ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְעַתָּה שְׁנֵי-בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד-בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי-הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי:
(בראשית פרק מח פסוק ה')
והנה שלושה פסוקים אח"כ, שואל יעקב את יוסף את השאלה הבאה:
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי-אֵלֶּה:
(שם פסוק ח')
והשאלה הזועקת:
וכי יעקב לא ידע מי אלה? הן אך מעט קודם הוא ידע להגדיר מי הוא אביהם " שְׁנֵי-בָנֶיךָ ", ואף נקב בשמם "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ-לִי"!
מסביר רש"י:
"וירא ישראל את בני יוסף – בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה.
ויאמר מי אלה – מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה."
כלומר,
ודאי שיעקב ידע מי הם אלו הבאים אליו לקבל את הברכה. אלא שהוא ראה ברוח הקודש את צאצאיהם- את ירבעם, אחאב ויהוא, ועליהם הוא שאל "מי אלה" – מי הם אלו שאינם ראויים לברכה. כיצד יצאו צאצאים כאלו ממשפחת יוסף?
ומה השיב יוסף על שאלה זו?
הפסוק הבא בתורה הינו:
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה
(שם פסוק ט')
וצריך ביאור, מה תשובה יש בכך, הן יעקב אבינו ידע שהם צאצאיו, אך שאלתו מהיכן יצאו צאצאים אלו.
מסביר רש"י
"הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה, ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש:"
ועדיין צריך בירור, ומה בכך? עדיין יקשה " מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה:"?
אלא שמונח כאן יסוד גדול.
יוסף הצדיק רומז למשיח בן יוסף. יעקב רואה ברוח קודשו את דור הגאולה. "בקש יעקב לגלות את הקץ לבניו". אלא ש"נסתלקה ממנו שכינה" . הוא רואה בנים שמתנהגים כמו ירובעם , כמו אחאב, כמו יהוא, והוא שואל "מִי-אֵלֶּה"? מהיכן יצאו בנים כאלו?
ויוסף הצדיק הרומז למשיח בן יוסף משיב: בָּנַי הֵם!
גם אם מעשיהם קשים, עדיין כח משיח בן יוסף מופיע בהם. בניו של יוסף הם-ירובעם ואחאב משבטי יוסף, וממשיכי דרכם מבני משיח בן יוסף.
ואכן, "ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש". משיח בן יוסף מבקש רחמים על פעולותיו, על בניו, על פועליו שנראים כירובעם ואחאב, ובסופו של דבר בקשתו מתקבלת. נחה רוח הקודש על יעקב אבינו, והוא מברכם.
אך יש "תנאי" אחד בעניין: "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה". – טהרת המשפחה הישראלית.
נישואין וגירושין כהלכה, בית יהודי המושתת על חופה וקידושין, הוא הבסיס שגם יהודים שמעשיהם נראים כירובעם ואחאב, אכן יזכו לברכת יעקב.
הנקודה הזו, שעמדה בבסיס הקמתה של מדינת ישראל, שענייני האישות במדינה יהיו מסורים בידי הרבנות הראשית, היא הבסיס לכך שהבנים אשר אינם מקפידים בשאר המצוות, יזכו לברכת יעקב.
גם יהודי אשר אינו מקפיד על שמירת תורה ומצוות, יהיה זכאי לקבל את ברכת יעקב למנשה ואפרים, אם שורש לידתו יהיה כמוהם. לידה ע"י אירוסין וכתובה. נתינת אפשרות להשמטת דבר זה מבסיס המשפחה הישראלית, משמעותה הוצאת השראת השכינה בישראל, וחסימה לַברכות.
אינני עוסק כאן באילו המכונים "פסולי חיתון", אשר על פי דין תורה, את בעייתם אין לפתור כלל. בכשרי חיתון עסקינן. ביהודים הכשרים לבוא בקהל, ויכולים ואף מצווים להינשא כדת משה וישראל, אלא שחשקה נפשם להינשא בדרך אחרת. עליהם נאמר, שאפילו אם רק את הנקודה הזו ישמרו, הרי הם ראויים לברכת יעקב.
"מסלול" נוסף לנישואין שלא על פי תורה, כדי לאפשר למי שאינו מעוניין להינשא ברבנות, להעמיד את ביתו על יסודות אחרים, משמעותו הוצאת הקדושה מן הבית, ומניעת הקדושה ממדינת ישראל.
על הדבר הזה עלינו לעמוד בכל משמר בחוקי הכנסת ובאווירה הציבורית. לעמוד, כדי שברכת יעקב לבניו תתקיים במדינתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
