ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
"ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. אשרי חלקו שהוא ממזכה הרבים".
הדברים נכתבו בשנת תרנ"א – שש שנים לפני ה"קונגרס הציוני הראשון", כאשר מספר העולים לארץ היה מתי מעט.
רבי יהושע מקוטנא ידע לזהות, שהמעטים העולים כעת לארץ, הינם פורצי דרך לרבים, שעוד עתידים להגיע אחריהם. את הביסוס להבנתו זו הוא מחדד בדבריו לעיל, מכך שמתעוררת התשוקה לשוב לארץ ישראל אצל מגוון של יהודים, היא סימן להתנוצצות רוח הגאולה.
כידוע, לא כולם הסכימו עם דבריו של רבי יהושע מקוטנא. היו שחלקו על דרכו, וסברו שטרם הגיעה עת הגאולה. עם זאת, למדונו רבותינו, ולימדה ההיסטוריה, שהוא הוא הצודק. צריך לדעת להתבונן במעשי ה', וללמוד מהם על מהלכי ה' בעולמו, ומה ה' דורש מאיתנו. התעוררות הרצון באומה, סימן גדול הוא משמים, שהגיעה העת לשוב ארצה.
מרן הרב זצ"ל סגנן את הדברים בלשונו הפנימית "כנסת ישראל מתעוררת לתחיה".
את היסוד הזה צריך ליישם גם בשלבים הבאים של גאולתנו. נדרשים אנו להתבונן במציאות, ולא לפספס את השעה, כאשר נשמת כנסת ישראל מתעוררת להתקדם לשלבים נוספים בתהליך גאולתנו.
כיום, נראה שהעיקרון שקבע הישועות מלכו בנוגע לארץ ישראל, הולך ומתקיים בנוגע להר הבית והמקדש.
אחרי מלחמת ששת הימים, עלו המוני בית ישראל אל הר הבית ללא טבילה, ואף נכנסו את מקום ההיכל והעזרות בטומאת מת – דבר שיש בו איסור כרת. בעקבות כך, הוציאה הרבנות הראשית, והצטרפו אליה רבים מגדולי ישראל, מכתב נגד העליה להר הבית. בחצי היובל שלאחר מכן, העולים להר הבית בטהרה היו מתי מספר, והציבור התייחס אליהם בתימהון.
בשנים האחרונות, מספר העולים להר הבית בטהרה – דורשי המקדש, הטובלים לפני העליה ומקפידים להכנס רק למחנה לויה - הולך ורב. בכל שנה מספר העולים גדל, ויש ימים מיוחדים, שבהם עולים ביום אחד, יותר ממספר העולים במשך שנים שלמות בעבר.
בין העולים שרים וחברי כנסת, שומרי תורה ומצוות, ואף כאלו שבחייהם הפרטיים טרם זכו לטעמה המתוק של התורה, אך אור כבודם של ישראל וכבודו של מקום המקדש זורח בנשמתם, ובעליה להר הבית הם מקפידים על טהרה.
גם הגבלות המשטרה הולכות ומתמעטות, ובכל פעם נופל "איסור" נוסף. מי שבמשך תקופה לא עלה להר הבית, כאשר יעלה מחדש לא יאמין למראה עיניו.
להיתלות היום באיסורי הרבנים מלפני ארבעים, חמישים וכמעט שישים שנה, זה לפספס את גודל השעה שהתחדשה מאז. אכן, אז טרם התעוררה כנסת ישראל לעניין, טרם ראינו השתוקקות הולכת ורבה להר הבית, והרבנים נתנו את ההוראה שהיתה מתאימה לכלל הציבור על פי מקומו אז.
קורא הדורות מראש שתל ממש בשנים אלו את ההשתוקקות להר הבית, שהולכת וגדלה. הוא קורא לנו לקרוא את המציאות, לשמוע את תחייתה של כנסת ישראל והשתוקקותה להתקדם לשלב הבא של הגאולה, ולפעול לשם כך. ו"עתידה בת קול להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת: כל מי שפעל עם א-ל - יבוא ויטול שכרו".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.













