ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
גם אל האוכל הגיעה התקדמותנו. כל פריט מזון מכיל רכיבים שונים, ואם פעם ידענו מה מברכים על כל מאכל ומשקה, הדברים הסתבכו יותר ויותר.
משהגיעו דגני הבקר נוספו ספקות. ובימי חופשה, כשרוצים שהילד רק יאכל משהו לפני שהוא רץ לעיסוקיו, ובימים חמים כשאין לו חשק לאכול משהו כבד יותר, הדגנים מהווים תחליף יאה בעיניו, והשאלה אינה רק תזונתית, האם הם באמת מכילים את כל מה שהילד זקוק לו, אלא מה מברכים על מאכלים המורכבים מדגן, מפירות, מחלב ועוד.
הכלל הראשון שקבע הגר"מ פיינשטיין הוא שלמרות שכל הדגנים נאכלים עם חלב, איננו מתייחסים לחלב כלל, אלא אם הוא בכמות מרובה ושותים אותו בפני עצמו. כי ברור שהחלב אינו הפריט המרכזי במנת הדגנים, ואין לברך עליו.
כלל חשוב בפרק זה מורה כי עלינו לקרוא היטב את פרטי המוצר, מה הוא מכיל וממה מורכב מאכל זה. כי ה"קורנפלקס" מוכר לכולם ומכיל פתיתי קמח תירס. על התירס מברכים אמנם את ברכת "האדמה", ולכן נברך ברכה זו על פתיתים שעשויים מתירס. אבל אם הפתיתים טחונים כל כך עד שאבדה צורתם המקורית, ועל העטיפה יהיה כתוב שהמוצר מורכב מקמח תירס, הרי שברכתם היא "שהכל", כי מאכל שנשתנתה צורתו ברכתו "שהכל".
עוד נלמד מרשימת הרכיבים את סדר הופעתם ברשימה. אם הפריט הראשון הוא אחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמין), הרי שהדגן הוא הרכיב המרכזי והוא הנותן טעם בתערובת, וברכתה תהיה "מזונות". במקרה זה ברכת המזונות תפטור גם את שאר הרכיבים שבתערובת, כי הכלל הוא שכל שיש אחד מחמשת מיני דגן בתערובת, הוא העיקר ומברכים עליו בלבד.
עד כדי כך משמעותית עובדה זו, שאם נאכל בתוך ארבע דקות (שהוא זמן של אכילת פרס) את הדגנים הללו, נברך את הברכה האחרונה "על המחיה", כי נחשב הדבר שאכלנו מזונות לכל דבר ועניין, ורק אם נתעכב באכילה נברך "בורא נפשות" בסוף האכילה.
לעומת זאת, אם הדגן לא מופיע ראשון, אלא בהמשך הרשימה, אזי בדרך כלל הוא ניתן רק כתוספת לתערובת, אולי אף להדביק את חלקיה. במקרה זה הוא הטפל ואיננו מתייחסים אליו כאל מחייב בברכה. אז ניצור קשר עם החברה המייצרת לברר עד כמה מרכזי הוא הדגן, ואם לא נברך "שהכל".
ישנם המכילים "סובין", שהוא קליפה של גרעין החיטה, ועל הקליפה מברכים "שהכל" בלבד, אלא אם יש איתה גם קמח מחמשת מיני דגן, ואז מברכים "מזונות" בשל הדגן שבה.
פתיתי אורז מהווים סוגיה לעצמה, כי בדרך כלל הפתיתים מתבשלים בתחילת הכנתם, ואם כך הם מוגדרים כתבשיל אורז, שברכתו "מזונות", ואחריו "בורא נפשות". אבל ישנם מפעלים המייצרים את הדגנים בדרך שראויים לבישול רק בגמר ההליך, ובשלב הבישול עוד לא היו ראויים לאכילה, ואז תהיה ברכתו "האדמה". כך שגם במקרה זה, בדיקה מול המפעל תוודא את הקביעה ההלכתית.
אגב, ממו"ר הגרש"ז אויערבך זצ"ל למדתי שעל פריכיות האורז מברכים "אדמה", מפני שאינם עוברים הליך בישול כלשהו. אבל ישנם הסוברים שהתפחתם בחום נחשבת כבישול ושוב תהיה ברכתם "מזונות". כל אחד יברר אצל מורה ההוראה עליו הוא נסמך.
הגרנולה מצדיקה אף היא בירור במפעל המייצר. כי היא מורכבת מפתיתי שיבולת שועל שנאפו עם דבש ועוד, ובדרך כלל (ברוב המפעלים בארץ) היא מיובשת על ידי קלייה בתנור בלבד, וברכתה "אדמה", וכשעירבו אותה בלבן או ביוגורט היא טפילה אליהם ולא מברכים עליה בנפרד. אך אם בישלו אותה לפני ששמו בתנור, ברכתה "מזונות".
נגענו במקצת הדגנים, ובחלק מהכללים העולים מהם. נזכור היטב שחורבן בית ראשון אירע לאחר שלא בירכו בתורה תחילה, שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם כדי לומר עליה ברכה ולהודות להשי"ת על המתנה הגדולה, תורה שמה.
קיבלנו מהבורא עולם ובו כלים לשמור על כוחותינו ולהבריא את גופינו כדי שנוכל לעובדו בלבב שלם, גם על כך עלינו להודות ולברך, רק נלמד ונעיין איזו ברכה ראויה לכל דבר מאכל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
