ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
וְזֹאת הַתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה, הַמַּשְׁלֶמֶת אוֹתָנוּ•, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד עָלֶיהָ יוֹדְעָהּ: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה ... מַחְכִּימַת פֶּתִי" (תהלים יט, ח) - לֹא זָכְרָה דָּבָר מִזֶּה•. וְאָמְנָם כִּוְּנָה שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם טִבְעִי, הוֹלֵך בַּדֶּרֶך הָאֶמְצָעִית: יֹאכַל מַה שֶּׁמֻּתָּר לוֹ לֶאֱכֹל בְּשִׁוּוּי•, וְיִשְׁתֶּה מַה שֶּׁמֻּתָּר לוֹ לִשְׁתּוֹת בְּשִׁוּוּי, וְיִבְעַל מִי שֶׁמֻּתָּר לוֹ לִבְעֹל בְּשִׁוּוּי, וִייַשֵּׁב הַמְּדִינוֹת בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר, לֹא שֶׁיִּשְׁכֹּן בַּמְּעָרוֹת וּבֶהָרִים, וְלֹא שֶׁיִּלְבַּשׁ הַשֵּׂעָר וְהַצֶּמֶר, וְלֹא שֶׁיַּטְרִיחַ הַגּוּף וִיעַנֵּהוּ. וְהִזְהִיר מִזֶּה בְּמַה שֶּׁבָּא אֵלֵינוּ בַּקַּבָּלָה•. אָמַר בְּנָזִיר: "וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ" (במדבר ו, יא), וְאָמְרוּ: "וְכִי עַל אֵי זֶה נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? עַל שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם מִי שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן צָרִיך כַּפָּרָה, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכֹּל דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה" (תענית יא ע"א).
שאלת הצום לזכריה
וּבְמָסֹרוֹת נְבִיאֵינוּ וּמַעְתִּיקֵי תּוֹרָתֵנוּ, רְאִינוּם מְכַוְּנִים אֶל הַשִּׁוּוּי, וְאֶל שְׁמִירַת נַפְשׁוֹתֵיהֶם וְגוּפוֹתֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר תְּחַיֵּב הַתּוֹרָה. וְהֵשִׁיב ה' יִתְעַלֶּה עַל יְדֵי נְבִיאוֹ, לְמִי שֶׁשָּׁאַל• עַל צוֹם יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, הַאִם יַתְמִיד בָּזֶה אוֹ לֹא, וְהוּא אָמְרָם לִזְכַרְיָה: "הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִֹיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים" (זכריה ז, ג), וֶהֱשִׁיבָם: "כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי• [וְ]זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה, הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי, וְכִי תֹאכְלוּ וְכִי תִשְׁתּוּ, הֲלוֹא אַתֶּם הָאֹכְלִים וְאַתֶּם הַשֹּׁתִים" (שם שם, ה-ו). אַחַר כָּך צִוָּם בְּצֶדֶק וּבְמַעֲלָה• בִּלְבָד, לֹא בְּצוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ לָהֶם: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר, מִשְׁפָּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (שם שם, ט) וְכוּ'. וְאָמַר אַחֲרֵי כֵן: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִֹירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (שם ח, יט). וְדַע, כִּי 'אֱמֶת' - הֵן הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת, לְפִי שֶׁהֵן אֲמִתִּיּוֹת, לֹא יִשְׁתַּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ בַּפֶּרֶק הַשֵּׁנִי; וְ'הַשָּׁלוֹם' - מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶן יִהְיֶה הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
28 - לימוד שבועי באמונה יד- כ כסלו
29 - פרק ד חלק ד
30 - פרק ד' חלק ה
טען עוד
הַמַּשְׁלֶמֶת אוֹתָנוּ – המביאה אותנו לשלימות. מִזֶּה – מן הפרישות הקיצונית. בְּשִׁוּוּי – באופן מאוזן. בַּקַּבָּלָה – בדברי חז"ל. לְמִי שֶׁשָּׁאַל – יהודי גלות בבל בתחילת ימי בית שני, שאלו האם להמשיך בצומות החורבן. בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי – תענית תשעה באב שהיא בחודש החמישי וצום גדליה שהוא בחודש השביעי. בְמַעֲלָה – מעלות המידות.
ביאורים
הרבה ספרים נכתבו על תיקון המידות. הרמב"ם מחדש לנו שהספר היסודי והבסיסי ביותר הוא התורה בעצמה ! היא זו שמתווה לנו את הדרך לתיקון הנפש. ובכך נותן הרמב"ם פרשנות חדשה לפסוק: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ " [תהלים יט, ח]. הספר העיקרי שהוא משיב את הנפש, דהיינו שמדריך אותה איך לשוב לישרות ולטבע שלה, הוא התורה. הסיבה לכך היא בגלל שהתורה היא תמימה, שלמה, ולא החסירה שום פרט בצמיחתו הנפשית של האדם. ולכן אם התורה לא אמרה להתנזר מפרט מסוים אין להתנזר ממנו.
הרמב"ם אומר שהיחס של התורה לנזיר שהזיר את עצמו מן היין הוא שלילי, "וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ " [במדבר ו, יא]. הכהן צריך לכפר על האדם שהתנזר מהנאות החיים ובראשם מהיין המשמח לבב אנוש. התורה אומרת שהוא נטה והתרחק ממה שראוי לנפש. הוא עשה מעשה שהשפיע לרעה על הנפש והסיט אותה מהישרות הבסיסית שלה. הרמב"ם הביא דוגמה זו כי היא ראיה מוצקה כנגד ההמון החושבים שמעשי קיצוניות הם טובים. הנה אדם, שבמבט חיצוני פרש מהבלי העולם ובוודאי הוסיף לימוד תורה ופרישות. האדם הרגיל עומד מן הצד ומביט בו בהתפעלות. הרמב"ם לא מתלהב מכך. התורה אינה מעודדת פרישות. לא רק שהיא לא תומכת בכך אלא היא חושבת שזה חטא . קיצוניות היא חטא ומחלה, סטייה למקום לא בריא.
התורה מדייקת בדבריה ואומרת שזה חטא "על הנפש". שלא כמו עבירה רגילה שהיא ביחס לאלוהים, סטייה מידתית היא ביחס ש בין האדם לעצמו. הוא לא עובר על לאו מדאורייתא אבל עושה מעשה חמור עוד יותר, הוא סר מדרכה של תורה. הוא לא עובר על מצווה נקודתית אלא בכלל אינו מבין איך התורה רוצה שאנחנו נחיה. וזה מה שהנביא זכריה עונה לאותו שואל – הקב"ה רוצה חיים ישרים ומוסריים. הוא אינו חפץ במעשים מוזרים ולא שגרתיים. זוהי דרך התורה.
הרחבות
דרך האמצע – פשרה?
וְאָמְנָם כִּוְּנָה שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם טִבְעִי, הוֹלֵך בַּדֶּרֶך הָאֶמְצָעִית. דרך האמצע היא הדרכה של "התורה השלמה המשלמת אותנו". התורה מכוונת אותנו להשתמש במכלול כוחות הנפש בלי לוותר על שום ערך או צורך. בזה מבהיר הרמב"ם שדרך האמצע איננה פשרנות או ויתור , אלא שלימות כוללת . זהו תהליך דיאלקטי של מפגש בין שני קצוות מנוגדים – 'תזה' ו'אנטיתזה' שיוצר מציאות חדשה הכוללת את שניהם יחד – 'סינתזה'. לכן בתחילת הפרק, הרמב"ם לא הסתפק ברשימה שמית של המידות הקיצוניות, אלא טרח לקרוא שם מדויק למידה האמצעית שמאזנת אותם.
למה פרישות נחשבת חטא?
וְכִי עַל אֵי זֶה נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? עַל שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. בניגוד להשקפה הנוצרית, היהדות מביטה על הגוף והנפש כיחידה אחת שמרכיבה את דמותו של עובד ה'. קיום המצוות בשלימות נעשה רק בשיתוף פעולה הדוק ביניהם. לכן, כשם שפגיעה בנפש היא חטא, כך הפגיעה בגוף היא חטא.
שאלות לדיון
מה דרך האמצע ביחס לאכילה ושתיה? האם ומתי מותר להרבות בהם? האם מותר ללכת למסעדה כדי להתענג על מאכלים ערבים? האם יש עניין להרבות בתעניות למי שגופו חזק?
איזו מעלה חשובה יותר – האמת או השלום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
