ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- דיני חוזים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב נתן חי אב"ד
הרב עמיחי כנרתי דיין
הרב רועי הכהן זק דיין
התובע:א, קבלן עבודות עפר
הנתבע:ב, קבלן בניין
עובדות וטענות
התובע הנו קבלן עבודות עפר והנתבע הנו קבלן בניין. הצדדים הנם ידידים ולעיתים עובדים יחד, כשהתובע מספק שירותי עבודות עפר לנתבע.
בחודש תמוז התשס״ט קבל הנתבע על עצמו ביצוע של עבודת בניית מרתף. לפני הגשת הצעת המחיר לעבודה, התייעץ הנתבע עם התובע וקבל ממנו הצעת מחיר לביצוע עבודות העפר. הצדדים סיכמו כי התובע יהיה קבלן משנה וניהלו משא ומתן לגבי גובה התשלום. התובע דרש 30,000 ₪ כתשלום עקרוני, אך עם מקדמי ביטחון, כלומר שאם העבודה תהיה קשה מהממוצע יקבל התובע 35,000 ₪ ואם היא תהיה קלה מהממוצע יקבל התובע 25,000 ₪. הנתבע הציע כי התובע יקבל 25,000 ₪ כתשלום קבוע, ללא מקדמי ביטחון.
הצדדים הסכימו על תשלום של 28,000 ₪, אך לא קיבעו במפורש את נושא מקדמי הביטחון, לא כעמדת התובע ולא כעמדת הנתבע. הצדדים אף לא כתבו חוזה מסודר. התובע התחיל בביצוע עבודות העפר ומיד בתחילת החפירות התגלה לו כי בשטח המיועד לביצוע העבודה קיימת קורת בטון אופקית. עובדה זו לא היה ידועה לצדדים לפני כן. פקח הבניה, בהתאם להוראות המהנדס האחראי, אסר על התובע לפגוע בקורת הבטון, והתובע נאלץ לחפור בתוך המרווח שנותר.
בשל האמור, התארכה עבודת התובע הרבה מעבר למצופה, דרשה כלי עבודה נוספים, וחלק מכלי העבודה של התובע ניזוקו.
התובע רצה לעזוב את העבודה כולה, אך בפועל המשיך בביצוע העבודה. התובע בקש מהנתבע כי יוסיף לו פיצוי על העבודה הבלתי צפויה, והנתבע השיב כי אם ירוויח היטב מעבודתו יפצה את התובע על האמור.
בתום עבודתו של התובע בקש התובע מהנתבע כי ישלם לו 35,000 ₪ על העבודה ועוד 5,000 ₪ על הנזק שנגרם לכלי העבודה שלו. הנתבע טען כי לתובע מגיע תשלום של ₪28,000 בלבד.
טענות התובע
התובע טוען כי קבל על עצמו את עבודות העפר בשטח על בסיס דרישתו למקדמי בטחון, כאמור. מכיוון שהעבודה היתה קשה בהרבה מהצפוי, זכאי הוא לתשלום על כך.
1. יתר על כן, טוען התובע כי הסכום של 35,000 ₪ נקבע בתוך מתחם האפשרויות הרגיל, כמשקף תשלום בגין עבודה קשה מהממוצע, אך בגדר הרגיל, כגון חפירה בשטח סלעי.
לעומת זאת, גילוי קורת הבטון הייתה הפתעה גמורה ובלתי צפויה לחלוטין, החורגת בעליל מהמציאות הרגילה בעבודות אותן מבצע התובע, והקושי במציאות זו עולה בהרבה על כל מה ששיערו הצדדים.
2. בפועל, טוען התובע כי ביצע בשטח עבודה בשווי של כ- 70,000 ₪, לרבות תשלומים ששילם עבור כלי עבודה חיצוניים שהביא בסך 30,000 ₪, אלא שהוא תובע רק את התשלום שסוכם על עבודה קשה (35,000 ₪) ואת הנזק הממשי שנגרם לזחלים של כלי העבודה (5,000 ₪).
3. לפיכך, תבע התובע כי הנתבע ישלם לו סך של 40,000 ש״ח. אולם, בפועל ויתר התובע על 5000 ₪ והוא תובע למעשה 35,000 ₪.
טענות הנתבע
הנתבע טוען כי סוכם על תשלום קבוע של 28,000 ₪ בלבד, ללא סטיות ושנויים, כמקובל בעבודות קבלניות.
יתר על כן, טוען הנתבע כי הקושי בעבודת התובע לא חרג באופן מהותי ממתחם הסבירות והרגילות של עבודות מסוג זה.
לפיכך, טוען הנתבע כי עליו לשלם לתובע סך של 28,000 ₪.
השאלות לדיון
1. אם קורת הבטון המוטמנת היא בגדר אונס שאינו שכיח?
2. אם מתקבלת טענת הקבלן לתוספת עבור קושי שלא נצפה מראש?
אם קורת הבטון המוטמנת היא בגדר אונס שאינו שכיח ?
לפי התיאור העובדתי שהובא לפני בית הדין, קורת הבטון האופקית שגרמה לעיכוב וקושי בעבודות העפר, היתה טמונה בתחתית המבנה ונעשתה כנראה לחיגור וחיזוק יסודות הבנין בעת שנבנה. אמנם בתכניות הבניה שהוגשו לקבלן הראשי וכן לקבלן המשנה לא צוינה עובדה זו, ורק לאחר שנחשפה קורה זו הודיע פקח הבניה לקבלן העפר שישאירנה במקומה כדי לא לזעזע את יסודות הבנין וכפי הוראת המהנדס.
בית הדין ערך בירור אצל אנשי מקצוע בתחום הבניה, ומסקנתו היא שבהסכם לביצוע עבודות עפר וחציבה תמיד נלקח בחשבון שיתכנו קשיים בלתי צפויים כמו סלעים מאסיביים או טעות בהערכת כמות עפר שצריך לפנות. ברם המצאות קורת בטון הטמונה בקרקע, בלי הודעה מראש, היא דבר החורג בעליל מטווח האפשרויות הסביר הנדרש מקבלן עפר ודינה כאונס שאינו שכיח.
אם מתקבלת טענת הקבלן לתוספת עבור קושי שלא נצפה מראש ?
אם יש עבודה שידועה מראש מה היא כוללת, והיתה הסכמה על מחיר מסוים, אך לאחר ביצוע העבודה דורש העובד שכר יותר גבוה כי טעה בהערכת המחיר והעבודה דרשה זמן ארוך יותר מכפי שצפה, בכל זאת טענתו אינה מתקבלת כי נתוני העבודה היו ידועים לו והוא זה שלא העריך נכונה את יכלתו או את הזמן הדרוש לביצועה. לכן אין מקום לטענת אונאה כי הצדדים מחלו מראש זה לזה על הפסד או ריווח שיתבררו בעתיד. [פתחי חושן שכירות ח,א הערה ב׳]
ברם אם יתברר שהעובד לא טעה בהערכת המחיר אלא בהערכת המציאות כגון שנתגלה קושי לא שגרתי ולא צפוי במהלך העבודה תתקבל טענתו ומגיעה לו תוספת שכר בהתאם לקושי הבלתי צפוי שהתגלה כי קרוב הדבר למקח טעות [פתחי חושן אונאה י,ה הערה י׳ וכן ״כתר- מחקרים בכלכלה ומשפט עפ׳י ההלכה״ ח׳ד עמ׳ 204]
ענין זה של קושי שלא ידוע מראש דומה לנפסק ב״ערוך השולחן״ [חו׳מ שלג,כז] לגבי אדם שקיבל בגד לארוג ואחר כך התברר על פי בקיאים שהמטוה קשה ושחייבים להוסיף בשכרו. לכן בעבודה שלא ידעו מראש מה בדיוק צריך לבצע והתגלה אחר כך קושי בלתי צפוי, שייך לטעון בה טענת אונאה. [הרב דב ליאור שו׳ת דבר חברון סימן נז,נח]
כן הובא להלכה ״בפתחי חושן״ [שכירות פ׳ח הע׳ ב׳] שאם מסר עבודה לקבלן ואחר כך התגלה בעבודה קושי בלתי צפוי, זכותו של הקבלן לתבוע תוספת לשכרו, כי אם נולדה אחר כך סיבה שהקבלן לא היה יכול להעלות על דעתו וכל שכן כשהיה לבעל הבית להודיע לו ולא הודיעו, שיכול הקבלן לדרוש תוספת לשכרו. לפי זה יכול קבלן העפר לדרוש תוספת על הקושי הבלתי צפוי שהתגלה במהלך העבודה.
סיכום
באשר למחלוקת בין הצדדים לגבי מקדמי הביטחון של התשלום, הרי שכל צד הבין את הסיכום הסופי בהתאם לעמדתו הוא, ולכן לא ניתן לחייב את הנתבע לשלם לתובע יותר מ- 28,000 ₪ על בסיס זה, מפני שהוא מעולם לא התחייב לכך.
אולם, אין משמעות מעשית לעובדה זו, מכיון שהימצאות קורת הבטון בשטח וההשלכות לגבי ביצוע העבודה, חורגות בעליל ממתחם האפשרויות הסביר והרגיל, כפי שעולה מהבירור העובדתי שערך בית הדין מול אישי מקצוע בתחום. לכן העבודה שנדרש התובע לבצע בגין מציאות מיוחדת זו, ואשר אותה אכן ביצע בפועל, שונה באופן מהותי מהעבודה אותה קיבל על עצמו מתחילה. לכן מוצדקת דרישתו של התובע לתוספת עקב הקושי הבלתי צפוי בו נתקל במהלך העבודה.
יצויין, כי גם פירוט הגולמי של העלות הממשית של עבודות התובע, כפי שהוגש לבית הדין, מלמד על עלות כמעט כפולה מהסכום שהתובע עצמו חישב כתשלום ראוי עבור עבודה קשה. עובדה זו גם מסייעת למסקנה כי אין מדובר כאן בעבודה רגילה, ואף לא בקוטב הקושי הסביר, בתחום. לאור זאת, זכאי התובע לעלות הממשית של עבודתו.
הכרעת הדין
לאור כל האמור, מכריע בזאת בית הדין כדלקמן:
א. הנתבע חייב לשלם לתובע את הסכום הממשי התואם לעבודה שבוצעה בפועל.
ב. הסכום אותו תבע התובע (35,000 ₪) מייצג את רוב ההוצאות שהוציא התובע עצמו על העבודה, ללא רווחים (40,000 ₪).
לפיכך, על הנתבע לשלם לתובע סך של ₪35,000 תוך עשרים ואחד יום מיום מתן פסק דין זה.
ובאנו על החתום במתא איתמר:
הרב נתן חי אב"ד, הרב עמיחי כנרתי דיין, הרב רועי הכהן זק דיין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
