ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. מעיקר הדין איסור אכילת בשר הוא רק בערב תשעה באב, אולם נהגו ישראל להחמיר בזה כבר מר"ח אב.
ב. בשבת חזון אין איסור לאכול בשר, ואפילו אם תשעה באב חל ביום ראשון ורוצה לאכול בשר בסעודה שלישית.
ג. נחלקו הפוסקים האם מותר לתת בשר לקטן פחות מגיל חינוך. הרבה מהאחרונים התירו, אולם יש אומרים שמאחר ובימינו מצויים תחליפים טובים יש להחמיר ולא לתת בשר לקטנים.
ד. בסעודת סיום מסכת מותר לאכול בשר, אולם אין לכוון שייצא הסיום בתשעת הימים.
א. "משנכנס אב ממעטין בשמחה"
חודש מנחם אב היה מאז חטא המרגלים מוכן לצרות רבות ורעות לישראל1. חורבן בית מקדשנו הראשון והשני, נפילת ביתר ועוד צרות בדורות מאוחרים יותר כגון גירוש ספרד, פרוץ מלחמת העולם הראשונה שהמיטה חורבן רוחני על יהדות רוסיה ועוד צרות שונות2.
בעקבות זאת תקנו חז"ל שימי תחילת חודש אב, יהיו מעין ימי אבל - "משנכנס אב ממעטין בשמחה".
בימים אלו אנו נוהגים מנהגי אבלות. אין אוכלים בשר ואין שותים יין, לא לובשים בגד חדש, לא רוחצים, לא בונים בית חדש ולא נוטעים עצים, ממעטים במסחר ועוד איסורים שונים3.
להלן נבאר את המנהג שלא לאכול בשר בימים אלו.
ב. זמן איסור אכילת בשר
במשנה מובא שאסור לאכול בשר בערב תשעה באב.
אולם הטור כתב שיש גרסה בירושלמי, שממנה משמע שנהגו הנשים שלא לאכול בשר בכל תשעת הימים ולא רק בערב תשעה באב.
הרמב"ם מביא מנהג זה כמנהג כולל, בין לנשים ובין לגברים, אולם הוא מסייג אותו לשבוע בו חל תשעה באב. עוד מוסיף הרמב"ם, שיש מקומות בהם נהגו שלא שוחטים כלל מר"ח אב עד אחר תשעה באב4.
והרבה ראשונים סברו כרמב"ם - שהאיסור הוא לנשים ולגברים, אולם נחלקו מאימתי חל האיסור. יש אומרים שהאיסור מתחיל מי"ז בתמוז, יש אומרים מר"ח אב, ויש אומרים שהאיסור חל רק בשבוע שחל בו תשעה באב5.
למעשה, נהגו האשכנזים לאסור אכילת בשר מר"ח, והספרדים נהגו לאסור רק מהיום שלאחר ראש חודש6.
ג. אכילת בשר בשבת חזון
למרות האמור לעיל, בשבת חזון (השבת שלפני תשעה באב) מותר לאכול בשר מפני שאין נוהגים אבלות בשבת.
וכתב השו"ע, שאף אם חל תשעה באב ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, "ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו"7.
ד. נתינת בשר לקטן
נחלקו האחרונים האם מותר לתת בשר לקטן בתשעת הימים. ויש בזה חילוק בין קטן שהגיע לחינוך לקטן פחות מגיל חינוך.
הגיע לגיל חינוך- הרי הוא כגדול לעניין מנהגי האבילות, ולכן אין לתת לו בשר8.
לא הגיע לגיל חינוך- מחלוקת אחרונים. יש אומרים שאין לתת להם בשר מאחר וצריך שיהיה עוגמת נפש להורים. אולם יש אומרים שאין איסור לתת לקטנים בשר ובפרט אם הקטן צריך לזה מטעמי בריאות9.
ה. אכילת בשר בסיום מסכת
מעיקר הדין בכל סעודת מצווה אין איסור לאכול בשר ולשתות יין. לכן בסעודת סיום מסכת מותר לאכול בשר10.
אולם כתבו האחרונים שהיתר זה נכון דווקא כשנזדמן לו בדרך לימודו סיום בתשעת הימים, אבל אין ללמוד מהר יותר או לאט יותר מהרגיל כדי לכוון שיצא סיום בתשעת הימים.
עוד כתב המשנה ברורה, שאם בדרך כלל כשמסיים מסכת אין דרכו לעשות סעודה, גם כשמסיים בתשעת הימים לא יעשה סעודה11.
וכשמקיים סעודת סיום, יש אומרים שלא רק המסיים מותר לאכול אלא אף אחרים שלא למדו ובאו רק להשתתף בסעודה מותרים לאכול בשר.
אולם, לדעת היעב"ץ מותר רק לתורמים ללומדי תורה ולגבאים, שף להם חלק בסיום, אבל לאסוף אנשים אחרים הוא איסור גמור12.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
