האם יש פגם בעשיית מצווה מתוך אינטרס אישי?

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
חמדת ימים
חמדת הדף היומי

קטגוריה משנית

1160

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שרה בת רבקה שינדל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

נאמר בגמרא (ראש השנה ד ע"א) "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני, ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא - הרי זה צדיק גמור". מאידך, מצאנו במשנה (אבות א,ג) הדרכה הפוכה – "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם". הראשונים יישבו זאת בכמה אופנים:

1. ר"ח (שם בשם יש מפרשים): הוראה זו ייחודית לצדקה בלבד ולא לשאר המצוות. נראה שסובר שעיקר מצוות הצדקה היא בתועלת היוצאת ממנה למקבל, ולא במחשבת הנותן.
2. רש"י (פסחים ח ע"ב): כאשר מכוון לשני הדברים - גם לשם שמיים וגם להנאת עצמו, הדבר מותר. הבעיה היא רק כשעושה את המצווה לטובת עצמו בלבד. ולכן הגמרא (שם) אומרת, שאם בבדיקת חמץ אדם מחפש גם אחרי מחט שאבדה לו, עדיין שייך לגביו העניין של "שלוחי מצווה אינן ניזוקים", והוא נחשב כעוסק במצווה (ראה משנה ברורה ס' תלג ס"ק לו).
3. מהרמב"ם (הקדמה לפרק חלק) עולה כיוון נוסף - "התירו להמון שיישארו על אמונתם מעשיית
הטובות לתקוות הגמול וההתרחקות מהרעות ליראת העונש, ויזורזו על זה, ויחוזקו רצונותיהם בו, עד שישיג המשיג, וידע האמת והאופן השלם מה הוא". כלומר מדובר בשלב זמני, והאדם יטפס בהדרגתיות בסולם, עד שיגיע לעבודה לשמה. וזו כוונת הגמרא (פסחים נ ע"ב) "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".
4. התוספות (שם) בארו, שהבעיה היא רק כשהאדם מתחרט על המצווה שעשה במקרה שמשאלתו לא התממשה, אך אם אינו מתחרט נחשב שעשה מצווה, ואף לשון הגמרא היא שנחשב 'צדיק גמור'!

מה משמעותה וחשיבותה של מצווה הנעשית 'שלא לשמה'?
א. עצם נקודת האמונה (רבי פנחס הורוויץ, תלמיד המגיד ממזריטש ורבו של החתם סופר, בספרו "פנים יפות" שמות כה,ב) – כשאדם אומר שעושה מצווה לשם תועלת וכדומה, הוא מראה ומביע בכך את אמונתו בהשגחתו של הקב"ה בעולם, שמשלם שכר לעושי רצונו. ומחמת אמונה זו הוא נחשב צדיק, לאור דברי הגמרא (מכות כד ע"א) המתארת שבתחילה נאמרו למשה תרי"ג מצוות (613), אך במהלך הדורות "בא דוד והעמידן על אחת עשרה...בא ישעיהו והעמידן על שש...", עד שלבסוף "בא חבקוק והעמידן על אחת - וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק,ב,ד).
ב. הוספת טוב - עצם הקיום של מעשה המצווה, יש בו תועלת וטוב, שכן נאמר על המצוות שהם "חוקים ומשפטים צדיקים" (דברים ד,ח), והם מעשים ראויים מצד עצמם, ומוסיפים ברכה בעולם, אף שהכוונה עדיין אינה מושלמת, וזאת מלבד העובדה שהוא מרגיל את עצמו בעשיית מעשה מצווה.
ג. קיום רצון ה' – הקב"ה רוצה בטובת ישראל, ואף אותו אדם שמקיים המצווה כדי להשיג טובה לעצמו, עצם הגעת טובה לישראל היא תכלית ראויה, בוודאי כשעושה זאת כדי שיחיה בנו, או כדי שיהיה בן עולם הבא שרצונו של הקב"ה באלו. וזו כוונת הגמרא 'צדיק גמור' – כלומר מקיים את המצווה בלי חיסרון ובלי תוספת חסידות (מהר"ל דרך החיים א,ג).
ד. שיתוף כל הכוחות בעבודת השם – הרב קוק (קובץ ה,יא) מציין שיש לפעמים תועלת בכך "שתחילת עסק התורה הוא שלא לשמה, שכך גם כוחות הגוף והדמיון גם משתתפים ברצון ללימוד, ואחר כך כשאדם מתקדש ועוסק בתורה לשמה "הכול עולה עמו" – גם הכוחות החומריים והגופניים שלו. ובאופן זה, ההתקדמות לא נשארת רק ברמה המחשבתית והרוחנית, אלא בכל צדדי האדם. דוגמא לדבר היא בפיתוח הרצון. רצונותיו של ילד קטן, הם בתחילה נמוכים ופרטיים, אולם ככל שגדל ומתחנך, רצונותיו ושאיפותיו מתגדלות ומתרחבות, והוא נפתח לעולמות נוספים עד שמגיע אף לרצון להיטיב לסביבתו, והוא יעשה זאת מרצונו החופשי והטבעי. אך אם נדכא ונתעלם מרצונותיו בעודו קטן, קיים החשש שהוא יישאר רק ברמה של עשיית הדברים ללא מעורבות של רצונו שלו בהם, והוא יתחבר אליהם רק ברמה חיצונית של עשיית מעשים ומלמול מילים, מתוך הרגל בלבד. וכך גם בשאר הכוחות והרגשות השליליים, ע"י חינוך ועיבוד, יכולים להביא אותם לצורתם הנכונה.

סיכום: נאמר בגמרא (ראש השנה ד ע"א) "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני, ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא - הרי זה צדיק גמור". מאידך, מצאנו במשנה (אבות א,ג) הדרכה הפוכה – "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס.

חכמי ישראל בארו את דברי הגמרא בכמה כיוונים:
1. מדובר רק במצוות צדקה (ר"ח בשם יש מפרשים).
2. מותר כשעושה גם לשם עצמו (רש"י פסחים ח ע"א).
3. מדובר בשלב זמני עד שיגיע לעבודה לשמה (רמב"ם הקדמה לפרק חלק).
4. כל עוד אדם לא מתחרט על המצווה במידה ובקשתו לא התקבלה, המצווה נחשבת, וכאמור נחשב אף 'צדיק גמור' (תוספות שם).

מה משמעותה וחשיבותה של עשיית מצווה לא לשמה?
א. מביע בכך את אמונתו בהשגחת ה' בעולם, שמשלם שכר לעושי רצונו (רבי פנחס הורוויץ בעל ספר 'ההפלאה' ורבו של החתם סופר בספרו "פנים יפות" שמות כה,ב).
ב. מוסיף עשיית מעשים טובים וראויים בעולם, ומרגיל את עצמו בעשיית מעשה מצווה.
ג. קיום רצון השם – הקב"ה רוצה בטובת ישראל, ולכן אף שאדם עושה מצווה לצורך השגת טובה, הוא גם חלק ממגמה זו (מהר"ל אבות א,ג).
ד. שיתוף הכוחות הנמוכים בעבודת השם, ובניית בסיס טבעי ואמתי בנפש לעבודת השם (הרב קוק קובץ ה,יא).

חמדת הדף היומי

הרב אריאל כהן

חמדת הדף היומי
האם יש פגם בעשיית מצווה מתוך אינטרס אישי?
איר תשע"ד
נצבים
מהי תשובתו של אלישע בן אבויה?
מתוך העלון "חמדת ימים"
התשע"ד
חמדת הדף היומי
מהיכן פרנסתו של תלמיד חכם
שבט תשע"ד
הלכה פסוקה
אין מעבירין על המצוות
תשע"ד

חמדת הדף היומי

חמדת הדף היומי
האם מותר לאשה לשאת נשק?
הרב עקיבא כהנא | חשוון תשע"ו
חמדת הדף היומי
היתר עירובי חצירות במחנה
הרב עקיבא כהנא | ניסן התשע"ג
חמדת הדף היומי
האם בימינו מחלל שבת הוא מומר לכל התורה
הרב עקיבא כהנא | אדר תשפ
חמדת הדף היומי
מה זה טמא בחוץ וטהור בפנים
הרב עקיבא כהנא | י"ח כסלו תשפ"א

חמדת הדף היומי

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
מגד ירחים
שאילת גשמים בארץ ישראל ובחוץ לארץ
מתוך "מגד ירחים" בהוצאת "בית הרב", גיליון 133
הרב יהודה זולדן | חשוון תשע"א
15 דק'
ברכות השבח והראיה
ברכת הלבנה
הרב אליעזר מלמד | תשס"א
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אורי שרקי
הרה"ג דוב ליאור
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב חיים כץ
הרב יהושע שפירא
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב משה אליה

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז