ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
נושא הפרק: כפה עליהם הר כגיגית
דחיית הסבר התוס', שכפיית ההר הייתה כדי שלא יחזרו מפני האש הגדולה
בְּפֶרֶק רַבִּי עֲקִיבָא(שבת פח, א) : וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר(שמות יט, יז) . אָמַר רַב אַבְדִימִי בַּר חֲמָא בַּר מְחַסְיָא: מְלַמֵּד, שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית*, וְאָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה מוּטָב, וְאִם לָאו, שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. אָמַר רַב אֲחָא בַּר יַעֲקֹב: מִכָּאן מוֹדָעָה רַבָּה לְאוֹרָיְתָא1 . אָמַר רָבָא: אַף עַל פִּי כֵן, הָדָר קִבְּלוּהָ2 בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּכְתִיב(אסתר ט, כז) : קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ, קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר, עַד כָּאן.
וְהַתּוֹסָפוֹת (שם ד"ה כפה) הִקְשׁוּ: וַהֲלֹא כְּבָר אָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע3 ? וְתֵרְצוּ, שֶׁמָּא כְּשֶׁיִּהְיוּ רוֹאִים הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה יִהְיוּ חוֹזְרִין, עַד כָּאן. וּלְפִי הַנִּרְאֶה, אֵין הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ בְּרוּרִים, שֶׁנֹּאמַר כִּי יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ מִקַּבָּלַת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר לֹא יָסוּף זְכוּת זֶה4 מִזַּרְעָם וְזֶרַע זַרְעָם עַד עוֹלָם. וּמַה זְּכוּת הוּא זֶה, שֶׁמָּא אִם לֹא כָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר הָיוּ חוֹזְרִים? וְעוֹד, יִכְפֶּה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּשֶׁיִּהְיוּ חוֹזְרִין וְלֹא עַתָּה5 ? וְעוֹד, אִם לֹא הָיָה כְּפִיּוּת הָהָר רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוֹזְרִין, הָא דְּאָמְרִינַן בַּעֲבוֹדָה זָרָה(ב, ב) : כְּלוּם כָּפִיתָ הָהָר עָלֵינוּ6 ? לֵימָא לְהוּ, כְּלוּם אֲמַרְתֶּם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע קֹדֶם כְּפִיַּת הָהָר7 ? שֶׁאִלּוּ אֲמַרְתֶּם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע קֹדֶם, הָיָה כּוֹפֶה עֲלֵיהֶם הָהָר, שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ בִּשְׁבִיל הָאֵשׁ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמְרוּ קֹדֶם זֶה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אֵין לִכְפּוֹת הָהָר.
הכפייה משום שהתורה הכרחית לעולם
אֲבָל8 מַה שֶּׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ הַתּוֹרָה מֵעַצְמֵנוּ, וְאִם לֹא הָיִינוּ רוֹצִים, לֹא הָיִינוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה. וְדָבָר זֶה לֹא הָיָה מַעֲלַת הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה כָּל הָעוֹלָם תָּלוּי בָּהּ, וְאִם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם חוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וּלְפִיכָךְ, אֵין רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה קַבָּלַת הַתּוֹרָה בִּבְחִירַת יִשְׂרָאֵל, רַק שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֵּב וּמַכְרִיחַ אוֹתָם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר זוּלַת זֶה9 , שֶׁלֹּא יַחְזֹר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְאַל יִקְשֶׁה, סוֹף סוֹף הָיָה בְּחִנָּם מַה שֶּׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע? דְּזֶה לָא קַשְׁיָא, דְּוַדַּאי, עִקַּר הַדָּבָר לֹא הָיָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ, דְּלָמָּה יַחְזְרוּ, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר אָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע? רַק שֶׁדָּבָר זֶה רָאוּי מִצַּד עַצְמוֹ, כִּי אֵיךְ תִּהְיֶה הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת כָּל הַמְּצִיאוּת, עַל יְדֵי שֶׁכָּךְ בָּחֲרוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. וְאִם כֵּן שְׁלֵמוּת הָעוֹלָם הָיָה תּוֹלֶה בְּדָבָר אֶפְשָׁרִי, שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיְּקַבְּלוּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ, וּלְכָךְ כָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית, שֶׁאִם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתָם.
___________________________________
בפרק רבי עקיבא דרשו חז"ל את הפסוק: ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר מחסיא: מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם מקבלים אתם את התורה מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן 1 יש לישראל טענה אם אינם מקיימים את המצוות, שהרי קיבלו אותן בכפייה ולא מרצון. אמר רבא: אף על פי כן אין זו טענה, 2 כי חזרו ישראל וקיבלו את התורה מרצונם בימי אחשוורוש, שנאמר: קיימו וקבלו, קיימו מה שקבלו כבר בעבר.
הקשו התוספות, 3 והרי ישראל אמרו נעשה ונשמע, אם כן למה צריך היה לכפות עליהם את קבלת התורה? תרצו התוספות, שלא היה די ברצונם, כי שמא כשיראו את האש הגדולה יחזרו בהם. אלא שאין דברי התוספות ברורים. 4 כידוע, אמירת נעשה ונשמע היא זכות גדולה לישראל, זכות זו עומדת להם ולזרעם לעולמי עולמים, ואם נאמר שמחמת האש הגדולה היו חוזרים בהם ולא חזרו בהם רק בגלל הכפייה, מהי הזכות? 5 ועוד, מדוע כפה עליהם ההר עתה, היה צריך לכפות עליהם כשירצו לחזור? ועוד, הגמרא בעבודה זרה אומרת, 6 שלעתיד לבוא יבואו אומות העולם ויבקשו שכר מהקב"ה, וכשיאמר להם הקב"ה: הרי לא קיבלתם את התורה, הם יטענו: האם כפית עלינו הר כגיגית ולא קיבלנו התורה? אך 7 לשיטת התוספות אין זו טענה, כי יאמר להם הקב"ה: האם אמרתם נעשה ונשמע קודם הכפייה? שאם הייתם אומרים נעשה ונשמע יש מקום לכפיה, כדי שלא יחזרו בהם מפני האש, אבל כיון שלא אמרו נעשה ונשמע אין מקום לכפייה.
8 אלא הטעם לכפיית הר כגיגית, כדי שלא יאמרו ישראל קיבלנו את התורה מרצוננו, ואם לא היינו רוצים לא היינו מקבלים את התורה. קבלת התורה מרצון אינה לפי מעלת התורה. העולם תלוי בתורה, כי אם לא היתה תורה בעולם, היה העולם חוזר לתוהו ובוהו. לכן אין זה ראוי שתהיה קבלת התורה תלויה ברצון עם ישראל, אלא צריך שיכפה הקב"ה את קבלת התורה, 9 לומר שאי אפשר לעולם בלא התורה, ואילו לא היתה תורה היה העולם חוזר לתוהו ובוהו. ואם תשאל, הרי כבר אמרו ישראל נעשה ונשמע, ולחינם כפה עליהם הקב"ה הר כגיגית? אין זו קושיה, בודאי הכפייה לא היתה כדי שלא יחזרו בהם, שהרי אין סיבה שיחזרו לאחר שאמרו נעשה ונשמע, אלא הכפייה ראויה מצד עצמה, שלא יתכן, שהתורה, שהיא השלמת כל המציאות, תהיה תלויה בבחירת ישראל. שאם כן היה כל העולם תלוי בדבר שהוא אפשרי ולא בדבר שהוא מחוייב, כי יתכן שישראל יסכימו לקבלת התורה ויתכן שלא יסכימו. על כן כפה עליהם הר כגיגית, שאם לא יסכימו שם תהא קבורתם.
ביאורים
לפני שניתנה התורה משה אמר לישראל שהקב"ה רוצה לתת להם תורה. עם ישראל קיבל זאת בשמחה וברצון, והתבטא בצורה נעלה ביותר כשאמר 'נעשה ונשמע'. ישראל רצו כל כך לקבל את התורה עד כדי שהסכימו לקבלה גם ללא הבנה. אך חז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה כפה את התורה על ישראל וגרם להם לרצות אותה רק מתוך אונס והכרח. והשאלה עולה מאליה: לשם מה הכפייה הזאת הייתה נצרכת, והרי רצינו לקבל את התורה מתוך רצון חופשי?!
בעלי התוספות עונים שההסכמה של ישראל לקבל את התורה הייתה רופפת. היא לא יכלה לעמוד מול רוחות עזות ומול קשיים. היה חשש אלוהי שמא מתוך האימה מהאש הגדולה שתהיה במעמד הר סיני ישראל יחזרו בהם. קבלת תורה שכזו אין לה שום יכולת לעמוד מול הייסורים והאתגרים שיעמדו מול עובד ה' בעתיד. לכן הוצרך הקב"ה לכוף אותם לכך. עדיפה קבלת התורה מתוך כפיה מאשר זריקת התורה ועזיבתה.
המהר"ל ממאן לקבל את התירוץ הזה. אמירת ישראל 'נעשה ונשמע' היא מופת לדורות עולם למסירותם של ישראל בקבלת התורה. לא ייתכן שבקבלתם, שהייתה בלב שלם, היה איזה פגם או רפיון. המהר"ל מבאר שטעם הכפייה הוא אחר לגמרי.
כפיית ההר כגיגית הוצרכה לא משום שקבלת ישראל את התורה לא הייתה מושלמת. אלא כדי שהורדת התורה לעולם לא תהיה תלויה בשום דבר. התורה היא החיות של העולם . 'כי הם חיינו ואורך ימינו'. אין אפשרות לעולם להתקיים ללא תורה, ודברים שבלעדיהם אין חיים לעולם - לא ניתנה בחירה לאדם לעשותם או לא. למשל, האדם אינו בוחר לנשום, הוא פשוט נושם מרגע היוולדו. גם מציאות התורה בעולם אינה מותנת בבחירת האדם אלא טבעית והכרחית. הקב"ה כפה עלינו הר כגיגית כדי ללמדנו שאין אפשרות לעולם להתקיים ללא התורה.
הרחבות
*בחירה חופשית בכלל ישראל.
מְלַמֵּד, שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית. לאורך כל הפרק יעסוק המהר"ל בדרשת חז"ל שהתורה ניתנה בכפיה. נשאלת השאלה - מדוע ניטלה מישראל הבחירה החופשית? הרב קוק מסביר שבדברים הנוגעים לכלל ישראל אין בחירה. קיומו של עם ישראל בעולם והחיבור שלו להקב"ה הם דברים מוכרחים כמו שאר חוקי הטבע: "כי אף על פי שכל השלמות האנושית נתן ה' יתברך רק תחת בחירה... מכל מקום אין הבחירה החופשית כי אם בנוגע לפרטים שבישראל, אבל בנוגע לכלל ישראל כרת ה' יתברך ברית עמנו, היינו שאי אפשר כלל שיהיה חס וחלילה כלל ישראל נפרד מקדושת שמו הגדול"[מדבר שור דרוש שלושים וארבע, משפט כהן עמוד שכח]. את דבריו הוא מבסס על דברי בעל ה'עקדה' שתמה מה משמעותה של כריתת הברית [פרשת ניצבים, דברים כט] בין ישראל לקב"ה - הרי יש ביד עם ישראל את הבחירה לעבור עליה? ואם נאמר שאין בכוחו של עם ישראל לעבור עליה נמצא שאין בחירה חופשית? והשיב: "אין קיום ונצחיות ברית ה' יתעלה ואהבתו עם האומה הזאת תלויים בחומרתה (של הברית), אבל הוא קיום ודיבוק טבעי הכרחי גדול וחזק ממנו לא ישוער ביטולו בשום צד ועניין בעולם"[עקדת יצחק שער תשעים ותשע] (ראה מהר"ל ביום הבא).
שאלות לדיון
"וְאִם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם חוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ". כיצד העולם התקיים לפני מתן תורה?
אילו דברים נוספים אינם נתונים לבחירתנו בגלל שהם 'מוכרחים'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
