ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
החלק הזן
הַחֵלֶק הַזָּן - מִמֶּנּוּ הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁך: וְהַמַּחֲזִיק, וְהַמְעַכֵּל, וְהַדּוֹחֶה הַמּוֹתָרוֹת•, וְהַמְגַדֵּל, וְהַמּוֹלִיד הַדּוֹמֶה, וְהַמַּבְדִּיל הַלֵּחוֹת• עַד שֶׁיַּפְרִישׁ מַה שֶּׁרָאוּי לְהִזּוֹן בּוֹ וּמַה שֶּׁרָאוּי לִדְחוֹתוֹ. וְהַדְּבָרִים עַל אֵלּוּ הַשִּׁבְעָה כֹּחוֹת•, וּבַמֶּה יִפְעֲלוּ, וְאֵיךְ יִפְעֲלוּ, וּבְאֵילוּ אֵיבָרִים פְּעֻלָּתָם יוֹתֵר נִרְאֵית וְיוֹתֵר גְּלוּיָה, וּמַה מֵּהֶם נִמְצָא תָּמִיד, וּמַה יִּכְלֶה מֵהֶם בִּזְמָן קָצוּב - זֶה כֻּלּוֹ קָשׁוּר לִמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה, וְאֵין צֹרֶךְ בּוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
החלק המרגיש
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
20 - לימוד שבועי באמונה ז- יג כסלו
21 - פרק א'
22 - פרק א' חלק ב
טען עוד
החלק המדמה
וְהַחֵלֶק הַמְדַמֶּה - הוּא הַכֹּחַ אֲשֶׁר יִזְכֹּר רִשּׁוּמֵי הַמּוּחָשִׁים• אַחַר הֵעָלְמָם מִקִּרְבַת הַחוּשִׁים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּם, וְיַרְכִּיב קְצָתָם עִם קְצָתָם, וְיַפְרִיד קְצָתָם מִקְּצָתָם. וּלְפִיכָך יַרְכִּיב זֶה הַכֹּחַ מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הִשִּׂיגָם - דְּבָרִים שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָם כְּלָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, כְּמוֹ שֶׁיְּדַמֶּה הָאָדָם סְפִינַת בַּרְזֶל רָצָה בָּאֲוִיר, וְאָדָם שֶׁרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם וְרַגְלָיו בָּאָרֶץ, וְחַיָּה בַּעֲלַת אֶלֶף עֵינַיִם, עַל דֶּרֶך מָשָׁל, וְהַרְבֵּה מֵאֵלּוּ הַנִּמְנָעוֹת, יַרְכִּיבֵם הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה וְיַמְצִיאֵם בַּדִּמְיוֹן. וְכָאן טָעוּ 'הַמְדַבְּרִים•' הַטָּעוּת הַמְגֻנָּה הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר בָּנוּ עָלֶיהָ פִּנַּת הַטְעָיָתָם• בַּחֲלֻקַּת הַמְחֻיָּב וְהָאֶפְשָׁר וְהַנִּמְנָע•. שֶׁהֵם חָשְׁבוּ, אוֹ הֵבִיאוּ בְּנֵי אָדָם לַחְשֹׁב, כִּי כֹּל מְדֻמֶּה – אֶפְשָׁר•, וְלֹא יָדְעוּ שֶׁזֶּה הַכֹּחַ יַרְכִּיב דְּבָרִים שֶׁמְּצִיאוּתָם נִמְנַעַת, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ.
___________________________________
הַדּוֹחֶה הַמּוֹתָרוֹת – מפנה את הפסולת שבגוף. הַלֵּחוֹת – הנוזלים שבגוף האדם. הַשִּׁבְעָה כֹּחוֹת – המושך והמחזיק וכו' הנזכרים לעיל. וְהוּא נִמְצָא – חוש המישוש. רִשּׁוּמֵי הַמּוּחָשִׁים – הנקלט על ידי חמשת החושים. הַמְדַבְּרִים - כת פילוסופים ערבים. בָּנוּ עָלֶיהָ פִּנַּת הַטְעָיָתָם – ביססו את שיטתם על טעות זו. בַּחֲלֻקַּת הַמְחֻיָּב וְהָאֶפְשָׁר וְהַנִּמְנָע – אפשר לחלק את המציאות לשלוש קבוצות: דברים שמוכרחים להיות קימים בעולם, דברים שיתכן שיהיו ויתכן שלא יהיו, דברים שלא יתכנו במציאות. כֹּל מְדֻמֶּה אֶפְשָׁר – כל דבר שעולה בדמיון יתכן שישנו.
ביאורים
חמישה חלקים יש לה לנפש. שלושת החלקים הראשונים אותם מונה הרמב"ם הם הזן, המרגיש והמדמה :
חלק הזן הוא הכוח הטבעי שבאמצעותו הגוף פועל ומתפקד באופן טבעי. כוח זה דומה לכוח שיש בכל בעל חי. כוח אינסטינקטיבי ו'עיוור' שלא תלוי בבחירתו של האדם.
חמשת החושים, החלק המרגיש, הם הקומה הבאה. באמצעותם אנו קולטים את כל המציאות שסביבנו, בין מקרוב, כמו בחוש המישוש, ובין ממרחק גדול יותר, כמו בחוש הראייה. החלק המרגיש כבר נתון לבחירתנו.
החלק הבא, הוא הדמיון , החלק המדמה . כוח זה עושה שתי פעולות; א. קליטה וזיכרון – החושים נפגשים עם תופעות ואירועים שונים. העין רואה, האוזן שומעת. אך מיד לאחר שהאירוע מסתיים – המפגש בינו לבין האדם נגמר, והוא מתפוגג. חוש הדמיון מאפשר לאדם להמשיך את האירוע או החוויה בתוך נפשו. הוא 'רושם' בתוך הנפש את המקרה ומאפשר לאדם להעלות אותו מחדש. ב. עיבוד – כוח הדמיון לוקח את האירועים שנצרבו בתוך הנפש ומחבר אותם אחד לשני. בתוך הנפש יכולים לצוץ ולעלות אירועים שכלל לא קרו אלא נוצרו על ידי דמיונו של האדם.
מה מטרתו של כוח הדמיון? מדוע הוא כה מרכזי עד כדי שהוא נחשב לאחד מחמשת כוחות הנפש? כוח הדמיון מרכזי מאוד מכיוון שרק באמצעותו אנו יכולים להתמודד עם אירועים שיתרחשו בעתיד. כאשר מתרחש אירוע שדומה לאירוע שחווינו בעבר, הדמיון מעלה אותו לפנינו ואנו יכולים לקבל החלטות נכונות לאור ניסיון העבר. בנוסף לכך, רק בזכות כוח הדמיון אנו יכולים ליצור מציאות חדשה שלא הייתה קודם לכן ובעזרתה לתקן ולהפוך את העולם לטוב יותר. לכן מכוחו של כוח הדמיון מגיעים החלומות הגדולים אשר דוחפים את כל האנושות להתקדם. המדברים חשבו שאם הקב"ה נתן לכוח זה כל כך משמעות – אם כן לא יתכן שיתן לו לטעות. ממילא חשבו שכל מה שהאדם מדמיין הוא נכון. הרמב"ם עוקר טעות זו. לא הדמיון יוצר מציאות אלא האדם בפעולותיו ובבחירתו.
הרחבות
מהו החלק האלוהי של נפש האדם לפי הרמב"ם?
וְאָשׁוּב אֶל כַּוָּנָתֵנוּ בְּחֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ. הרמב"ם מתחיל למנות את חלקי הנפש, אולם מהו החלק בנפש האדם המייחד אותו משאר הבריאה? " והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם השלם בדעתו, ועל צורה זו נאמר בתורה 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" [הלכות יסודי התורה ד, ח; וכן במורה נבוכים א, א]. הדעת, יכולתו של האדם להפנים השגות רוחניות ולהתעלות, זהו צלם אלוהים שבאדם! כוח זה הינו השילוב המופלא בין כל חלקי הנפש אותם מונה הרמב"ם, החל מהכוח השכלי – המשיג את האמת הרוחנית והיא מתפרטת ומשתלבת בחייו עד שאפילו האכילה של האדם – בכוח הזן מרוממת מאכילת הבהמה, שהרי האדם מתקין את מזונותיו (ראה פסחים קיח., מאמרו של רבי יהושע בן לוי).
איפה ה'אנושיות' של כח הזן?
הַחֵלֶק הַזָּן. הרמב"ם מונה את חלק הזן כחלק מחלקי נפש האדם. לאור תובנה זו, שגם כוח הזן הוא חלק בלתי נפרד מ'הנפש האחת', הלכות כשרות למשל, מקבלות משמעות חדשה. מערכת העיכול של האדם היא חלק בלתי נפרד מ"צלם אלוהים" שבו. מאכלות אסורות מסבות נזק ל"כח הזן", ובזה הן פוגמות במעלתו הרוחנית הכוללת של האדם. "המאכלות האסורות מכניסים טומאה בלבו ובנפשו של אדם, עד שקדושתו של המקום ברוך הוא מסתלקת" [מסילת ישרים יא].
איך בנויה האישיות?
בדומה לרמב"ם, גם המהר"ל מנסח את מבנה האדם כמורכב משלושה חלקים: גוף, נפש, שכל [תפארת ישראל פרק א]. לעומת הרמב"ם, המקובלים משתמשים במונחים: נפש, רוח ונשמה. למרות ההבדלים, ישנו דמיון כללי בין שתי החלוקות: הנפש מקבילה לגוף ולכוח הזן, והנשמה מקבילה לכוח השכלי ולשכל (ראה גם 'אמונות ודעות' ו, ג).
שאלות לדיון
מהם החסרונות והיתרונות בנתינת משקל רב לכוח הדמיון?
איזה כוח מכוחות הנפש שלך היית רוצה לתקן או לפתח באופן מיוחד?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
