ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
א. אחרי אכילת גבינה רכה, צריך לבדוק שהידיים והפה נקיים משאריות ואח"כ מותר לאכול בשר.
ב. אחרי אכילת גבינה קשה יש מנהגים שונים: 1. להמתין שש שעות 2. להמתין שעה 3. להמתין לפי מספר חודשי הכנת הגבינה 4. לא להמתין כלל.
ג. לאחר אכילת גבינה צהובה: יש אומרים להמתין שש שעות ויש אומרים שמספיק להמתין שעה.
א. המתנה אחרי אכילת גבינה רכה
נאמר בגמרא בשם רב חסדא, שאם אכל גבינה ורוצה לאכול בשר אין צורך להמתין ומספיק קינוח והדחה של הפה והידיים [כדי לוודא שאין שאריות של חלב] לפני אכילת בשר.
אולם בספר ה'זהר' כתובות אזהרות חמורות למי שאוכל בשר אחרי חלב בשעה אחת ובסעודה אחת. ונחלקו הפוסקים האם דברי הזוהר נאמרו גם על אכילת בשר לאחר חלב או רק באוכל חלב לאחר בשר.
למעשה- כתב השו"ע: "אכל גבינה, מותר לאכול אחריו בשר מיד".
הט"ז ביאר שלשיטת הרמב"ם שטעם ההמתנה אחרי בשר היא מחמת בשר שבין השיניים, בחלב אין להמתין כלל, שהרי אף בשר שבין השיניים לא היה נחשב בשר לולא שהתורה הייתה כותבת 'עודנו הבשר בין שיניהם', לכן חלב שבין השיניים אינו נחשב לכלום.
ואף לטעם השני שאיסור חלב לאחר בשר הוא מחמת טעם הבשר שנמשך שש שעות, בגבינה רכה אין חשש כלל ומותר. לכן הסיק שאין לאסור אלא בגבינה מתולעת ומיושנת ששה חודשים.
להלכה, אין צריך להמתין כלל אחרי אכילת גבינה רכה1, אבל צריך לבדוק שידיו נקיות ואין בהם שאריות גבינה. ואם אינן נקיות צריך לרוחצן2.
ויש נוהגים להמתין חצי שעה אחרי אכילת גבינה רכה3.
ב. המתנה אחרי אכילת גבינה קשה
לעיל ראינו שלדעת השו"ע אין צריך להמתין כלל לאחר אכילת גבינה.
הרמ"א חולק על השו"ע וסובר שבגבינה קשה צריך להחמיר. וכפי שראינו לעיל, הט"ז מסיק שלאחר אכילת גבינה מתולעת ומיושנת ששה חודשים צריך להמתין שש שעות כמו אחרי בשר.
למעשה יש בזה מנהגים חלוקים בין האשכנזים לספרדים.
בני אשכנז נוהגים לפי דברי רמ"א, להמתין שש שעות. אולם יש פוסקים שמקלים להמתין שעה אחת בלבד4.
לבני ספרד מצינו שלשה מנהגים:
1. דעת הבן איש חי- זמן ההמתנה תלוי במשך הכנת הגבינה, כנגד כל חודש ממתינים שעה5.
2. דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל- יש להמתין שעה אחת6.
3. דעת הגר"ע יוסף זצ"ל - אין צורך להמתין כלל7.
ג. המתנה אחרי אכילת גבינה צהובה
לשיטת הסוברים שיש להמתין אחרי גבינה קשה, נחלקו הפוסקים האם גבינה צהובה היא בכלל גבינה קשה או לא8.
לדעת הגר"ש אלישיב זצ"ל- יש להחמיר אף בגבינה צהובה, אפילו אם התרככה (כגון בפיצה וכד').
לדעת הגרי"י פישר זצ"ל- אין להחמיר בגבינה צהובה ומספיק להמתין חצי שעה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









