^ 1.ויקרא כה, ו.
^ 2.ויקרא כה, כא.
^ 3.דברים טו, ז-יא.
^ 4.שבת קנא ע"ב.
^ 5.פנים יפות דברים טו, י.
^ 6. רבי פינחס הלוי הורוויץ (טשורטקוב שבפולין), תצ"א-תקס"ה - בצעירותו למד תורה מפי אביו שהיה אב"ד בטשורטקוב, ומפי אחיו הגדולים רבי נחום, לימים אב"ד בעיר פרסקרוב, ורבי שמואל שמלקא, לימים רבה של העיר ניקלשבורג. מאוחר יותר התקרבו האחים רבי פינחס ורבי שמואל לרבי דב בער ממזריטש, תלמיד הבעש"ט. בהמשך שימש רבי פינחס ברבנות בערים שונות, ובשנת תקל"ב מונה למלא את מקומו של רבי אברהם אביש כרבה של פרנקפורט דמיין. בתפקיד זה שימש במשך שלושים ושלוש שנים, עד מותו. בתקופה זו היה בקשרים הדוקים עם רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", רבי נתן אדלר רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", ועם כמה מגדולי החסידות. בסוף ימיו החלה לפרוח תנועת ההשכלה, ורבי פינחס נאבק בה בכל כוחו. הוא העמיד תלמידים רבים, המפורסם שבהם הוא ה"חתם סופר". ספרו הידוע ביותר הוא ספר ה"הפלאה", הכולל בתוכו שלושה ספרים: ספר 'כתובה' על מסכת כתובות, ספר 'המקנה' על מסכת קידושין, וספר 'פנים יפות' - דרשות על התורה ועל חמש מגילות. חידושיו על מסכתות נוספות פוסמו תחת השם 'הפלאה'.
^ 7.דברים טו, יא.
^ 8.בעל הטורים שמות ל, יב.
^ 9.שבת קיט ע"א.
^ 10.יבמות עט ע"א.
^ 11.רבנו בחיי דברים טו, י.
^ 12.ביצה לב ע"ב.
^ 13.ראה רמב"ם מתנות עניים ט, יג.
^ 14.רמב"ם מתנות עניים י, ז.
^ 15.חובות הלבבות - השער השלישי, שער עבודת האלקים, פרק י.
רבנו בחיי ב"ר יוסף אבן פקודה (סרגוסה שבספרד), חי סביב שנת דתת"ך - מגדולי ישראל בספרד. התפרסם בעיקר בגלל ספרו הגדול "חובות הלבבות" - ספר מוסר ומחשבה עמוק ומקיף, שנמנה בין ספרי היסוד של המחשה היהודית לדורותיה. הספר מחולק לשערים לפי נושאים, ובראשו 'שער הייחוד' שעוסק בעיקר בהוכחות שיכליות למציאות הבורא (יש לציין כי רבנו בחיי ב"ר אשר אבן חלוה, בעל פירוש רבנו החיי על התורה, חי כמאה וחמשים שנה אחריו).
^ 16. רבי מרדכי הכהן (צפת-ארם צובא) - תלמידם של רבי יוסף קארו, רבי ישראל די קוריאל ורבי משה מטראני. התגורר בצפת ומאוחר יותר גורש ונדד לארם צובא. ספרו "שפתי כהן", הוא פירוש לתורה על דרך הרמז והסוד. ספרו נדפס לראשונה בשנת שס"ה, עוד בחייו.
^ 17.שפתי כהן דברים טו, ט.
^ 18.אור החיים דברים טו, ז.
^ 19.ראה הסברים שונים בביאור "ישמח משה" על "אור החיים" הקדוש שם הערה טו.
^ 20.זוהר ח"א קסח ע"ב.
^ 21.ביאור: רבי יוסי פתח ואמר: "תפלה לעני כי יעטוף" וגו'. מקרא זה בארוהו בכמה מקומות. אלא דוד המלך אמר זה כשהסתכל וראה בהליכות העני, והסתכל בו בשעה שהיה הולך ובורח מפני חמיו (שאול המלך), אז אמר "תפלה לעני". זו היא תפילה שהעני מתפלל לפני הקב"ה, וזו היא תפילה המקדימה להתקבל לפני כל תפילות העולם.
כתוב כאן "תפלה לעני" וכתוב שם "תפלה למשה איש האלקים". מה בין זו לזו? אלא זו, ה"תפלה לעני", היא תפילה של יד, וזו, ה"תפלה למשה", היא תפילה של ראש, ואין להפריד בין "תפלה לעני" ל"תפלה למשה", כי שניהם שקולים כאחד וצריכים תמיד להיות בזוג.
^ 22.תהלים קב, א.
^ 23.ישעיה א, כז.
^ 24.ישעיה נד, יד.