ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לאחר הפסקת צהריים, בתום שטיפת המכולת ופתיחתה מחדש, הגיעה אישה צעירה עם חמישה ילדים קטנים. עופר אמר לה: "רק זה היה חסר לי עכשיו... שימי את הילדים בצד, שלא יעשו לי בלגן!".
האישה כינסה את ילדיה שנבהלו מעט מהתנהגותו בפינת המכולת והחלה לסייר עם העגלה. היא לקחה כמה מוצרים וביקשה מעופר שיביא לה שקית אטריות שהייתה מונחת על מדף גבוה, מה שהצריך עלייה בסולם. עופר אמר לה: "מה שאת יכולה לקחת, תיקחי בעצמך. אני פה לבד, אל תשגעי אותי היום!"
האישה ויתרה על האטריות וביקשה לערוך חשבון. חלק מהמוצרים היו ללא תו מחיר. עופר אמר לה: "אני לא יכול לברר לך כעת את המחירים. אם אין מחיר, אל תקני!".
"אין בעיה, מה שאתה לא יודע אשאיר כאן", ענתה והוסיפה, "תרשום בכרטיסייה של משפחת צ'ולק". לאחר מכן לקחה את המוצרים, קראה לילדיה המכונסים ויצאה מהמכולת.
למחרת, ביום שישי, הגיע אחד מילדיה של גב' צ'ולק ואמר לעופר שאמו מבקשת שיגיע לביתה. עופר לא ידע מה הלקוחה רוצה ממנו וענה בקוצר רוח: "אם יהיה לי זמן אקפוץ".
בתום עבודתו בשעת צהריים אמר לעצמו: אלך ללקוחה הנודניקית הזאת ואראה מה היא רוצה.
כאשר הגיע לדלת הבין שמדובר במשפחה שקשורה מאוד לארגון החסד 'עזר מציון'. הוא החל להצטער על התנהגותו מאתמול.
גברת צ'ולק פתחה את הדלת ואמרה לו: "שלום, אולי תרצה לבוא אלינו לסעודת ליל שבת?".
"אתם ליטאים ואני רחוק מזה", אמר עופר, "וחוץ מזה, אני לא מכיר את המאכלים שלכם".
"איזה אוכל תרצה שאכין?", שאלה.
"העיקר שיהיה עוף", אמר.
"אל תדאג, יהיה עוף", הבטיחה.
"יש לי בקשה נוספת. אם לא ארגיש נוח בארוחה, אצא באמצע".
"אין שום בעיה", ענתה.
"ועוד דבר", אמר, "אני לא מכיר אתכם, וברצוני לבוא עם חבר ועם אחיו שתמיד צמוד אליו, כדי שארגיש נוח".
"בסדר גמור", אמרה, "העיקר שתרגיש בנוח".
עופר הגיע עם חבריו וישב ליד הרב חנניה צ'ולק. מדי כמה דקות נכנס מישהו ושאל את הרב איזו שאלה. הסעודה הייתה נהדרת ולקינוח הוגשה גלידה טעימה.
בסיום הארוחה אמרה לאה לאורחיה: "בעלי הולך כעת לשיעור. הוא ילווה אתכם קצת". הם יצאו וכל כמה מטרים בירכו עוברים ושבים את הרב צ'ולק בשבת שלום.
"איך התנהגתי לרבנית במכולת?!" נחמץ לבו של עופר בקרבו.
כעבור זמן מה הייתה אמו של עופר זקוקה לייעוץ רפואי. מכרים הציעו לו: "לך לחנניה צ'ולק, ראש 'עזר מציון', והוא יעזור לך".
עופר הבין סופית במי פגע והצטער מאוד.
הוא המשיך לבוא לשבתות בבית צ'ולק וממש הפך לבן בית.
עברו כמה שנים ובני הזוג צ'ולק עמדו לחתן את בנם אלעזר עם בת גילו הדסה. הרבנית לאה ידעה שעופר עוסק בהסרטה כתחביב וביקשה ממנו להסריט את החתונה בווידיאו, והוא נעתר בשמחה לבקשתה.
כאשר הגיע לאולם שאל את הרבנית לאה: "תגידי לי במי להתמקד בצילום. מי חשוב יותר?"
"כולם חשובים", ענתה.
למרות דבריה העדיף להתמקד באנשים הידועים יותר שהגיעו לחתונה. בגלל שלא הכיר את כולם, עמד על כיסא וחשב: אם יזיזו אותי סימן שהגיע אדם חשוב, אם ידחפו אותי סימן שהגיע מישהו חשוב מאוד, ואם יעיפו אותי עם הכיסא זה סימן שהגיע מישהו חשוב מאוד מאוד...
כעבור שעה וחצי קראה לו הרבנית לאה מעזרת הנשים ושאלה: "עשית הפסקה?"
"בטח", אמר.
"איפה הצלחת שלך?" המשיכה לחקור.
"שמתי באיזה מקום", ניסה להתחמק.
הרבנית לאה שלחה את אחד מילדיה לוודא זאת ודאגה שיאכל.
פרט לרבנים הגיעו לחתונה שרים, מנכ"לים של משרדי ממשלה, מפכ"ל המשטרה ואח"מים נוספים, ועופר הרבה לצלמם.
לקראת סיום החתונה אמר עופר לרבנית: "אני מקנא בכם. אילו אנשים חשובים היו פה הערב!" והצביע על שולחן האח"מים.
"לא!" אמרה הרבנית, "זה לא השולחן הכי חשוב. בוא אראה לך את השולחן החשוב ביותר".
היא הצביעה לעבר שולחן מוזר שלא הבחין בו כלל. הוא התבונן וראה שישבו סביבו ילדים חולים, חלקם בגופם וחלקם בנפשם.
"לשולחן הזה את מתכוונת?!" תמה.
"זה השולחן שהכי חשוב לי כאן!"
עופר החל לרעוד. בקושי הצליח לצלם את הילדים.
עברו שנים נוספות ויום אחד נודע לעופר שהרבנית לאה חלתה במחלה קשה.
בתחילת מרחשוון הוא הגיע לבקרה בביתה והביא לה מארז דיסקים ממוספרים שנקראו 'רוגע' ובהם נעימות. בניה סיפרו שהייתה מבקשת מהם בהומור שאפיין אותה גם בשעות הקשות: "תביאו לי את רוגעלך 1" או "רוגעלך 2".
ביום ראשון, ט"ז במרחשוון, נודע לעופר שהרבנית לאה צ'ולק הלכה לעולמה והיא בת 57. הוא לא ידע את נפשו מרוב צער. כאשר הגיע למשרדי 'עזר מציון', שם הונחה גופתה, ביקש ממנה סליחה על הכול. הוא צעד בלוויה ולא הפסיק לבכות, ובאחד מימי השבעה סיפר את סיפורו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
