ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
על תמיהת הגמרא איך יעלה על הדעת, משיבים שהכוונה לעשות זאת על ידי נוכרי. ושואלת הגמרא, והלוא אמירה לנוכרי לעשות מלאכה אף היא אסורה מדין חכמים. והגמרא משיבה: "משום יישוב ארץ ישראל לא גזור רבנן". ובאים התוספות ומעירים: "אבל משום מצווה אחרת לא היינו מתירין אמירה לעובד כוכבים במלאכה דאורייתא".
יש דעה האומרת שכתיבה בכתב לועזי אינה אסורה מן התורה, אך המשנה ברורה מדגיש שזו דעת מיעוט, ודעת הרוב היא שהדבר אסור מן התורה, ואף על פי כן הותר כאן "משום יישוב ארץ ישראל". זו הקלה יוצאת דופן. אין מדובר במצווה שהיא חובת הגוף של אדם זה. ייתכן שלקונה זה כבר יש כמה וכמה קרקעות בארץ, ובכל זאת הוא רשאי לקנות בשבת בדרך זו.
וכך גם הרא"ש: "הלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו (שטר מכר) ואפילו בשבת. ואפילו בשבת ס"ד? לא צריכא אלא לומר לנכרי לכתוב עליו אונו. אף על גב דאמירה לנכרי שבות הוא. משום יישוב ארץ ישראל לא גזרו רבנן. ודווקא משום מצוות יישוב ארץ ישראל אבל לצורך מצווה אחרת לא שריא אמירה לנכרי. ואפילו לצורך מילה שדוחה שבת".
ומוסיף הריטב"א: "שמע מינה [ד]לא דחי אמירה לגוי במלאכת תורה אפילו במקום מצווה... ומה שאמרו (ב"ק פ' ב') בלוקח קרקע בארץ ישראל שכותבין עליו אונו אפילו בשבת על ידי גוי אף על פי [ש]הכתיבה מלאכה - שאני יישוב ארץ ישראל שאינה מצוה לשעתה אלא קיימת לעולם והיא תועלת לכל ישראל שלא תשתקע ארץ קדושה ביד ערלים, וכמו שחששו לזה בהרבה מקומות".
לעומת זאת, שופר שעשאו נוכרי, כשר לתקוע בו. אך אם הגעתי בראש השנה למקום שאין בו שופר, איני רשאי לבקש מן הגוי לעשות לי שופר בחג. גם אם בכך לא אקיים מצוות שופר באותה שנה! וכאן מדובר ב"חובת הגוף". כמו כן, סוכה שעשאה נוכרי, אפשר לצאת בה ידי חובת המצווה. אך אם הגעתי בסוכות למקום שאין בו סוכה – איני רשאי לומר לנוכרי לבנות לי סוכה, או לכרות ענפים ולהניח סכך, גם אם לא אקיים מצוות סוכה באותה שנה!
מידת סדום
כשקמה תנועת גוש אמונים והחלה בניסיונות ההתנחלות, היא התמקדה במקומות מסוימים מאוד. תחנת הרכבת בסבסטיה שבעקבותיה קמה קדומים, משטרת מסחה, כיום אלקנה, משטרת נבי צאלח, כיום נווה צוף. מדוע דווקא במקומות אלו? מפני שהרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל הורה שאין לגזול שום אדמה פרטית. כך ניסח: "אין לנו עסק עם שום אחמד או מוסטפה פרטי". שמונה פעמים התנחלו בתחנת הרכבת בסבסטיה, משום שזו הייתה בבירור קרקע ממשלתית.
הדברים נעשו קלים יותר אחר שהגב' פליאה אלבק עליה השלום, בהיותה בכירה בפרקליטות המדינה, חקרה ומצאה אילו אדמות הן אדמות מדינה, ובהן החלה ההתנחלות. מלבד זאת נקנו אדמות. אנו יודעים היטב שגזל הגוי אף הוא גזל, ולא היינו פוגעים באדמה פרטית של איזה אדם.
מאידך, מכיוון שיש ערך כה רב לקניית קרקע מן הגוי בארץ ישראל, וקיים איסור "לא תחונם" על מכירת קרקע לנוכרים בארץ, אי אפשר למסור קרקע לגויים אלא כשבעלותם מוכחת בעליל, ולא רק על סמך טענות שלא בוררו כל צורכן.
עולה גם שאלת התוקף של מסירת קרקע על ידי שלטון שאיש כמעט לא הכיר בחוקיותו. הכיבוש הירדני בארץ ישראל נעשה בניגוד להחלטת האומות המאוחדות, ורק שתי מדינות הכירו בו. על כן מה תוקף מסירת הקרקע על ידי מלך ירדן?
ויותר מכך. המדינה היא שהעלתה את יושבי עמונה למקומם, בטעות מבחינתה. כמדינה היא רשאית עתה להפקיע את הקרקע ולפצות את הטוענים לבעלות אחר שתוכח. אלה שאינם מכירים בתוקפה של מדינת ישראל כ"דינא דמלכותא", אינם רשאים לדעת עצמם לנסוע במרבית כבישי הארץ, מפני שיש שם חלקות שהופקעו בניגוד לרצון בעליהן.
מלבד זאת מקובלנו ש"כופין על מידת סדום". סירובם של הטוענים לקרקע לקבל פיצוי ועמידתם על כך שהבתים ייהרסו, היא מידת סדום. הם גורמים סבל לאחר, בלי כל תועלת לעצמם. בית המשפט התומך בהם לא שם לב כנראה את מה הוא משרת. תיקון הדבר בכל דרך משפטית יהיה הדבר הצודק. אנו בהחלט אחראים למניעת התנהגות מרושעת של כל מי שנתון למרותנו, וזה כולל גם את הערבים.
חברי הכנסת הדתיים לסיעותיהם, ובוודאי שגם החרדים, חייבים להיות הראשונים לעמוד על כך. הם קמו עכשיו להגן על הצפירה של כניסת השבת, וקל וחומר שעליהם להגן על מתיישבי ארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
