ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(טו. באמצע – טו: 6-)
פרק ד –
- הזעקה של מרדכי –
רב – גבה המן מאחשוראש,
שמואל – זעק כלפי שמיים שכביכול המלך של התחתונים גובר על המלך של העליונים
- ותתחלחל –
פרסה נידה / הוצרכה לנקביה.
- התך = דניאל –
רב – כי חתכוהו מגדולתו
שמואל – להפך, שכל דברי מלכות נחתכים על פיו.
- אומרת למרדכי – אולי עמ"י עבר על התורה ("מה זה ועל מה זה" – "מזה ומזה").
- לא התך חוזר למרדכי לומר שאסתר לא מסכימה, אלא שליחים אחרים, כי "אין משיבין על הקלקלה".
- •"אבוא אל המלך אשר לא כדת" – עכשיו תבוא למלך מרצון ולא באונס ותיאסר על בעלה מרדכי.
- •"ויעבור מרדכי" -
רב - שעבר על ההלכה לא להתענות ביו"ט,
שמואל – עבר תעלה לצד השני של העיר לספר להם על הצום.
פרק ה -
- •"ותלבש... מלכות" – לבשתה רוח הקודש.
(דילוג טו. רבע תחתון עד טו: באמצע)
- כשנכנסה נסתלקה ממנה שכינה – או כי באה לאחשוראש ברצון ולא לגמרי באונס, או כי זלזלה באחשוראש ("כלב יחידתי"), אך באמת – כי נכנסה לבית הצלמים ("חצר בית המלך הפנימית").
- מלאך הגיבה צווארה, מלאך משך עליה חוט של חסד, מלאך מתח את השרביט,
(היה 10, ואחרי המתיחה היה – 12, 16, 24, 60, 200).
אגב, גם היד של בת פרעה והשיניים של עוג התארכו בנס. - •"עד חצי המלכות" –
או – אם תבקש המלכות
או – את בית המקדש לא אוכל לתת
- •למה הזמינה את המן?
(בברייתא יש 10 הסברים + 2 באמוראים, נחלק אותם כאן לקבוצות):
- A.ר"א (1) ור' יהושע (2) - בשביל לנצח אויב תאכיל אותו (וכן שני ההסברים באמוראים)
- ר"מ (3) ר"ג (9) – כדי שיהרוג את המן כבר בסעודה (לפני שימרוד, לפני שאחשוראש יתחרט).
- ר"י (4) – אם לא תזמין אותו יחשדו שהיא נגדו ויחשדו שהיא יהודיה
- ר' נחמיה (5), ר"ש בן מנסיא (7) – הסברים רוחניים – שעם ישראל לא יהיה שאנן ויתפלל או לעורר את רחמי ה' לנוכח המצב ההזוי שהיא יושבת עם המן במשתה.
- רי"ס (6), ריה"ש ב"ק (8), ר' אליעזר המודעי (10) – עצם זה שיהיה בסעודה זה כבר יגרום לו לתקלה (שהמן יכשל במשהו, שהמלך יחשוד בשניהם ויהרוג את שניהם, שאחשוראש יקנא בהמן).
- •"ורוב בניו" – היו להמן עוד בנים –
10 ניתלו, 10 מתו, ועוד 10/70/188 מחזרים על הפתחים.
- •(טו. 2-) "וכל זה איננו שווה לי" – מסופר שבעבר מרדכי הלווה להמן כסף בתמורה שימכור את עצמו לעבד למרדכי, ולכן "זה בא בפרוזבולי, וזה בא בפרוזבוטי".
- •"וכל זה" – היה כתוב לו על הדף את עושרו.
- אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך (ברכת ארונה לדוד וברכת דריוש לדניאל)
- אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך (קללת אבימלך התקיימה בשרה)
- ה' שם מים ורק אח"כ כלי קיבול (עננים).
- כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם (אסתר בשם מרדכי על בגתן ותרש).
- צדיק אבד – רק לדורו אבד.
- •"וכל זה איננו שווה לי" – ראינו לעיל שהמן מכר עצמו לעבד למרדכי.
מאמר מוסגר – עוד 7 מימרות של ר"א בשם ר' חנינא -
ישעיהו כח – ה' יעשה עטרה לראש הצדיקים, שעושים עצמם כשיריים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
