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה" (רמב"ם מגילה פ"ב הל' יז) 1 .
ב. לימוד הלכות פסח.
במסכת פסחים למדנו, "שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם הפסח שלשים יום", כלומר, יש חיוב ללמוד הלכות פסח שלושים יום לפני פסח.
מאידך במסכת מגילה למדנו, "משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח, חג בחג, עצרת בעצרת", ולא שלושים יום לפני. כיצד מתיישבת הסתירה?
הבית יוסף מתרץ שלשה תירוצים:
א. כוונת הגמרא בפסחים היא לא להטיל חיוב ללמוד הלכות פסח שלושים יום קודם, אלא להורות שבשלושים יום קודם פסח, אם באים שני תלמידים לשאול הלכה, האחד שואל בהלכות פסח והשני בהלכות אחרות, על הרב לענות תחילה לשואל בהלכות פסח, כי הוא שואל כעניין.
ב. מאחר והלכות פסח מרובות, יש ללומדם שלושים יום קודם פסח, ומה שתיקן משה הוא לא לימוד ההלכות, אלא לימוד טעמי החג וטעמי הלכותיו.
ג. מאחר ובזמן שנהג קרבן פסח לקחו אותו שלושים יום קודם על מנת לבקר אותו ממומים, תקנו חז"ל ללמוד הלכות באותו זמן.
למעשה נחלקו ראשונים ואחרונים האם יש חיוב ללמוד את הלכות פסח שלושים יום לפני החג או שלא. דעת המשנה ברורה שיש חיוב ללמוד שלושים יום קודם לפסח, ויש להתחיל בלימוד הלכות פסח כבר מיום הפורים.
אמנם הגר"ע יוסף כתב שהרוצה להמשיך ללמוד בסדר לימודו הרגיל אינו חייב לשנותו שלושים יום קודם פסח וללמוד הלכות פסח, אלא ימשיך ללמוד את לימודו הרגיל.
בחג עצמו, כולם מודים שיש חיוב ללמוד את הלכותיו 2 .
*הצטרפו לישיבת בין הזמנים בבית המדרש גבעת אסף- לימוד מיוחד של הכנה לפסח- פרטים נוספים באתר בית המדרש. הרשמה בטלפון 054-3043114
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









