ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- אומנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב נתן חי אב"ד
הרב צבי פרג דיין
הרב רועי הכהן זק דיין
התובע: א, חברת עבודות עפר
הנתבע:ב, חברת בניה
עובדות ראיות וטענות
הנתבע הכשיר לבניה את המגרש השייך למר ק.ג. עפ"י הסכם ביניהם. במסגרת פעולתו, שכר הנתבע, באמצעות מנהל העבודה שלו (להלן, מנהל העבודה), את שירותיו של התובע בחודש סיון תשס"ו, כקבלן משנה לביצוע עבודת בניית מסלעות ומלוי עפר במגרש.
מנהל העבודה הודיע לתובע, הן לפני תחילת עבודתו והן במהלכה, כי עליו לפעול על פי הנחיותיו של האדריכל המשמש מבחינתו כמפקח על העבודה. במהלך העבודה אכן חלו שינוים בפרטים רבים לפי הנחיות האדריכל.
לאחר שבוע של עבודה במגרש, הודיע התובע למנהל העבודה כי לדעתו הוא סיים את עבודתו וכי הוא רוצה באישורו לכך. מנהל העבודה הודיע לתובע כי עליו לקבל את אישור האדריכל לכך שהשלים את העבודה שנתבקש לעשות. האדריכל הגיע למגרש ואישר כי מבחינתו ביצע התובע את העבודה הנדרשת ומסר על כך למנהל העבודה. לאור אישור האדריכל עזב התובע את המגרש, פינה את כל כלי העבודה וסיים לעבוד בו.
הנתבע, בעל חברת הבניה, שילם לתובע את מלוא הסכום המוסכם ביניהם עבור הכשרת המגרש, אך לאחר כשלושה חדשים קיזז הנתבע סכום של 7000 ש"ח מתשלום ששילם לתובע בגין עסקה אחרת ביניהם (ביצוע עבודות באתר בניה אחר). זאת, מפני שלטענתו בעקבות מדידה במאזנת (מכשיר המודד גבהים יחסיים בתוך שטח מוגדר) שערך לקראת תחילת עבודות הבניה במגרש נוכח שהתובע לא מילא עפר בכמות מספקת לשיפוע הנדרש, ולכן השלים את העבודה בעצמו ע"י שכירת גורם אחר ושילם על עבודה זו סך 7000 ש"ח.
לטענת התובע, הוא ביצע את כל המוטל עליו על פי ההסכם וההנחיות שקיבל מהאדריכל וכפי שהורה לו לעשות מנהל העבודה. כמו כן טוען התובע כי בתום עבודתו מדד את תוצאות עבודתו במאזנת וראה שעמד בהנחיות האדריכל אשר אישר את השלמת עבודות העפר. עוד טען התובע כי מנהל העבודה מעולם לא הציג בפניו תוכניות מדויקות לביצוע עבודתו אלא תרשים כללי בלבד שפרטיו השתנו רבות במהלך העבודה לפי הנחיות האדריכל, ושמנהל העבודה לא הפקיד בידי התובע מפה מדויקת שיעבוד לפיה אלא השאיר את המפה אצלו.
לטענת הנתבע, התכנית אותה הכין האדריכל בתחילת העבודה נשארה בתוקפה בכל מהלך העבודה ואירעו בה רק שינוים קלים. לגבי טענת התובע שאמר כי מדד במאזנת בתום עבודתו הרי או שלא מדד כראוי או שלא מדד כלל.
בית הדין שאל בטלפון את האדריכל לחלקו בפרשה, והוא אכן אישר כי התובע השלים את עבודתו כנדרש. את האישור נתן על פי מראה עיניו ולא על פי מדידה, מפני שבכל מקרה היה צורך בעבודות נוספות לשם הכשרת המגרש לבניה, ועבודות אלה לא היו באחריות התובע. עוד ציין האדריכל כי הוא לא היה המפקח על העבודות במגרש אלא רק הסביר את התוכניות למבצעי העבודות.
דברי האדריכל הם בניגוד להסכם שבין הנתבע לבין בעל המגרש, הסכם אשר הוצג בפני בית הדין ובו נאמר במפורש כי האדריכל הוא המפקח על עבודות ההכשרה לבניה, אולם האדריכל אינו חתום על הסכם זה, ונראה כי היתה אי התאמה מהותית בין צפיות הנתבע מהאדריכל לבין תפיסת האדריכל עצמו את תפקידו. אי התאמה זו התגלתה לנתבע רק במהלך הדיון בבית הדין.
השאלות לדיון
1. מה משמעות העובדה שהתובע והנתבע ראו באדריכל גורם מכריע ופקח בניה בעל אחריות לבין העובדה שהאדריכל היה רק כיועץ וכמראה מקום וכך גם ראה את תפקידו.
2. האם התובע נקט בכל אמצעי הבירור לבדוק שאכן עבודתו הסתימה לפני שפינה את כלי העבודה מהשטח.
משמעות העובדה שהאדריכל לא היה פקח בניה
בדין יועץ מקצועי שגרם תקלה בעצתו נפסק בשו"ע (חו"מ שו, ו):
"המראה דינר לשולחני ואמר לו יפה הוא ונמצא רע, אם בשכר ראהו חייב לשלם אף על פי שהוא בקי ואם בחינם ראהו פטור, והוא שיהיה בקי שאינו צריך להתלמד, ואם אינו בקי חייב לשלם אף על פי שהוא בחינם".
בנידו"ד התובע והנתבע ראו באדריכל גורם מכריע ובעל אחריות, אך הוא לא ראה כלל את תפקידו כמפקח, אף על פי שהיה מוכן לייעץ בתור אדריכל לסיוע בביצוע תכנית הבניה. דינו של האדריכל הוא כאומן המייעץ בחינם, ומאחר והוא אומן, אינו פושע, והתקלה שבאה לידיו הרי היא כאונס של גניבה ואבידה ששומר חינם פטור בהן אף על פי שגרם להיזק בידים. (תו"ס ב"ק צט: ד"ה אימא).
זאת ועוד, לפי התרשמות ביה"ד תכנית הבניה עברה שינויים גם תוך כדי העבודה ויש רגליים לדבר שגם לאחר סיום עבודות העפר נעשו שינוים בתכנית שהצריכו עבודת הכשרה נוספת.
כמו כן, מאחר והנתבע תלה את ההחלטה על סיום עבודת ההכשרה בדעת האדריכל מה לו להלין על התובע, שבעקבות החלטת האדריכל פינה את כלי העבודה מהשטח. בנוסף, לא האדריכל ולא בעה"ב יוזם הבניה היו צד בדיון שנערך בביה"ד לכן ביה"ד רואה עצמו פטור מלדון באחריותם שהיא מעבר לדיון המתבקש.
העולה מהאמור לעיל הוא שהתובע אינו צריך לשאת בנזק שיתכן ונגרם בגלל הוראה לא נכונה של האדריכל, מה גם שרגליים לדבר שלפי התכנית שהיתה אז לפני האדריכל הוא לא טעה בהערכתו.
האם הנתבע נהג ברשלנות בעזבו את אתר הבניה?
על פי העובדות שהובאו לפני ביה"ד נראה כי התובע נקט בכל אמצעי הבירור שאכן עבודתו הסתיימה ורק אז פינה את כלי העבודה מהשטח. הנתבע אמנם ציפה שהתובע יגלה אחריות יתרה ויחשוש שמא בכל זאת יש מקום להמשך עבודות ההכשרה, אולם נראה כי זאת אחריות הנתבע וכפי שעולה משו"ע (חו"מ שח, ז) בו נפסק כי:
"מי ששכר כתף והוסיף על משאו קב אחד והוזק הכתף במשא זה חייב השוכר בנזקי הכתף שאף על פי שהכתף בן דעת והרי הוא מרגיש בכובד המשא עלה על ליבו שמא מחמת חוליו הוא זה הכובד".
הריטב"א (במקור הסוגיא ב"מ פ:) ביאר, כיון:
"שסמך הכתף על השוכר הרי זה גירי דיליה כמראה דינר לשולחני ואמר לו שהוא יפה ונמצא שאינו יפה".
גם כאן, מכיון שהתובע תלה דעתו בהכרעת מנהל העבודה שאמר כי האדריכל יכריע בדבר ומאחר והוא הכריע בדבר אין להלין על התובע בטענה שהיה עליו לבדוק יותר מכך.
כמו כן, כלל יסודי בנזקי ממון הוא שחובת ההוכחה היא על הניזק שיוכיח שניזק עקב פעולת המזיק, וכאן לא הצליח הנתבע להוכיח כי התובע אכן התרשל וגרם נזק בעזבו את השטח לפני סיום העבודה.
עוד מצאנו כי פועל שנשכר לעשות שליחות מסוימת ועשה את השליחות בשלמות אלא שלא השיג את המטרה שהציב מזמין העבודה, לא רק שיקבל שכר כפועל רגיל, אלא שאם קצץ עימו בעה"ב ביותר משכרו הרי זה נוטל כפי מה שקצץ עימו וכנפסק בשו"ע (חו"מ שלה,ג):
"שכרו להביא תפוחים לחולה והלך ומצאו שמת או שהבריא לא יאמר לו טול מה שהבאת בשכרך אלא נותן לו כל שכרו וכן כל כיוצא בזה"
.לפי זה, מכיון שהתובע פעל לפי הוראות מנהל העבודה וביצע שליחותו בשלימות הרי הוא זכאי לקבל שכרו משלם למרות שאח"כ התברר שמטרת ההכשרה לא הושגה בשלימות.
אמנם, אפשר להגדיר את התקלה שארעה לתובע כאונס שבגללו התיר לתובע לסלק את כליו אך להלכה אם אירע למעביד אונס או סיבה שבגינה אינו צריך לשלם לעובד את שכרו, אולם אם כבר הקדים ונתן לעובד את שכרו אין העובד חייב להחזיר. (שו"ע חו"מ שלד, א בהגה).
סיכום
התברר כי התובע פעל לפי הוראות הנתבע שהורה לו לקבל את אישור האדריכל, הנתבע עצמו הסכים באותה עת כי התובע סיים את עבודתו ואף שילם לו את מלא הסכום המוסכם, עוד נראה כי יש רגלים לדבר שחלו שינויים בתכנון הבניה ולכן לאחר מספר חדשים התברר שיש צורך בעוד עבודות הכשרה ולכן אין התובע צריך לשאת בהוצאות הנוספות ומכיון שהוא ביצע את כל המוטל עליו הוא זכאי למלא התשלום המוסכם.
לכן נפסק ע"י בית הדין:
א. תביעת התובע מתקבלת במלואה.
ב. על הנתבע לשלם לתובע סך 7,000 ש"ח תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.
ובאנו על החתום במתא איתמר :
הרב נתן חי אב"ד, הרב צבי פרג דיין, הרב רועי הכהן זק דיין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
