ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- אומנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפני הדיינים:
הרב מיכאל הרשקוביץ אב"ד
הרב חיים צפרי דיין
הרב יעקב שרעבי דיין
התובע: א, הקבלן
הנתבע:ב, בעל הבית
עובדות וטענות
עובדות מוסכמות
התובע חתם חוזה עם הנתבע בתאריך כ״ז טבת תשס״ז (17.1.07) ובו הוא מתחייב לסיים את בניית הבית עד לתאריך ג' אייר תשס״ז (21.4.07), וזאת בתמורה ל- 239,000 ₪. יש לציין שתי עובדות:
(א) התובע החל את עבודתו במבנה שכבר נסתיימה בו לפחות בניית השלד בידי קבלן אחר.
(ב) במקביל לחוזה מול התובע, העסיק הנתבע במבנה זה בעלי מלאכה אחרים (אינסטלטור, חשמלאי וכו').
עובדות אלו טומנות בחובן את הסיכון שיש דברים העלולים ליפול ״בין הכסאות״. נראה שהנתבע ביקש למנוע סכנות אלו מבחינתו, באמצעות סעיף שבסוף הנספח לחוזה, שבו מצהיר התובע שהוא בירר אצל אותם בעלי המלאכה מה תחום אחריותם ״עד פרטי הפרטים״. צוין שם כי אחריותו של התובע היא ״לכל חלקי המבנה אשר בוצעו על ידו, מבלי לגרוע מאחריותו לבקרת איכות ותקינות ניהולית של כל קבלני המשנה״.
נראה שכחלק ממגמה זו, כלל המפרט שנספח לחוזה גם אלמנטים שמראש היו ידועים שינתנו לקבלני המשנה הנ״ל. אולם, מאידך גיסא, התובע, בהיותו ער לכך, ביקש להגן על עצמו ובסוף החוזה גופו, נוספה בכתב יד ההערה הבאה: "הקבלן אחראי רק לעבודות שיבוצעו בפועל על ידו״. לכאורה יש בכך כדי לפוגג את תוקפו של הסעיף הנ״ל שנוסף לטובת הנתבע.
איחור במסירה
בחוזה נרשם תאריך אחרון למסירת הבית, והוא כולל קנס שיוטל על התובע בגין איחור במסירה בסך ₪100 ליום. כנראה שמחשש לבעיית אסמכתא שיש בחיוב זה, נוסף לחוזה סעיף (31) ובו נכתב: ״הסכם זה נחתם ובוצע כדין בכדי שיחייב את שני הצדדים. החתימה וקנין ההסכם בוצעו לפני ובנוכחות שלושה דיינים המשמשים בית דין לממונות״.
כאמור, תאריך היעד למסירה היה ג' אייר תשס״ז (21.4.07) ואולם בתאריך הנ״ל לא נסתיימה העבודה, ועל כן לא התבצעה מסירה. כפי שנראה להלן, יש מחלוקת בין הנתבע לתובע מהן הסיבות שהביאו למצב זה. לאחר מכן, נקבע תאריך חדש למסירה ראשונית: כ״ד סיון תשס״ז (10.6.07).
התובע הציג לפנינו מסמך (הנושא תאריך של יום המחרת) שהוכן על ידי המפקח ובו פירוט הליקויים הדרושים לתיקון לצורך מסירה סופית. נציין שהמסמך אינו חתום ולטענת הנתבע הוא לא היה מוכן להכיר בפגישה זו כמסירה ראשונית משום שהיו חסרים דברים אלמנטריים (ברזים, מתלים לברזים וסורגים בגג).
בסופו של דבר נכנס הנתבע למבנה ביום ו', י׳׳ג תמוז תשס׳׳ז (29.6.07) כאשר בין הצדדים היה מוסכם שהכניסה תיחשב כמסירה. אלא שלטענת הנתבע הסכם זה היה מותנה בעבודה מרוכזת של תיקון הליקויים במשך יומיים בסמוך לכניסה - ואילו לטענת התובע התניה זו נעשתה רק לאחר שהנתבע כבר נכנס לבית.
הרקע לתביעה:
הסכסוך הכספי פרץ בפגישה שהתקיימה במוצאי אותה השבת, י"ד תמוז תשס׳׳ז (30 ביוני), אשר בה היו אמורים הצדדים לבצע את התשלום הסופי. על הפרק עמד התשלום האחרון בסך 23,900 ₪ (10% מהתשלום הכולל), בהתאם לחוזה. כמו כן עמד על הפרק חיוב בגין תוספות בנייה שבוצעו במהלך הבניה על פי דרישת הנתבע, שלא היו כלולות בחוזה.
על גובה סכום החיוב בגין תוספות הבנייה נתגלע ויכוח בין הצדדים: לטענת התובע (כפי שהוצג בכתב התביעה) החוב המקורי עומד על 14,927 ₪ ואילו לטענת הנתבע (כפי שהוצג בכתב ההגנה) החוב המקורי לסעיף זה עומד על לא יותר מ 10,470 ₪.
בפגישה הנ׳׳ל הסכים התובע לוותר על חלק מעלות התוספות (בסך 7,227 ₪ מהתביעה המקורית) ודרישתו עמדה על 7,700 ₪ תוספות + 23,900 ₪ 10% מהתשלום הכולל במסירה הסופית. סך הכל
31,600 ₪. ברם, הנתבע רצה לקזז סכום נוסף (כנראה בגין האיחור במסירת הבית). הצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה. יצוין שלפי התרשמות המפקח, אם הזמן היה יותר מרווח (הפגישה הייתה באמצע הלילה), היו הצדדים יכולים להגיע אז לעמק השווה.
לטענת התובע, זו הסיבה שהוא לא ביצע את תיקון הליקויים שנמסרו לו לצורך מסירת הבית. עם זה, ראוי לציין שכעשרה ימים לאחר מכן הגיע איש האלומיניום לערוך השלמות ותיקונים, וזאת כפי הנראה, כחלק מהניסיון (שלא צלח) ליישר את ההדורים. הצדדים חתמו על שטר בוררות - בין לדין בין לפשר.
טענות התובע
בכתב התביעה שהוגש לבית הדין חזר התובע לדרישתו המקורית והוסיף לכך דרישת פיצוי בגין אובדן ימי עבודה. סך כל התביעה עולה ל 62,927 ₪ לפי הפירוט הבא:
23,900 ₪ 10% מהתשלום במסירה סופית
14,927 ₪ תוספות
₪ פיצוי בגין עיכוב 216 ימי עבודה (לפי חישוב 100 ₪ ליום)
כאמור, התובע תובע פיצוי בגין אבדן 216 ימים נוספים על החוזה (* 100 ₪ ליום עבודה של פועל
וסה״כ 21,600 ₪). בפירוט תביעה זו התברר שהיא מורכבת:
(א) מעיכוב בסך של 163 ימים עקב התמהמהות בקבלת החלטה של הנתבע או עקב תלות בקבלן שלא מטעמו של התובע.
(ב) מתוספת עבודה (עקב שינויים מהחוזה המקורי) בסך של 52 ימים.
ראוי לציין שבמהלך הדיון הודה התובע שמלכתחילה לא עלה בדעתו לתבוע את אובדן ימי העבודה
ועשה כן רק לאחר שהנתבע לא שילם לו את מה שדרש בתחילה.
בכתב התביעה התובע מתייחס גם לטענות הצפויות להישמע על ידי הנתבע והוא מנסה להפריכם:
(א) על הטענה שאין כלל חובת תשלום כיון שהבית עדיין לא נמסר, עונה התובע שהכניסה לבית כמוה כמסירה, וכי התיקונים שנרשמו בדו״ח לא תוקנו כיון שהנתבע סירב לשלם לו את מלוא הסכום הנדרש.
(ב) על הטענה של איחור במסירה, עונה התובע שהעיכוב נגרם בגין רשלנות של הנתבע (אי מתן החלטות ופתרונות בזמן סביר וחוסר תיאום מול בעלי מלאכה אחרים). ועל הטענה שהיה ניתן לעבוד במקביל על דברים אחרים, משיב התובע שלא כלכלי להעסיק פועלים בעבודה חלקית.
(ג) על הטענה שהביצועים היו לקויים, עונה התובע כי באופן כללי ביצוע הפרויקט נעשה מעל הנורמה הנדרשת וכי מה שצריך לתקן במסגרת שנת הבדק - יתוקן.
טענות הנתבע
כתב ההגנה מורכב מהכחשה חלקית של סכום החיוב וכן מתביעה נגדית:
(א) הנתבע מודה בחוב של 10,470 ₪ בלבד עבור תוספות.
(ב) הנתבע מודה בעיכוב של 27 ימי עבודה שהוא גרם, בצירוף הערה שלדעתו גם בימים אלה יכול היה התובע לעבוד בתחומים אחרים של הפרויקט.
(ג) דא עקא, כנגד כל זה הגיש הנתבע רשימה ארוכה הכוללת 34 סעיפים של ליקויי בניה שלטענתו, לא די שיש בהם כדי לקזז את החוב, אלא אף יש בהם לחייב את התובע בתשלום.
תביעתו הנגדית של הנתבע מורכבת כדלהלן:
פיגור במסירה (עד ליום הגשת התביעה) ₪ 12,130
ליקויים ₪ 40,000
יציאה מהבית לצורך השיפוצים ₪ 18,000
תשלום עבור עבודות טרקטור (עבודות פיתוח) ₪ 4,000
דיון הלכתי
כפי שנראה להלן, הדיון מתפרס על נושאים רבים שכן הצדדים בחרו לפתוח את כל היריעה ועל כן נאלצנו להכריע במגוון רחב של נושאים:
נושא 1: סכומים מוסכמים
התובע תבע 23,900 ₪ בגין מסירה סופית של המבנה (/10 על פי החוזה). על סכום זה אין מחלוקת בין הצדדים
כמו כן מוסכם בין הצדדים שמהסכום הנ׳׳ל יש לקזז סך 1800 ₪ עבור 6 ברזים שהוחלפו ועבור התקנתם (1500 ₪ עבור ברזים + 300 ₪ התקנה)
נושא 2: חוב של הנתבע לתובע בגין עיכובים
כאמור, התובע תבע סך של 100 ₪ ליום איחור בגין עיכובים מצד הנתבע. תביעה זו אין לה כל בסיס בחוזה שבין הצדדים. מלבד זאת העובדות שעליהן מתבססת הטענה אינן ברורות. לא ברור מספר ימי האיחור. לא ברור אם אכן הובאו פועלים למקום העבודה והיו מנועים מלבצעה.
נושא 3: תשלומים על תוספות
התובע הגיש לבית הדין רשימת תוספות אולם לאחר דין ודברים של הדיינים עם התובע צומצמה התביעה לפי הפירוט הבא:
1150 ₪ עבור תוספת שיש + התקנה
1000 ₪ עבור תוספת קרמיקה במטבח
200 ₪ עבור התקנת מראות+ חומר 3900 ₪ עבור יציקת בטון
800 ₪ עבור הספקת דלת כולל משקוף ופרזול קומפ' 1000 ₪ עבור עבודות הכנה לג׳קוזי ₪1400 עבור צבע בתנור של עבודות מסגרות 120 ₪ עבור ידית ממ״ד 350 ₪ עבור ריתוך בזנטים בגג 947 ₪ עבור התקנת ג'קוזי סך הכל: 10,867 ₪
יצוין שהתובע תבע עוד 2160 ₪ עבור עבודות חציבה של טרקטור. אבל לאור סיכום בין הצדדים במהלך הדיון הסכים התובע שבשאלה זו נפנה למפקח כדי לקבוע אם סכום זה מוטל על פי החוזה על התובע. המפקח אישר שבהתאם לחוזה מוטלת חציבה זו על התובע ועל כן הושמט סכום זה מרשימת התוספות.
כמו כן תבע התובע עוד 500 ₪ נוספים עבור שרוולים ביציקות הבטון, אך נתברר בדיון שהוא קיבל על עצמו לבצע זאת ללא תמורה.
כמו כן תבע התובע 1000 ₪ עבור פגישה ויעוץ מקצועי מאדריכלים לגבי מסגרות ואלומיניום. לא זכינו להבין למה אין עניין זה כלול במחויבויותיו של התובע כלפי לקוחו. על כן השמטנו גם סעיפים אלה.
לעומת זאת, בררנו עם הנתבע סעיף סעיף מסעיפי התוספות, והיו ויכוחים בין התובע לנתבע על סעיפים שונים. ואולם אחר כל זאת הנתבע כתב בכתב ההגנה שהוא מודה שהוא חייב סך של 10,470 ₪ עבור תוספות. לשאלתנו, לאחר הגשת כתב ההגנה אם זהו הסכום הסופי שהוא מודה בו? הוא ענה שכן.
לאור זאת, ההפרש בין הצדדים בסכום התוספות עומד אפוא על 397 ₪ בלבד.
החלטנו על פשרה ולחייב את הנתבע במחצית סכום זה דהיינו 198.5 ₪. לאור זאת על הנתבע לשלם עבור התוספות סך הכל 10,668.5 ₪ (10,470 + 198.5).
נושא 4: איחור במסירה
על פי סעיף 8 שבחוזה שבין הצדדים, תבע הנתבע מהתובע לשלם לו בגין איחור בגמר העבודה, בשיעור של 100 ₪ ליום, מתאריך של 21.4.07 ועד ליום התביעה.
בדרך כלל תביעה על איחור בגמר העבודה היא בעייתית מבחינת ההלכה משום שהיא נחשבת כאסמכתא, אולם, לאור החוזה שלפנינו נראה שיש לתביעה זו יסוד ואינה חשובה אסמכתא:
(א) משום שסכום הנתבע אינו מופרז ובידו של התובע לבצע את העבודה (עיין רמ׳׳א, חו׳׳מ, סימן רז, סעיף יג).
(ב) משום שבסעיף 31 לחוזה שעליו חתמו הצדדים, נכתב: ״הסכם זה נחתם ובוצע כדין בכדי שיחייב את שני הצדדים. החתימה וקנין ההסכם בוצעו לפני ובנוכחות שלושה דיינים המשמשים בית דין לממונות׳. יעויין בשו׳׳ע וברמ׳׳א חו׳׳מ, סימן רז, סעיף טו.
מאידך, בהעדר הגדרה אחרת בחוזה, הסברא נותנת שכניסת הנתבע לגור בדירה מעידה על סיום עיקר העבודה לענין תשלום פיצוי על האיחור. אמנם, הנתבע טוען שהתנה את הגדרת כניסתו לגור בבית כסיום העבודה, בסיום מואץ של כל העבודות שעדיין לא בוצעו, אולם, התובע טוען שכל זה הותנה רק לאחר שהנתבע כבר נכנס לגור בבית, ועל כן אין כל זה ברור.
ברור שכל עיכוב בסיום העבודה שנגרם בידי הנתבע אין לחייב בו את התובע. על כן, כיון שהאיחור מתאריך הסיום הנקוב בחוזה ועד לכניסת הנתבע לבית בפועל, עומד על 69 ימים (מהתאריך ג' אייר תשס׳׳ז (21.4.07) ועד י׳׳ג תמוז תשס׳׳ז (29.6.07)). ומכיון שהנתבע הודה שאכן יתכן שהוא גרם עיכוב של 27 יום לתובע בעבודתו, נמצא שהאיחור שיש להאשים בו את התובע גם לדעת הנתבע, עומד על לא יותר מאשר 42 יום.
על כן, מכיון שהמוציא מחבירו עליו הראיה, יש יסוד לטענת הנתבע על איחור של 42 יום של התובע. דהיינו סך של 4,200 ₪. ואולם לאור רשימת השלמות ולקויי בניה הנ׳׳ל שקבלנו מהתובע, והנושאת את התאריך כ׳׳ה סיון תשס׳׳ז, עולה שלפחות מתאריך זה ועד ליום הכניסה לבית לא בוצעו שינויים משמעותיים, והדבר מוכיח שהדחייה בכניסת הנתבע לגור בבית עד לתאריך שנכנס בפועל, נבעה מויכוחים שבין הצדדים, ולא בשל מניעות שנבעו מאי גמר עיקר העבודה.
אשר על כן העמדנו כפשרה הקרובה לדין את סך ימי הפיצויים על 23 ימים, סך הכל 2,300 ₪.
נושא 5: השלמות ותיקוני בניה
כאמור, הוגשה על ידי הנתבע רשימה ארוכה של ליקויים ותיקונים. ואולם לאחר בירורים שנעשו עם הצדדים מתמקדות התביעות בסעיפים הבאים בלבד:
סדקים במשטחי הבטון בחצר - לאחר שנועצנו עם מומחה נראה לנו שאין בעיה ממשית ביציקת הבטון והסדקים הינם סדקים טבעיים שטחיים בלבד. ישנה בעיה אסטטית קלה בלבד ואפשר שבמשך הזמן סדקים אלו לא יהיו ניכרים. ואולם אם רצונו של הנתבע בכך, על התובע למלא את הסדקים במלט או בחומר אחר כדי לפתור את הבעיה האסטטית תוך ידיעה שלא יתקבל גוון אחיד.
פגמים אסטטיים בציפוי החיצוני של המבנה (״שליכט אקרילי״) - נוצרו כתמים כתוצאה מתיקונים שנעשו לאחר הצביעה. כיון שאת צביעת כל הבית כולו מחדש, אנו מעריכים לאחר התייעצות עם מומחה בכ- 5,000 ₪ במידה ותיעשה על ידי התובע; אלא שהבעיות האסטטיות אינן משמעותיות במידה כזו המצדיקה את צביעת כל הבית מחדש, על כן, נראה לנו לקבוע פשרה של פיצוי בסך 2,500 ₪ על פגמים אלו שבצבע קירות הבית החיצוניים.
תיקוני אלומיניום - למניעת חדירת מים בחלק מחלונות האלומיניום. אם משום בעיות איטום, אם משום בעיות ניקוז, על התובע לבצע. כמו כן, יש להשלים התקנת רכיבי נעילה בחלק מתריסי הגלילה.
התקנה שאינה תואמת את דרישת המזמין בדלת האלומיניום הגדולה (יציאה לגינה), ובתריס שלה - לטענת אשת הנתבע הדלת הותקנה באופן שאינו מתאים לפתיחת הדלת לכיוון הרצוי (צפון). זאת, למרות שלדבריה הובהר על ידה לאיש האלומיניום, יותר מפעם אחת, לאיזה צד אמורים התריסים והדלתות להיות מוסטים. גם את זה יש לבצע.
תיקוני טיח - בתקרת המטבח ובקירות הבית בכמה מקומות, הטיח אינו חלק. בהתייעצות עם מומחה נאמר לנו שבאין הערות מיוחדות הטיח אינו חייב להיות בהכרח חלק לגמרי וישנו תקן לבדוק זאת. לאחר שעברנו עם המומחה בבית הגענו למסקנה שיש לבצע תיקון בשני מקומות בלבד:
א. על הקיר שבכניסה לחדר ההורים משמאל לכניסה. ב. בחדר השמאלי (המערבי) בקיר המזרחי (גם הקבלן הודה שיש לבצע תיקון זה).
תיקוני ריצוף, חרסינה, ורובה
לאחר התייעצות עם מומחה, מסקנתנו הן:
א. תיקוני חוץ -
בריצוף שלפני הכניסה בצד ימין נשאר מקום משולש קטן שסתום ברובה (ולא נסתם לגמרי). הסתימה אינה תקנית ויש להכניס במקומה חתיכה מאותו סוג הריצוף ולקובעה
שם.
2. שורת אבני שפה של מדרגת הכניסה לבית יש להחליף משום שהיא נעשתה מחומר גרוע
שאינו תקני (ולכן הוא נראה מלא חורים). אמנם נכון שהנתבע נשלח לבחור את הדוגמא
לחומר, ואולם לטענתו השיש שבחר היה נראה חלק ולא היה ביכולתו לעמוד על טיבו
הגרוע של השיש שהובא, שכן החורים היו סתומים באותה שעה, ורק לאחר שירדו גשמים
נעלם המילוי ונתגלו החורים.
ב. תיקוני פנים:
לפני הדלת שביציאה למרפסת, משמאל, ישנה מרצפת מתנדנדת, יש להוציאה עם זאת שמימינה, ולקובען מחדש בצורה תקינה.
הנתבע סימן כמה מקומות בבית וטען שיש שקיעה של כמה מרצפות. התברר לנו שהמצב הוא בגדר הסביר ותלוי בצורתן של המרצפות.
בשירותי חדר ההורים ניתק אריח קרמיקה משמאל לכיור ממקומו, כנראה כשקדחו שם חורים על מנת להתקין אביזרי אמבטיה על הקיר. לא ברור אם אין זה מחמת שהחורים נקדחו בצורה לא מקצועית ולא זהירה ובאמצעות כלים לא מתאימים ולכן מחמת הספק אי אפשר לחייב את הקבלן על כך.
החורים שיש בקרמיקה שליד הברז הנראים מחוץ לרוזטות אינם תקינים. תיקון באמצעות רובה אינו טוב ואינו תקני. יש לתקן באמצעות פירוק הברז וכיוון מתאים של ה׳׳למדים׳׳ כדי שהחורים לא יראו מחוץ לרוזטות.
הרובה שבין השיש במטבח לאריחי הקיר מפוררת. יש לחדשה בחומר מתאים שלא יתפורר שנית.
במספר מרצפות ישנו שבר קטן בשפתן, שכפי הנראה היו כבר בשעת ההתקנה. מן הדין,
ראוי היה שהקבלן יחליפן, אולם, כדאי שלא לגעת בהן משום שעלול להיגרם נזק בהחלפתן (ובפרט כאשר אין בטחון שהמרצפות המחליפות זהות באופן מוחלט למרצפות האחרות שבסביבתן). כמו כן בדוגמא שבאמצע הסלון בצדו המזרחי של המרובע, המרווח שבין אחת המרצפות כמעט שאינו קיים. עקרונית ניתן לתקן זאת באמצעות חיתוך זהיר של המרצפת בדיסק. אך גם לגבי זה, עדיף שלא לגעת בשל סכנה של נזק (מה גם שהחיתוך יעלה אבק בכל הבית). כמו כן, בצידו המערבי של המרובע יש שקיעה של אבן פסיפס קטנה שניתן לתקנה על ידי עקירתה וקביעתה מחדש. אך גם כאן ספק אם כדאי לגעת בזה.
לאור זאת הגענו למסקנה שכדאי יהיה להמיר את התיקונים הנ״ל בכסף, במקום ביצוען בפועל. לאחר התייעצות עם המומחה שבדק את תמחור הפגמים האלה ב״דקל שיפוצים״ ובתוספת /10 המקובלים ביש״ע, הגענו למסקנה שלטובת שני הצדדים על התובע לפצות את הנתבע בסעיף זה בסכום של 660 ₪.
הנתבע טען שבהקשה על המרצפות נשמע שיש חלל מתחתן, לאחר התייעצות עם מומחה הגענו למסקנה שאין זו ראיה לאי תקינות.
אדמת גן ומצעים שמתחת לאדמה - גם כאן התייעצנו עם מומחה ולדעתנו גם אדמת הגן וגם המילוי שמתחת תקינים.
נושא 6: יציאה מהבית לצורך השיפוצים
כיון שהתיקונים שעל התובע לבצע אינם מחייבים יציאתו של הנתבע מהבית, על כן תביעתו זו אינה רלבנטית.
נושא 7: תשלום עבור עבודות טרקטור
נתברר שהתובע שילם את כל שהיה חייב עבור עבודות הטרקטור ולכן תביעה זו אינה רלבנטית.
החלטת ביניים
(א) חובות הנתבע לתובע הם:
₪ במסירה 10,668.5 ₪ עבור תוספות בנייה סה״כ: 34,568.5 ₪ מסכום זה יש לקזז:
2500 ₪ עבור ציפוי שליכט אקרילי
2,300 ₪ עבור איחור במסירה
1,800 ₪ ברזים והתקנתם
660 ₪ בגין הימנעות מהחלפת ריצוף (כמפורט לעיל בתיקוני ריצוף)
סה׳׳כ: 7,260 ₪
אשר על כן הנתבע חייב לתובע 27,308.5 ₪.
(ב) תשלום סכום זה כפוף לתיקונים הבאים שיבוצעו על ידי התובע כמפורט להלן:
אלומיניום: יש לתקן בחלק מן החלונות את בעיית חדירת המים; השלמת התקנת רכיבי נעילה בחלק מתריסי הגלילה; לבדוק עם איש האלומיניום פתרון לשינוי הכיוון של הסטת הדלתות לצפון בצורה תקינה, כך ששני הדלתות האחרות יכנסו מאחורי הדלת הצפונית הפנימית, הן בחלונות והן בתריסים (אם לא ימצא פתרון מוסכם, יביא הנתבע הצעה חלופית לתיקון, ממומחה לעבודות אלומיניום, שתיבחן על ידי בית הדין).
טיח: יישור והחלקת הטיח בקיר שבחדר השמאלי, ועל הקיר שבכניסה לחדר ההורים משמאל לכניסה.
ריצוף חרסינה ורובה: תיקונים בכמה מקומות על פי רשימה הבאה:
א. תיקוני חוץ
יש להחליף את שורת אבני שפה של מדרגת הכניסה לבית, לאבן תקנית.
בפינת הריצוף שלפני הכניסה לבית מצד ימין, (בשורת הריצוף הראשונה), יש להחליף את הסתימה ב׳׳רובה׳׳ הקיימת עתה,
לפיסת ריצוף מתאימה.
ב. תיקוני פנים
יש לקבוע מחדש שני מרצפות הצמודות לדלת היציאה למרפסת, משמאל (זו המתנדנדת וזו שלימינה).
החורים שיש בקרמיקה שליד הברז הנראים מחוץ לרוזטות יש לתקן באמצעות פירוק הברז וכיוון מתאים של ה׳׳למדים׳׳ כדי שהחורים לא יראו מחוץ לרוזטות.
3. יש לחדש את הרובה שבין השיש במטבח לאריחי הקיר בחומר מתאים שלא יתפורר שנית.
משטחי בטון: מילוי הסדקים במלט או בכל חומר אחר במידה והנתבע יעמוד על כך. אנו מודעים לכך שהגוון של המילוי עלול להיות שונה (לפחות בתחילה) מהגוון הכללי של המשטח ועל כן על הנתבע להחליט אם הוא עומד על כך או לא משום שלא יוכל לתבוע מהתובע שהמילוי ייעשה בגוון זהה לגמרי לזה של המשטח.
(ג) כדי להימנע מהמשך הלנת שכר שלא לצורך החלטתנו היא:
הנתבע חייב לשלם לתובע סך של 20,000 ₪ עד לתאריך ל' סיון תשס״ח.
כמו כן, עליו להפקיד שיק נוסף לפקודת התובע על סך 7,308.5 ₪ עד לתאריך האמור לידי בית הדין. השיק יימסר לתובע לאחר ביצוע התיקונים. התיקונים יבוצעו עד לתאריך ט״ו אב תשס״ח. אישור התיקון ייעשה על ידי בית הדין. בית הדין רשאי לשנות את החלטת הביניים בהחלטותיו הבאות.
אין באמור כדי למנוע מהנתבע לדרוש את התיקונים המקובלים במסגרת שנת הבדק עד לתאריך א' תמוז תשס״ח.
על החתום:
הרב מיכאל הרשקוביץ אב"ד, החיים צפרי דיין , הרב יעקב שרעבי דיין
^ 1.בשולי הדברים אי אפשר שלא להתייחס לעיכוב שמיום הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין, ואין לנו אלא להצטער על כך. רובו הגדול של הדיון נע סביב תיאור והבנת העובדות על פרטיהן, כהוויתן. ההגעה לחקר האמת בכגון זה, בזמן שהצדדים מתווכחים בעובדות כמעט על כל תג ותג, הקשתה על זירוז מתן הפסק. במה שתלוי בנו, אנו מבקשים את סליחת הצדדים ואולם קשה להתעלם מה״אשם התורם״ של המתדיינים לעיכוב זה שבחרו לגולל בדיון את כל תקופת ההתקשרות החוזית שביניהם, לפרטי פרטיו. (בנקודה זו יש להוסיף שנראה לנו שהמפקח היה מיטיב לעשות אם לא היה משאיר נושאים רבים ״מעורפלים״ ולא סגורים שנסחבו לסיום הבנייה. בשלבים רבים מהדיון, אף חשנו עצמנו יושבים בתוך נעליו של המפקח ועושים את עבודתו המקורית). תרומה נכבדה נוספת לאיחור היה גם לסגנון שבו בחרו הצדדים להביע את עמדתם. הדיון, לכל אורכו, היה מלא וגדוש באמוציות דבר שהקשה מאד על הכרת המציאות. בית הדין ניסה בכמה הזדמנויות להביא את הצדדים לידי פשרה. אך לצערנו ״לא איסתייע מילתא״.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
