ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יב: 11- עד יד. 12+)
המשך דרשות אגדתא על מגילת אסתר
א. איסוף הנשים
דוד עשה זאת בחכמה (כי ביקש אחת), אחשוראש עשה בסכלות (כי בא על כולן, ולכן החביאו בנותיהם).
ב. מרדכי
- A.הסבר השמות יאיר, שמעי וקיש, לגבי זה שה' שמע תפילתו.
- B.איש ימיני או יהודי? אכן היה מבנימין, ולמה נקרא יהודי -
- התנהג בנימוסי מלכות.
- אמו מיהודה.
- בזכות דוד שמשבט יהודה הוא חי, כי לא הרג את שמעי בן גרא.
- רבא – דומה, אך זה בגלל דוד, לא בזכות דוד, וכן בגלל ששאול (בנימין) לא הרג את אגג.
- כי כפר בע"ז.
[אגב, גם בתיה בת פרעה נקראת יהודיה כי כפרה בע"ז,
והגמרא דורשת פסוק עליה בדברי הימים עם תיאורים של משה רבינו, בנה המאומץ:
ירד – ירד מן,
גדור – גדר פרצותיהם של ישראל,
חבר – חיברם לה',
סוכו – נעשה להם כסוכה
יקותיאל – שקיוו לה',
זנוח – הזניח עוונותיהם
אבי, אבי, אבי – אב בתורה, חכמה ונביאות,
ובעלה של בתיה – כלף בן יפונה שמכונה מרד – שמרד בעצם המרגלים].
- C.הגלה מירושלים – גלה בעצמו.
(קצת לפני אמצע יג.)
ג. אסתר
- •הדסה או אסתר?
שמה האמיתי אסתר, ואילו הדסה -
- על שם הצדיקים.
- לא גבוהה ולא נמוכה.
- היתה ירקרוקת כהדס.
- שהסתירה מולדתה.
- נקראה כך ע"י הגוים על שם איסתהר (יפה כלבנה, או על שם האלילה עישתר).
שמה האמיתי הדסה, ונקראה אסתר -
- •הוריה מתו מיד.
- •מרדכי לקחה לבת = לבית (אישה).
- •ידעה מתי שבת בעזרת 7 נערותיה.
- •"וישנה" - במה שינו את המאכל שלה?
- 1.מאכל יהודי.
- 2.חזיר.
- 3.זרעונים.
- •שמן המור,
- •שימש רק בלילה
- •נראתה לכל אחד מאומתו
- •דווקא בטבת
- •טעם בה גם טעם בתולה וגם בעולה
- •אחשוראש מתחנף לאסתר כדי שתגלה לו את עמה, ואח"כ מנסה שתקנא כדי שתגלה.
- •(יג. 1-)צניעותה של אסתר (שיודעת לא לגלות מה שצריך להסתיר) –
ר' אלעזר – "לא יגרע מצדיק עיניו" (איוב לו) -
בזכות הצניעות של רחל זכתה לשאול (שהיה צנוע) –
שמסרה הסימנים ללאה כדי שלא תתבייש ושלא ידעו שיעקב מסר סימנים (רש"י).
בזכות הצניעות של שאול זכה שיצאה ממנו אסתר (שהיתה צנועה) –
שלא גילה לדודו שהוא יהיה המלך.
[אגב זה, המשך הפסוק באיוב, כשהקב"ה פוסק גדולה לאדם, פוסק לו ולדורות אחריו, אא"כ מגיס דעתו].
- •ואת מאמר מרדכי אסתר עושה – מראה דם לחכמים,
כאשר היתה באמנה איתו – שעדיין "הייתה" עם מרדכי. - רי"ח - השוואה בין יוסף ושני השרים ומרדכי ושני הסריסים.
- רי"ח - סיבת ההתנקשות שמיום שבאה אסתר היו עסוקים מדי,דיברו טרסית ולא ידעו שמרדכי מבין, ואחד עבד גם במשמרת של השני כדי שיטילו יחד את הארס (וכך אכן התבררה מזימתם).
- אחר הדברים האלה – אחרי הקדמת התרופה למכה.
- סדר הרצון של המן להשמיד - מרדכי, עם מרדכי (החכמים), כל היהודים.
- אדר – חודש שנפטר ונולד בו משה.
- רבא - הלשון הרע של המן על עם ישראל –
(יג: באמצע)
ד. בגתן ותרש
(יג: שליש תחתון)
ה. המן (פרק ג)
ישנים מהמצוות, לא יהיה איזור ריק כי מפוזרים, א"א מדינת יהודית כי מפוזרים מדי, ממילא לא מועילים (כל הזמן נחים בחגיהם), לא משתלבים בנו ומזלזלים בנו (יין נסך).
- השקלים של עם ישראל הקדימו את השקלים שהציע המן לאחשוראש.
- אחשוראש מוותר על הכסף של המן (משל לאדם שיש לו תל ולשכן יש חריץ).
- גדולה הסרת הטבעת שהחזירה את אם ישראל בתשובה יותר מ48 נביאים ו7 נביאות.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.









