ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם צוקרמן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
לימודי החול אך זה מכבר נכנסו לישיבה. הם התקיימו במרחק מה, בבית הספר של כפר הרא"ה, כנראה כדי שיהיה ברור שאינם חלק מסדר הלימוד בישיבה. היה זה במרחק מה מן הישיבה, והיו שנשרו בדרך. בכלל חשבנו שעתידנו בקיבוץ, ומה לנו וללימודי התיכון. הלכתי לצד חבריי, אלכס צפרירי, היום פרופסור מוערך בביולוגיה, ונשאתי נאום נלהב אודות המיותרות של לימודי החול. לפתע שמענו קול מתוך החשכה שמאחורינו: "אל תביעו תדברו גבוהה גבוהה, יצא עתק מפיכם". אתה יודע היכן זה כתוב, הוא שאל בחלפו על פנינו. את הסומק שהעלינו הסתירה החשכה.
שנים רבות חלפו, מפעל הישיבות המריא, והוא המשיך לסייע לישיבות החדשות: בעצה, בהדרכה ולעיתים בעול עצם הניהול. ולאורך השנים הללו הוא פעיל בבני עקיבא ממש. היכן מצינו שאדם בן שישים, שבעים, שמונים ותשעים, עדיין מוצא קשר לצעירים ולמדריכיהם, והכול מבקשים לשמוע את עצתו השקולה?! הוא היה בעיניי לסמל של "דור לדור ישבח מעשיך". גם בדיונים על תקציבים ועל בינוי היה מתמצא כבקי ורגיל.
הוא נזף בי על שיצאתי לגמלאות. רב אינו יוצא לפנסיה, אמר.
כצעירים, לא יכולנו לעמוד על גדולתם התורנית של הרב נריה זצ"ל ושלו, אבל על ידיעותיו בתנ"ך למדנו מיכולתו להתאים פסוק לכל מצב.
הישיבה ראתה עצמה כרפובליקה של תורה המתנהלת בדרך דמוקרטית. היה ועד חברים שדן אפילו בסדרים ובמשמעת. הוא היה יושב איתנו, חברי הוועד, מאזין לדברינו כשווים ומעיר את הערותיו. על פי דרישתו קראנו לו אברהם. גם לרב נריה היו שקראו נריה, כשמו בתנועת הנוער.
לא היו שבתות חופשיות בישיבה. מי שביקש לנסוע לשבת בין חנוכה לפסח היה צריך לבקש רשות. סיפרו כי פעם ניגש אליו תלמיד שנה ראשונה ברעדה, כדי לבקש רשות. "הרב מר צוקרמן", הוא אמר, "אינני רב ואשתי לא רבנית, ואם אני מר - אינני צוקר", השיב.
בהיותנו בשישית הגדשנו את הסאה בהכנות לפורים במקום כל דבר אחר. עקב כך הוחלט שלא לקיים את מסיבת פורים. נכנסנו למשבר. הלוא את כל נפשנו השקענו בכך. החלטנו ללכת לביתו באישון לילה. האמיץ שבנו הקיש בדלתו בשלוש לפנות בוקר. חשבנו שיצא ויתפרץ עלינו. אך הוא יצא החוצה בבגד שינה, השעין בניחותא את ראשו על עמוד הפתח ושאל לאיטו: "כן בחורים, מה אתם רוצים?" ואנו נאלמנו דום. נזיפתה של הרבנית רבקה תלח"א, תרמה למבוכתנו. אזרנו עוז וניהלנו משא ומתן כעלים נידפים. את שלנו השגנו, אבל את לקח האיפוק לא שכחנו.
אחד מן הסופדים בהלווייתו העלה על נס את השותפות המופלאה בינו לבין הרב נריה. הוא המשיל את הראשון לקברניט ואת השני למסיק שבבטן האונייה. ארשה לעצמי דימוי נוסף. הרב נריה השיב את רוח הציונות המאמינה, והרב צוקרמן שימר את מפרשיה וניווט אותם בתוך משב רוח זה. אשרי חלקו שהיה ממזכי הרבים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
