ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. ראוי לא להשתמש בתנור בעל תא אחד לאפיית חלבי ובשרי, אלא אם כן מקפידים על מספר תנאים: ניקיון התנור, המתנה 24 שעות בין חלבי לבשרי ולהיפך, הפעלת התנור 'על ריק', תבניות נפרדות ונקיות.
ב. תנור דו תאי שתאיו אינם נפרדים לגמרי דינו כתנור חד תאי.
ג. תנור דו תאי שתאיו נפרדים לגמרי - מותר לאפות בכל תא מין נפרד (גם ללא התנאים לעיל), ויש אומרים שמותר אפילו בו זמנית.
א. שימוש בתנור בעל תא אחד לבשרי וחלבי
אחת השאלות המצויות ביותר במטבח המודרני היא השימוש בתנורי אפייה לאפיית בשרי וחלבי.
הבעיות ההלכתיות הכרוכות בשימוש בתנור בעל תא אחד, נוגעות בעיקרן לאופן בליעת הטעם בתנור מן המאכל. יתכן ויש הבדל בין בליעת ממשות לבליעת אדים, ובין בליעת אדים מדבר שיש בו לחלוחית לבליעת ריח מדבר יבש. מאידך, יתכן ואין כלל בליעה מאחר ומחמת החום הרב בתנור האדים נשרפים מיד ולא 'מספיקים' להבלע בדפנות התנור1.
למעשה - הפוסקים חלוקים האם להתיר תנורים אלו ובאיזה אופן.
למסקנה הטוב ביותר לייחד תאים נפרדים לבשרי ולחלבי (ולקמן נבאר את צורת ההפרדה בין התאים).
עם זאת, דעת רוב הפוסקים שאם יקפיד על מספר תנאים ניתן להשתמש בתנור חד תאי לבשרי וחלבי לכתחילה2 (מכיוון שלא כל התנאים מוסכמים, ויש אומרים שצריך כמה תנאים יחד, לכן כדאי לעיין במקורות שם הובאו שיטות הפוסקים בפירוט).
התנאים הם:
- להמתין 24 שעות בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לנקות היטב בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
- לאפות את הבשרי או החלבי רק כשהוא מכוסה.
- להפעיל את התנור 'על ריק' בין אפיית בשרי לאפיית חלבי ולהיפך.
כמו כן, מוסכם על כל הפוסקים שיש להקפיד על תבניות נפרדות לבשרי וחלבי.
כל האמור לעיל הוא לעניין אפיית חלבי אחרי בשרי או להיפך. מובן, שבאפיית פרווה אחרי בשרי או חלבי ואכילתו עם המין הנגדי, הדין קל יותר, שהרי אפילו אם נאמר שנבלע בשר או חלב בתנור, מה שבולע הפרווה הוא 'נ"ט בר נ"ט'.
אולם, גם במקרה שאופה פרווה לאחר חלבי או בשרי, יש להקפיד שהתנור נקי.
אם התנור אינו נקי, המאכל בולע מ'ממשות' הבשר או החלב ולא רק מטעמו.
כמו כן, לדעת רוב הפוסקים גם כשאופה מאכל פרווה יש להקפיד שהתבניות יהיו נפרדות, דהיינו שיאפה מאכל שמתכוון לאוכלו עם בשרי בתבנית בשרית, ומאכל שמתכוונים לאוכלו עם חלבי בתבנית חלבית.
ב. שימוש בתנור בעל שני תאים לבשרי וחלבי
בשוק קיימים שני סוגים של תנור בעלי תא כפול.
בסוג הראשון, הדופן האחורית משותפת, וגג התא התחתון משמש גם כרצפת התא העליון.
בסוג השני, התאים נפרדים לגמרי - לכל תא דופן אחורית משלו וגג התא התחתון אינו רצפת העליון (יש חיבור של פס מתכת בין גג העליון לרצפת התחתון).
בתנור בו התאים אינם נפרדים - דעת הרבה פוסקים שדינו כתנור חד תאי לפי שכל תא מתחמם מחברו והבליעה באחד התאים מתפשטת גם בשני.
בתנור בו התאים נפרדים - מאחר ואין כלל מעבר טעמים ובליעות בין תא לחברו, מותר לכתחילה להשתמש באחד לחלבי ובשני לבשרי.
יש אומרים שמותר דווקא אם אופה בהם בזה אחר זה, ויש שהתירו אפילו בו זמנית4.
דין התבניות בתנור דו תאי, שווה לדין התבניות בתנור חד תאי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
