ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. מעיקר הדין איסור אכילת בשר הוא רק בערב תשעה באב, אולם נהגו ישראל להחמיר בזה כבר מר"ח אב.
ב. בשבת חזון אין איסור לאכול בשר, ואפילו אם תשעה באב חל ביום ראשון ורוצה לאכול בשר בסעודה שלישית.
ג. נחלקו הפוסקים האם מותר לתת בשר לקטן פחות מגיל חינוך. הרבה מהאחרונים התירו, אולם יש אומרים שמאחר ובימינו מצויים תחליפים טובים יש להחמיר ולא לתת בשר לקטנים.
ד. בסעודת סיום מסכת מותר לאכול בשר, אולם אין לכוון שייצא הסיום בתשעת הימים.
א. "משנכנס אב ממעטין בשמחה"
חודש מנחם אב היה מאז חטא המרגלים מוכן לצרות רבות ורעות לישראל1. חורבן בית מקדשנו הראשון והשני, נפילת ביתר ועוד צרות בדורות מאוחרים יותר כגון גירוש ספרד, פרוץ מלחמת העולם הראשונה שהמיטה חורבן רוחני על יהדות רוסיה ועוד צרות שונות2.
בעקבות זאת תקנו חז"ל שימי תחילת חודש אב, יהיו מעין ימי אבל - "משנכנס אב ממעטין בשמחה".
בימים אלו אנו נוהגים מנהגי אבלות. אין אוכלים בשר ואין שותים יין, לא לובשים בגד חדש, לא רוחצים, לא בונים בית חדש ולא נוטעים עצים, ממעטים במסחר ועוד איסורים שונים3.
להלן נבאר את המנהג שלא לאכול בשר בימים אלו.
ב. זמן איסור אכילת בשר
במשנה מובא שאסור לאכול בשר בערב תשעה באב.
אולם הטור כתב שיש גרסה בירושלמי, שממנה משמע שנהגו הנשים שלא לאכול בשר בכל תשעת הימים ולא רק בערב תשעה באב.
הרמב"ם מביא מנהג זה כמנהג כולל, בין לנשים ובין לגברים, אולם הוא מסייג אותו לשבוע בו חל תשעה באב. עוד מוסיף הרמב"ם, שיש מקומות בהם נהגו שלא שוחטים כלל מר"ח אב עד אחר תשעה באב4.
והרבה ראשונים סברו כרמב"ם - שהאיסור הוא לנשים ולגברים, אולם נחלקו מאימתי חל האיסור. יש אומרים שהאיסור מתחיל מי"ז בתמוז, יש אומרים מר"ח אב, ויש אומרים שהאיסור חל רק בשבוע שחל בו תשעה באב5.
למעשה, נהגו האשכנזים לאסור אכילת בשר מר"ח, והספרדים נהגו לאסור רק מהיום שלאחר ראש חודש6.
ג. אכילת בשר בשבת חזון
למרות האמור לעיל, בשבת חזון (השבת שלפני תשעה באב) מותר לאכול בשר מפני שאין נוהגים אבלות בשבת.
וכתב השו"ע, שאף אם חל תשעה באב ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, "ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו"7.
ד. נתינת בשר לקטן
נחלקו האחרונים האם מותר לתת בשר לקטן בתשעת הימים. ויש בזה חילוק בין קטן שהגיע לחינוך לקטן פחות מגיל חינוך.
הגיע לגיל חינוך- הרי הוא כגדול לעניין מנהגי האבילות, ולכן אין לתת לו בשר8.
לא הגיע לגיל חינוך- מחלוקת אחרונים. יש אומרים שאין לתת להם בשר מאחר וצריך שיהיה עוגמת נפש להורים. אולם יש אומרים שאין איסור לתת לקטנים בשר ובפרט אם הקטן צריך לזה מטעמי בריאות9.
ה. אכילת בשר בסיום מסכת
מעיקר הדין בכל סעודת מצווה אין איסור לאכול בשר ולשתות יין. לכן בסעודת סיום מסכת מותר לאכול בשר10.
אולם כתבו האחרונים שהיתר זה נכון דווקא כשנזדמן לו בדרך לימודו סיום בתשעת הימים, אבל אין ללמוד מהר יותר או לאט יותר מהרגיל כדי לכוון שיצא סיום בתשעת הימים.
עוד כתב המשנה ברורה, שאם בדרך כלל כשמסיים מסכת אין דרכו לעשות סעודה, גם כשמסיים בתשעת הימים לא יעשה סעודה11.
וכשמקיים סעודת סיום, יש אומרים שלא רק המסיים מותר לאכול אלא אף אחרים שלא למדו ובאו רק להשתתף בסעודה מותרים לאכול בשר.
אולם, לדעת היעב"ץ מותר רק לתורמים ללומדי תורה ולגבאים, שף להם חלק בסיום, אבל לאסוף אנשים אחרים הוא איסור גמור12.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










