ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפגעי הפיגוע בהר נוף.
א. שרץ שהתפתח בפרי תלוש מותר באכילה כל זמן שלא יצא מהפרי.
ב. עם זאת, יש חובה לנפות קמח משלש סיבות: 1. יש חשש שהתולעים שבקמח יצאו ממנו ואחר כך חזרו. 2. החכמת אדם סובר שהקמח נחשב להרבה פירות ולכן תולעת שזוחלת בתוך הקמח נחשבת תולעת שיצאה מן הפרי. 3. עלולים להימצא בו תולעים שהתפתחו במקום אחר.
ג. יש לנפות את כל הקמח שרוצים להשתמש בו.
ד. יש להשתמש בנפה בעלת צפיפות גבוהה על מנת לחסום את התולעים הדקות.
ה. יש להקפיד על ניקיון הנפה.
א. מדוע יש לנפות קמח?
כבר למדנו שהאוכל משרץ הארץ עובר על חמשה אסורים. חז"ל הגדירו שמן התורה אסור רק שרץ 'השורץ על הארץ', כלומר שגדל בארץ, או בדבר המחובר לארץ. לכן, שרץ שהתפתח על פרי תלוש מותר באכילה, כל זמן שלא יצא מהפרי. אם יצא השרץ מהפרי (אפילו אם עבר לפרי אחר), נאסר באכילה1.
לכאורה יוצא מכך שתולעים המתפתחים בקמח, אינם אסורים כל זמן שלא פרשו מהקמח. מדוע אם כן יש חובה לנפות קמח?
שתי תשובות בדבר:
א. אין ודאות שהתולעים שהתפתחו בתוך הקמח לא יצאו ממנו ואחר כך חזרו לתוכו2.
ב. לדעת החכמת אדם לא מחשיבים את כל הקמח לפרי אחד, אלא להרבה פירות. לכן תולעת הזוחלת בו נאסרה, כדין שרץ שפרש מפרי לפרי3.
ג. המציאות בטחנות הקמח בימינו היא שגרעיני החיטה עוברים לפני ואחרי טחנתם בצינורות ארוכים מאד שקשה לנקותם לכל אורכם, במקומות רבים בטחנה מצטברות שכבות קמח (פינות, מדפים, מתחת המכונות) והקמח שוהה במחסנים כשבועיים אחרי הטחינה. מציאות זו יוצרת כר פורה לגידול תולעים שנכנסים וזוחלים אחר כך לקמח4.
לכן חובה לנפות את הקמח לפני השימוש בו.
ב. הוראות מעשיות בניפוי קמח
א. יש לנפות את כל הקמח בו רוצים להשתמש, ואין להסתפק ב'מדגם' (ניפוי חלק מהקמח כהוכחה לכשרות שאר הקמח)5.
ב. מאחר והחרקים הנמצאים בקמח עלולים להיות קטנים מאד, יש להשתמש בנפה בצפיפות גבוהה. לקמח לבן ולקמח מלא טחון דק- '70-75' מש' (בכל 2.5ס"מ מרובע, יש 70X70 חורים) ומעלה.
מומלץ שלא להשתמש בקמח מלא שנטחן בטחינה גסה. פתרון טוב לצרכני קמח מלא הוא לקנות קמח מנופה שנשמר בקירור או בואקום. אם אי אפשר להשיג קמח כזה, ניתן לנפותו בנפת '40-50' מש.
ג. יש להקפיד על ניקיון הנפה מאחר ועלולים להתפתח בקמח שנשאר בה תולעים.
ד. קמח מנופה מותר לשימוש ללא ניפוי חוזר עד 24 שעות אחרי הניפוי. אם שומרים אותו במקרר מותר להשתמש בו ללא ניפוי חוזר עד שבוע מהניפוי. אם שומרים אותו במקפיא מותר להשתמש בו ללא ניפוי חוזר בלי הגבלת זמן6.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
