ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
"ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. אשרי חלקו שהוא ממזכה הרבים".
הדברים נכתבו בשנת תרנ"א – שש שנים לפני ה"קונגרס הציוני הראשון", כאשר מספר העולים לארץ היה מתי מעט.
רבי יהושע מקוטנא ידע לזהות, שהמעטים העולים כעת לארץ, הינם פורצי דרך לרבים, שעוד עתידים להגיע אחריהם. את הביסוס להבנתו זו הוא מחדד בדבריו לעיל, מכך שמתעוררת התשוקה לשוב לארץ ישראל אצל מגוון של יהודים, היא סימן להתנוצצות רוח הגאולה.
כידוע, לא כולם הסכימו עם דבריו של רבי יהושע מקוטנא. היו שחלקו על דרכו, וסברו שטרם הגיעה עת הגאולה. עם זאת, למדונו רבותינו, ולימדה ההיסטוריה, שהוא הוא הצודק. צריך לדעת להתבונן במעשי ה', וללמוד מהם על מהלכי ה' בעולמו, ומה ה' דורש מאיתנו. התעוררות הרצון באומה, סימן גדול הוא משמים, שהגיעה העת לשוב ארצה.
מרן הרב זצ"ל סגנן את הדברים בלשונו הפנימית "כנסת ישראל מתעוררת לתחיה".
את היסוד הזה צריך ליישם גם בשלבים הבאים של גאולתנו. נדרשים אנו להתבונן במציאות, ולא לפספס את השעה, כאשר נשמת כנסת ישראל מתעוררת להתקדם לשלבים נוספים בתהליך גאולתנו.
כיום, נראה שהעיקרון שקבע הישועות מלכו בנוגע לארץ ישראל, הולך ומתקיים בנוגע להר הבית והמקדש.
אחרי מלחמת ששת הימים, עלו המוני בית ישראל אל הר הבית ללא טבילה, ואף נכנסו את מקום ההיכל והעזרות בטומאת מת – דבר שיש בו איסור כרת. בעקבות כך, הוציאה הרבנות הראשית, והצטרפו אליה רבים מגדולי ישראל, מכתב נגד העליה להר הבית. בחצי היובל שלאחר מכן, העולים להר הבית בטהרה היו מתי מספר, והציבור התייחס אליהם בתימהון.
בשנים האחרונות, מספר העולים להר הבית בטהרה – דורשי המקדש, הטובלים לפני העליה ומקפידים להכנס רק למחנה לויה - הולך ורב. בכל שנה מספר העולים גדל, ויש ימים מיוחדים, שבהם עולים ביום אחד, יותר ממספר העולים במשך שנים שלמות בעבר.
בין העולים שרים וחברי כנסת, שומרי תורה ומצוות, ואף כאלו שבחייהם הפרטיים טרם זכו לטעמה המתוק של התורה, אך אור כבודם של ישראל וכבודו של מקום המקדש זורח בנשמתם, ובעליה להר הבית הם מקפידים על טהרה.
גם הגבלות המשטרה הולכות ומתמעטות, ובכל פעם נופל "איסור" נוסף. מי שבמשך תקופה לא עלה להר הבית, כאשר יעלה מחדש לא יאמין למראה עיניו.
להיתלות היום באיסורי הרבנים מלפני ארבעים, חמישים וכמעט שישים שנה, זה לפספס את גודל השעה שהתחדשה מאז. אכן, אז טרם התעוררה כנסת ישראל לעניין, טרם ראינו השתוקקות הולכת ורבה להר הבית, והרבנים נתנו את ההוראה שהיתה מתאימה לכלל הציבור על פי מקומו אז.
קורא הדורות מראש שתל ממש בשנים אלו את ההשתוקקות להר הבית, שהולכת וגדלה. הוא קורא לנו לקרוא את המציאות, לשמוע את תחייתה של כנסת ישראל והשתוקקותה להתקדם לשלב הבא של הגאולה, ולפעול לשם כך. ו"עתידה בת קול להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת: כל מי שפעל עם א-ל - יבוא ויטול שכרו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
