ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הגמרא במסכת ראש-השנה [דף י ע"ב] אומרת: "תניא, ר' אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם... בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. ר' יהושע אומר: בניסן נברא העולם... בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל". אם-כן צריך להבין - מהו המיוחד בחודשים אלו?
"החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". כאן מתחילה גאולת מצרים. עם-ישראל לא חי על-פי סדרי החיים של הגויים אלא על-פי זמן משלו. גאולה היא עצמאיות פיזית ורוחנית. חודש ניסן הוא מציאות מיוחדת של ישראל.
המהר"ל מעמיק בזה ומבאר ש"החודש הזה לכם" היא המצוה הראשונה שנצטוו ישראל כאומה. תחילת התורה בגילוי האלוקי לעם-ישראל היא להבין שישנה מציאות זמן מיוחדת להם. אמנם חז"ל אומרים שערכם של הימים הוא על-פי קרבתם אל השבת, אבל לכאורה המשמעות של הזמן, החודשים, היא טכנית בלבד!
קדושת ה"ראשית"
תשרי וניסן הם החודשים העיקריים מבחינת קדושת הזמן. המהר"ל בחידושי אגדות שם אומר שחודש ניסן הוא בחינת בכור . אנו רואים שכל עניין יציאת מצרים סובב סביב הבכור - מכת בכורות, " קדש לי כל בכור פטר כל רחם באדם ובבהמה לי הוא" וכו'. בכור הוא קדושה אלוקית הניתנת לפי סדר אלוקי. הרב אומר שלעתיד לבוא תחזור העבודה בבית-המקדש לבכורות, כיון שהעבודה ניטלה מהם בעקבות חטא העגל שיתוקן לעתיד לבוא. עם-ישראל בכלל נקרא "בני בכורי ישראל". גם בצומח יש בכורים. בכל "ראשית" יש קדושה. למציאות הראשונה יש תמיד חיבור מיוחד לקב"ה.
תשרי וניסן - הראש והלב
המהר"ל מבאר שניסן נקרא " ראש חודשים", כפי שבגוף ישנם חלקים עיקריים וחשובים יותר - הראש והלב. הראש הוא מקום המחשבה והלב הוא מפגש החיים.
חודש תשרי הוא בבחינת השכל . תשרי הם ימי הדין, ימים שבהם נותנים דין וחשבון מפורט על מיצוי החיים, הבחירה החופשית. כפי שהשכל, שהוא הכח הכי רוחני ועליון שבאדם, הוא קדוש - כך גם חודש תשרי. חודש תשרי הוא החודש השביעי - כידוע המספר שבע הוא מספר קדוש, כפי שמצינו במדרש "נבחר שבע לקדושה הן בימים הן בחודשים הן בשנים": בימים - שבת, בחודשים - תשרי, בשנים - שמיטה. אם-כן חודש תשרי הוא קדוש בקדושת המחשבה והשכל.
חודש ניסן הוא בבחינת הלב . הלב מחייה את הכל, שולח דם לכל האיברים. על ניסן נאמר " שמור את חודש האביב " המסמל את חזרת החיות לעצים לאחר שהם מתים במשך החורף. בחודש זה מברכים ברכת האילנות. ישנה שמירה שחודש זה יחול דוקא באביב (לצורך כך מעברים את השנה). בניסן כל העולם כולו מתחדש. זהו זמן שבו מתגלים חיים חדשים בבריאה.
שתי מדרגות בבריאת העולם
הגמרא שם בדף כז ע"א אומרת שהתפילה הנאמרת בראש-השנה "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום הראשון" היא כדעת ר' אליעזר שבתשרי נברא העולם. תוס' שואל שם - הא קי"ל כר' יהושע שבניסן נברא העולם "כדאמרינן בפ"ק לתקופות כר' יהושע"? ועונה שמדובר בפיוט על יום הדין ולא ממש על יום בריאת העולם. מכל מקום יוצא שהתוס' פוסקים כר' יהושע, שבניסן נברא העולם. ממשיך תוס' ושואל על מחבר הפיוטים ר' אלעזר הקליר, שבפיוטים לתפילת הטל בתשרי - חיבר פיוטים שמהם יוצא שבתשרי נברא העולם, כר' אליעזר. ובניסן - חיבר פיוטים שמהם יוצא שבניסן נברא העולם, כר' יהושע. לכאורה זו סתירה! ר"ת עונה שם ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים": בתשרי עלה במחשבה לפני הקב"ה לברוא את העולם, ובניסן נברא העולם ממש. כן מצינו באדם הראשון, שעלה במחשבה לפני הקב"ה להבראות שני אנשים, אך בפועל נברא אחד. יוצא לפי ר"ת שישנם שני מדרגות ושלבים בבריאת העולם: השלב הראשון היה בתשרי והוא בריאת העולם במחשבה הפנימית העליונה של הקב"ה, הימצאות של העולם בכח. השלב השני היה בניסן והוא הוצאת הכח אל הפועל, בריאת העולם ממש.
ניסן - נקודת החיבור
ר' אליעזר סבר שראוי שיברא העולם בתשרי בגלל קדושתו ומעלתו, שכמו שהשכל הוא הכי רוחני בחלקי הגוף כך חודש תשרי קדוש ורוחני וקרוב אל השי"ת ואז ראוי שיברא העולם.
לעומתו ר' יהושע סבר שראוי שיברא העולם בניסן כיון שהוא ראש החדשים, הוא "הראשית" של החדשים, הוא קרוב יותר משאר החודשים למקור ולשורש שמעל לזמן. זוהי קדושתו המיוחדת, שבזכותה הוא יותר קשור להשי"ת. חודש זה מופרש ונבדל משאר החודשים, שהם ביחס אליו המציאות החמרית והגשמית. אנו מונים את השנים מבריאת העולם לחודש תשרי, אבל במובן הפנימי של כנסת ישראל השנה מתחילה בניסן. כלומר, נקודת החיבור של השנה החדשה עם המקור האלוקי היא בניסן. מבחינתנו אנו יכולים לקדש כל יום בשנה על-ידי לימוד תורה, מסירות נפש וכו', אבל ישנה מציאות סגולית אלוקית שמצידה ניסן הוא שיא הדביקות האלוקית. זאת אומרת, יש לנו אפשרות לדביקות אלוקית גדולה יותר בניסן מבשאר החודשים.
כמו כן חודש ניסן, כשמו כן הוא [ניסים שלנו], מיוחד לניסים גלויים בגלל קדושתו המיוחדת. זאת משום שהוא נקודת החיבור בין מציאות הזמן למה שמעל הטבע. הנאצלים מתחברים למאציל. כן אומר הפיוט בהגדה - "אז רוב ניסים הפלאת בלילה". במשך ההסטוריה קרו הרבה ניסים דוקא בחודש זה.
כך גם הלחם שאוכלים בניסן - מצה - הוא לחם אלוקי. במצה אין שאור וחמץ המבטאים את יצר-הרע. זהו לחם שבו קדושה אלוקית. אי-אפשר להתקיים בלי לחם "ולחם לבב אנוש יסעד", אבל בניסן הלחם הוא אלוקי. ההבדל בין חמץ למצה הוא זמן האפייה. שוב רואים שבניסן ישנו שיא הקישור בין המציאות הטבעית למקור האלוקי ולכן הוא גם מיוחד לגאולה - "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל" במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








