ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"בחד בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא" (ביום הראשון בשבוע לא אמר להם ה' כלום, משום חלישות הדרך) - כדי להגיע למצב של קדושה אי אפשר לזלזל בגוף ולהותיר אותו בחולשתו, כאילו "הקדוש ברוך הוא שונא הגוף ומבקש לאבדו" (שמונה פרקים לרמב"ם, ד). בראשיתה של עבודת ה' קיימים אמנם שלבים של זהירות ופרישה מן הגסות של החומר, אולם אין התורה נלחמת כנגד עצם כוחות החיים. חכמים מלמדים אותנו כי ביום הראשון בשבוע של קבלת התורה, הקדוש ברוך הוא עדיין לא נתן שום ציווי לעם ישראל, כדי לאפשר להם מנוחה גופנית לפני מתן תורה. לפני שמקבלים תורה צריך קודם כול להיות בני אדם עם גוף, שמחה וכוחות חיים בריאים.
"בתרי בשבא (ביום השני בשבוע) אמר להו: 'ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש'" – השלב השני באותו שבוע היה הכרזת המטרה הסופית. לאחר וידוא שהכוחות הגופניים מצויים במילואם, וטרם הכניסה לתהליך ארוך של עמל רוחני מייגע הכולל דיכוי של צדדים גופניים שליליים – צריך להבין לאן חותרים. כך פותח הספר מסילת ישרים , אחד מספרי המוסר המרכזיים של עם ישראל: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם... למה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו" (מסילת ישרים, א). ידיעת המטרה הסופית מעניקה לאדם את הכוח ואת הביטחון לאורך הדרך. הידיעה מגלה מהו הטבע הפנימי המצוי בנו בכוח, פוטנציאל שיצא בוודאות אל הפועל גם אם לעתים זה לא נראה כך.
"בתלתא בשבא אמר להו מצוות הגבלה" (ביום השלישי בשבוע נאמר להם הציווי להישמר מלעלות להר) – ביום השלישי ה' מצווה את עם ישראל להגביל את הגישה להר סיני. לאחר שמציבים את האידיאל השלם כנקודת שאיפה, מתעורר באופן טבעי הרצון "לעלות בהר" ולהתקדש. ברגע הזה יש להיזהר מפני התפרצות לא מבוקרת וקפיצת מדרגות. לאחר שאדם מחליט לנהל את חייו מתוך תורה, יש חשש שידלג על מדרגות ויתרסק. לכן נצרכת הגבלה המרסנת את השקיקה הרוחנית. הגבלה זו בונה מהלך מסודר ומדורג של התעלות בעבודת ה'.
"ברביעי עבוד פרישה" (ביום הרביעי בשבוע נאמר הציווי לפרישה מחיי אישות למשך שלושה ימים עד מתן תורה) - רק לאחר התוודעותנו לאידיאל הישראלי הסופי, שהוא קידוש נטיות החיים והגוף (וכן לצורך מהלך מבוקר ואיטי שירומם אליו) - מגיע שלב הפרישה. כדי להתעלות מבחינה רוחנית אין מנוס מן המלחמה בצדדים העכורים של החיים, מלחמה הכוללת בתנאים מסוימים אף פרישה מן החומרנות. אולם כעת, לאחר ההבנה מהי המטרה הסופית, הפרישה אינה נעשית מתוך שנאת החיים, אלא מתוך ההבנה שכדי שהחיים יופיעו במלואם יש צורך בניתוק זמני מהם.
לאחר כל ההכנות הללו קיבל עם ישראל את התורה, מאורע שאנו מציינים מדי שנה בו' בסיוון. הסיבה שנהגו לאכול בחג שבועות מאכלי חלב היא מפני שבשיר השירים התורה נמשלה לחלב: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד, יא). הדרשה הזו מספקת גם פרנסה לקונדיטוריות לדורי דורות.
מנהג נוסף, לא פחות חשוב מאכילת עוגת גבינה, הוא להישאר ערים בליל ו' בסיוון וללמוד תורה כהכנה לקראת קבלת התורה, מה שמכונה "תיקון ליל שבועות". אחד ההסברים למנהג הזה הוא שיש לנו כאן אמירה: לימוד התורה אינו יכול לבוא בקלות! אי אפשר להתעלות מעל הצדדים הנמוכים של האישיות אם האדם נותר פסיבי. הדרך היחידה ליצור שינוי בנפש היא על ידי עבודה קשה . זוהי עבודה מלאת חדוות יצירה, מלאת שמחה, אבל עבודה קשה. כאשר אדם ניגש לתורה הוא חייב לבוא עם מוכנות נפשית ליצור שינוי בחייו: שינוי בדעותיו, ברגשותיו, במעשיו. לבוא עם מוכנות ליצור מהפך באישיות, מהפך שייתכן שידרוש בשלב ראשון שידוד מערכות טוטאלי.
פעם בשנה אנחנו לומדים בזמן לא נוח בעליל – בלילה. שיבוש סדר היום שלפני ליל שבועות ואחריו - שש שעות שינה לפני הלילה וארבעים ושמונה שעות אחריו כדי להתאושש - כל אלה לכאורה אינם מצדיקים את ארבע שעות הלימוד נטו (במקרה הטוב) של ליל שבועות, שגם הן רוויות עפיצות. אבל מסתבר שכן. תיקון ליל שבועות אינו רק לימוד כמותי. יש כאן אמירה חינוכית: כדי לקבל את התורה אנו זקוקים פעם בשנה להתגבר על החולשות, להתגבר על הלילה. ומי שמתגבר על הלילה גם יראה את אור היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
