ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- תמוז
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
רבי שלמה זלמן אוירבך (תמוז ה'תר"ע – אדר א' ה'תשנ"ה) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה בדורות האחרונים.
גר כל חייו בשכונת שערי חסד בירושלים. היה מפורסם ברגישותו המופלאה כלפי הזולת ובמאור פניו כלפי כל מי שפגש בו. למרות שהוצעו לו תפקידי רבנות כמו רבנות העיר ירושלים, הגרש"ז לא הסכים מעולם לשאת במשרה רבנית נוספת. הפך במהרה לסמכות הלכתית המקובלת על כלל שומרי המצוות בישראל ובחו"ל.
רבי יצחק הוטנר
רבי יצחק הוטנר (אדר ה'תרס"ו - כסלו ה'תשמ"א), הידוע גם בכינוי ה"פחד יצחק" על שם ספרו, היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, ומחשובי המנהיגים היהודיים ביהדות ארצות הברית בתקופה שלאחר המלחמה.
נולד בעיר ורשה שבפולין, ולמד בצעירותו בישיבת סלבודקה שבעיר קובנה בליטא. כבר שם הוכר כ"עילוי", ובתרפ"ה נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. בחורף תרפ"ט (חודשים מספר לפני הטבח בחברון), חזר לורשה, ועבר לזמן קצר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין, ושם הכיר לראשונה את הרבי.
מאז היה לרב הוטנר קשר רב שנים עם הרבי, במהלכן התכתבו הרבה בעומקי תורה, נגלה ופנימיות.
להלן צילום מכתב הרבי ותגובתו של הרב הוטנר:
רבי יצחק יעקב ווייס
רבי יצחק יעקב וייס (אדר א' ה'תרס"ב – סיוון ה'תשמ"ט), היה מחשובי הפוסקים בדור האחרון, והוא מכונה על-שם השו"ת שכתב – שו"ת "מנחת-יצחק". לפני מלחמת העולם השנייה שימש כאב"ד של העיר גרוסוורדין. לאחר מכן שימש גאב"ד מנצ'סטר עשרים ושתים שנה. בשנת תש"ל התמנה לראב"ד העדה החרדית – אולם השפעתו הייתה ניכרת בכל תפוצות עם ישראל.
הרבה להתכתב עם הרבי בהלכה, והדברים באים לביטוי בשו"ת מנחת יצחק בכמה וכמה מקומות.
להלן ברכתו לרגל יום הולדתו של הרבי, ואחת מההקדשות על ספר ששלח לרבי כתשורה.
רבי עובדיה יוסף
רבי עובדיה יוסף (תשרי ה'תרפ"א – חשוון ה'תשע"ד) היה גדול הפוסקים הספרדיים בדורות האחרונים, ונשיאה ומנהיגה הרוחני של מועצת חכמי התורה.
להלן צילום מאחת ההקדשות על ספר ששלח לרבי כתשורה.
רבי משה צבי נריה
רבי משה צבי נריה (מנקין; שבט ה'תרע"ג – כסלו ה'תשנ"ו) היה רב, מחנך ומנהיג רוחני, שבאמצעות מרכז ישיבות בני עקיבא שייסד, החזיק וקירב אלפי בני נוער
קיים קשר מכתבים הדוק עם הרבי, נפגש עמו מספר פעמים והשתתף בהתוועדויותיו.
להלן צילום ברכת הרב ששלח לרגל יום הולדתו של הרבי:
רבי יוסף-דב הלוי סולובייצ'יק
רבי יוסף-דב הלוי סולובייצ'יק (אדר ה'תרס"ג – ניסן ה'תשנ"ג), היה מגדולי הרבנים והמנהיגים של יהדות ארצות הברית בתקופה שלאחר המלחמה.
כבר מימי עלומיו ניכרו בו כישרונות עצומים. בעל "דבר אברהם" רבי אברהם דובער שפירא זצ"ל כתב עליו עוד כשהיה צעיר לימים: "כוכב גדול ומזהיר כצאת השמש בגבורתו...", ואביו רבי משה מעיד עליו: "עוד מילדותו הראה לבעל כשרון עצום... וא"א מו"ר הגאון החסיד רבן של ישראל [רבי חיים] זצ"ל ניבא עליו כי לגדולות נוצר... יודע הוא כל התורה כולה... בור סיד שאינו מאבד טיפה... ויראתו קודמת לחכמתו".
עדות מעניינת ביותר לקשר המיוחד בינו ובין הרבי, אנו שומעים מדברי אדמו"ר הריי"צ: "אודות הרה"ג הרי"ד שי' במהותו העצמי – הנני יודעו ומכירו זה שנים רבות, עוד בהיותו בברלין. וחתני הרב הגאון האמיתי הרה"ח איש אשכולות מוה"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאהן סיפר לי הרבה אודות גודל מעלותיו בלימוד ומרץ…" (אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ה, עמ' שסח).
בי' שבט תש"מ, השתתף הגרי"ד בהתוועדות שערך הרבי לרגל יום ההילולא השלושים של הרבי הריי"צ.
לאחרונה אף התפרסם צילום ממכתב שכתבו לרבי כמה תלמידי הגרי"ד, שביקשו לערוך ספר מאמרים לכבודו. בין היתר הם כתבו כך: "יודעים אנו כמה הדוקים הם קשרי הידידות ההוקרה וההערצה ההדדית" שבין הרבי לגרי"ד. על כך העיר הרבי: "הרבה יותר מאשר יודעים"!
רבי משה פיינשטיין
רבי משה פיינשטיין (אדר ה'תרנ"ה – אדר ב' ה'תשמ"ו), היה נשיא 'אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה בארצות הברית' ומגדולי הפוסקים בדורו.
לרב פיינשטיין היה קשר הדוק ביותר עם הרבי. אחת האנקדוטות המעניינות קשורה דווקא להנהגתו האישית של הרב פיינשטיין. באחת ההזדמנויות דיבר הרבי על כך שראוי שכל נער מגיל בר-מצווה יתחיל להניח גם תפילין של רבינו תם. הרב צבי הירש שפריצר, שהיה לו קשר עם הרב פיינשטיין, החליט לגשת אליו ולדבר עמו בנושא. הרב פיינשטיין התעניין בדברי הרבי, וציין שאכן עד גיל שמונה עשרה הוא הניח תפילין דרבינו-תם ומסיבות שונות הפסיק להניחן. כעת, לאחר ששמע את דברי הרבי, מעוניין הוא להתחיל להניחן שוב – אך ברצונו שהרבי יבחר את הסופר שיכתוב את התפילין ושיהיה בכתב ה"בית יוסף". הרב שפריצר הודיע על כל העניין לרבי. כששמע על כך הרבי, ביקש ממזכירו, הרב חיים חודקוב, להודיע לרב פיינשטיין שהסופר ר' אליעזר זירקינד יטפל בעניין, ולעדכן אותו בכל תהליך כתיבת התפילין ועשיית ה'בתים' שייעשו כפי שביעות רצונו של הגאון. כשעדכנו את הרב פיינשטיין כי הרבי מצא סופר שיכתוב עבורו במיוחד את התפילין, שלח לרבי את המכתב הבא (אגרות-משה, כרך ד, סימן ט):
"בע"ה עש"ק שקלים תש"מ
מע"כ הוד כ"ק הגאון הצדיק מוהרמ"מ שליט"א שניאורסון האדמו"ר מליובאוויטש,
שלום וברכה לעולם.
כאשר הודיעו לי בדבר שהוד כ"ק גאונו מתעניין בדבר קיום מצוות תפילין אליבא דר"ת... ועתה כאשר הודיעו לי בשם כ"ק הוד גאונו שליט"א שיש סופר מובהק אצלו שנכון לשולחו אליי ולצוותו שיכתוב עבורי פרשיות דתפילין דר"ת כרצוני, הוא דבר גדול מאוד... והנני גומר בברכה שנזכה בקרוב לביאת הגואל אשר מצפים אנחנו תמיד.
מוקירו מאוד, משה פיינשטיין".
בשנת תשמ"ב יצא לאור קובץ חידושי תורה: "ויהי בישורון מלך", לכבוד יום הולדתו השמונים של הרבי. הרב פיינשטיין השתתף בכתיבת מאמר תורני, וכהקדמה כתב את הדברים האישיים הבאים:
"בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה... במשך השנים שאני מכיר את האדמו"ר שליט"א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין בתורת הנגלה ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו... שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה... בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה... לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי"ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו"ר שליט"א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים... ונברך שיזכה ידידי אדמו"ר שליט"א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו"ר שליט"א".
הרב פיינשטיין היה נוהג לשלוח לרבי כל ספר שהוציא לאור עם הקדשה בכתיבת ידו. הנה צילום של שתיים מהן:
רבי נחום פרצוביץ'
רבי נחום פרצוביץ' (מכונה ר' נחום; אדר ה'תרפ"ג - חשוון ה'תשמ"ז) היה ראש ישיבת מיר. נולד בטרוק לרבי אריה צבי פרצוביץ, שהיה נכדו של הרב שלמה הכהן מווילנה, בעל ה"חשק שלמה". למד תורה מפי רבותיו רבי ברוך בער לייבוביץ ורבי אלחנן וסרמן. בתקופת השואה שהה יחד עם תלמידי ישיבת מיר בשנחאי שבסין. היה מכונה בישיבה "נחום טרוקר" על שם מקום לידתו. נישא לבתו של הרב חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. משנת תשכ"ה החל לכהן כראש ישיבת מיר. במשך השנים העמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם.
הרב פרצוביץ' היה מיודד מאוד עם הרבי. בשנת תשל"א השתתף הרב פרצוביץ' בהתוועדות של הרבי וכן נכנס ל'יחידות' יחד עם רעייתו, שהייתה אז מנהלת "בית יעקב" בירושלים. במהלך ה'יחידות' שוחחו בעניינים תורניים ובענייני עבודת ה'. בין הדברים סיפר לרבי שאדמו"ר הריי"צ התארח לפני כארבעים שנה בבית אביו, שהיה רב בעיירה טרוקי בליטא, והוא זוכר שאת אדמו"ר הריי"צ ליוו שני אברכים. הרבי חייך ונענה, שאחד מן המלווים היה הוא, והשני היה הרב שניאור זלמן גוראריה.
את המכתב שלפנינו, שלח הרב פרצוביץ' אל הרבי לקראת יום הולדתו, ביום י"א בניסן תשל"ב:
רבי יהודה צדקה
רבי יהודה יהושע חיים צַדְקָה (שבט ה'תר"ע – חשוון ה'תשנ"ב) היה ראש ישיבת פורת יוסף, מגדולי הרבנים הספרדיים, ממייסדיה של רשת מעיין החינוך התורני, ומראשי הנהגת הציבור הספרדי.
רבי חיים צימרמן
רבי אהרן חיים הלוי צימרמן (ה'תרע"ד - אדר ב' ה'תשנ"ה) היה ראש ישיבה בארצות הברית שנודע בקרב תלמידי-חכמים כיחיד סגולה בגאוניותו. מחבר הספר "אגן הסהר" שנחשב ליצירת מופת של גאוניות.
הרב צימרמן היה אחיינו של רבי ברוך בער לייבוביץ, ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ואצלו גם למד תורה. לאחר מכן למד אצל רבי משה הלוי סולובייצ'יק בארצות הברית. בגיל 24 היה לצעיר הרבנים החברים בהסתדרות הרבנים של אמריקה. כיהן במשך שנים רבות כראש ישיבת בית מדרש לתורה בסקוקי שבשיקגו וכן כראש ישיבה בניו יורק בישיבת "יבנה" ובישיבת "תבונה".
להלן צילומי הקדשות ומכתב ששלח לרבי.
רבי יוסף קאפח
רבי יוסף קאפח (כסלו ה'תרע"ח – תמוז ה'תש"ס) היה מגדולי הפסוקים התימניים וחבר בית הדין הרבני הגדול. מתרגם, מהדיר ומפרש כתבי הרמב"ם ועשרות ספרים של ראשוני ספרד, בעל השפעה רבה על קהילות יהודי תימן בארץ ישראל.
רבי מנשה קליין
רבי מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן; ניסן ה'תרפ"ג – אלול ה'תשע"א) היה מגדולי הפוסקים בארצות הברית, אב"ד אונגוואר וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בארץ-ישראל. התפרסם בשל סדרת ספרי השו"ת שלו: "משנה הלכות".
הרב קליין עמד בקשר ארוך שנים וקרוב מאוד עם הרבי. הרב קליין אף הרבה להתכתב עמו בנושאים תורניים, וחלקים מהתכתבות זו ראו אור בספרו "משנה הלכות".
לפנינו נוסח ההקדשה שכתב על הספר שהעניק במתנה לרבי בשנת תשמ"ח: "הרי זה בכי יותן, מתנת אהבה לידיד עוז וידיד נפש וידיד נפש-כל-חי, הרב הגאון הצדיק אספקלריה המאירה, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמות ה', נשיא א-ל בתוככי ישראל, הלא הוא כבוד קדושת מורנו ורבינו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש, עד ביאת גואל צדק אמן. מאת ידיד נפשו קשור באהבתו, המעתיר לאריכות ימיו ושנותיו עדי יבוא ינון ולו יקהת עמים, בישועת ה' כהרף עין. בלב ונפש, מנשה בן רחל לאה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








