צו החיים - התקדמות ועלייה | הרב צחי הרשקוביץ | בית המדרש | אתר ישיבה

לימוד יומי יום ה' י"א מרחשוון ה'תשפ"ז

הקדשת הלימוד באתר

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
מאמרים אקטואליים
מאמרים נוספים

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
אמונה וחסידות
"אמת ואמונה"

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

7 דק' קריאה • 37 דק' צפיה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

(השיחה נאמרה כמה ימים לאחר חטיפת שלושת הנערים הי"ד בסיון תשע"ד)
אנחנו מצויים בתקופה קצת טעונה. במובנים מסוימים העניינים זורמים כל כך מהר והמתח שבו אנחנו חיים הוא כל כך גבוה עד שדברים שקרו אתמול נראים כאילו קרו לפני שנים, אנחנו לא מספיקים לעמוד בקצב ההתרחשויות.
לפעמים יש יתרון בכך שקצב החיים הוא מהיר. הגמרא אומרת ש"צרות אחרונות משכחות את הראשונות". לפעמים שטף המאורעות, שטף החיים עוזר לנו להתמודד ומוצא בנו כוחות שלא היינו מודעים אליהם קודם לכן. יחד עם זאת, מיותר לציין שתמיד חובה עלינו לתת מענה נפשי ורוחני לאתגרים לא פשוטים שעוברים עלינו הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל.
אי אפשר להתעלם מהמצב הלא פשוט שעם ישראל מצוי בו בימים אלו. הרבה חוסר ודאות, הרבה תסכול, הרבה קושי, ואתה מגלה שהעניינים נמהלים ונמסכים זה בזה. ננסה אולי להציע איזה שהוא כיוון מחשבה שאין בו פתרון שהרי לא מדובר בשאלות ברות פתרון, גם אין בו תשובות, כי אני לא חסיד גדול של תשובות, אולם יש בו כיווני מחשבה.
אמש נפגשתי עם חבורת בני נוער והעברתי להם שיחה ושם אמרתי משהו שיכול להיות שקצת יקומם חלק מהקהל, אבל אני חושב שאלו דברים שצריכים להיאמר.
ישבה שם בחורה שאמרה שבעטיין של הנסיבות שכלל ישראל מצוי בהן בשבועות האחרונים, כנראה שהבחורים הללו השיגו את מטרתם, מימשו את ייעודם, סימנו "וי" למטרה שלשמה נשלחו לעולם ועכשיו כשהושלמה מלאכתם אז הם נלקחו למרום. אני חייב להגיד שזה מקומם אותי ואני גם אסביר מדוע.
המסורת שלנו בעם ישראל היא שהמוות הוא לא דבר טוב. לאחר שרבי יהודה הנשיא נפטר בייסורים נוראיים אחרי תפילות אדירות של כלל ישראל, אמר בר קפרא, תלמידו של רבי, לאנשים שהיו שם: "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש, נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש"- שרפי מעלה, המלאכים, האראלים, נצחו את המצוקים- כל עם ישראל שעמד והתפלל 1 . 'ניצחו' משמעו שהייתה סיבה להתפלל. יכול להיות שאם רבי יהודה הנשיא היה חי עוד כמה שנים אולי היינו מקבלים עוד סדר במשנה, אולי היינו לומדים עוד כמה תורות חשובות וגדולות. על אף שרבי יהודה הנשיא השלים הרבה בחייו, אולי אחד האנשים הגדולים ביותר בתולדות העם היהודי, אנחנו מעוניינים ביותר. כשאנחנו עומדים ורואים אדם צעיר שבדמי ימיו עזב את העולם, עלינו להיזכר במאמר הגמרא "להאי שופרא דבלי בארעא קא בכינא"- (על היופי הזה שעתיד לבְלות בעפר אני בוכה) 2 ". זה מצער, ויש סיבה אמיתית לצער. אכן יש צורך להודות שאנחנו לא כמהים לאנשים שישלימו את משימתם ויתעופפו להם למעלה, אנחנו חיים בתוך עולם של מושגים שבו אין דבר כזה להשלים את המשימה.
ישנו בעולם היווני מושג שנקרא: "המיתוס של סיזיפוס". מדובר בבן אדם שמנסה לצאת מהבור בו הוא נתון והגזירה הנוראה שהוטלה עליו היא שבכל פעם שהוא יעשה צעד הוא תמיד יתקדם חצי מהמרחק שנותר לו. בצעדים הראשונים הוא עושה התקדמות אדירה, אבל ככל שהוא מתקרב יותר הוא מגלה כמה הוא רחוק ושהוא לעולם לא יצא משם. אצל היוונים המיתוס הוא של בן אדם שלכוד בבור ולעולם לא יגיע אל האור, אך אצלנו זה בדיוק להפך, המיתוס שלנו הוא לא של סיזיפוס, הוא של בליעת העולם. היהודי אף פעם לא משלים את משימתו כי העולם אף פעם לא מושלם. לכן לכל אחד מאיתנו יש בשביל מה לקום בבוקר ובשביל מה לחיות, יש לו עוד מה לתקן. אין אדם כזה שסיים את מה שנדרש ממנו כי תמיד יש מה לתקן.
ובכל זאת אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה ה' מצפה מאיתנו? מדוע הוא מעמיד אותנו בכאלו ניסיונות? אם אכן נאמר שאדם השלים את מלאכתו זה יוכל לנחם אותנו, אבל אם התפיסה שלנו היא שלעולם אין מושג של "השלים את המלאכה", אם כן "למה זה אנוכי", מדוע זה קורה? מדוע נעצר האדם באמצע הדרך?
חז"ל מלמדים אותנו ש"מעשה אבות סימן לבנים", והמסורת שיש בידינו היא שמטרתם של סיפורי האבות הם ללמד אותנו על עצמנו. חז"ל מספרים לנו על רבים מאבותינו שבשעת מיתתם, גם כאשר היה מדובר באנשים שחיו חיים מלאים וארוכים- הם היו צעירים ורעננים. אנחנו שומעים על שרה אמנו שבגיל מאה עשרים ושבע דרשו עליה חז"ל: "בת מאה כבת עשרים, ובת עשרים כבת שבע", וכן על עוד דמויות כמשה רבינו שהתורה עצמה מעידה עליו בהיותו בן מאה ועשרים: "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" 3 . גם אז משה מתנהל כמו אדם בשיא כוחו.
השאלה הנשאלת היא מדוע נתונים אלו נאמרו? אנחנו צריכים להבין שלוּ היו ניתנות למשה רבינו עוד עשרים שנים לחייו יכלו לקרות הרבה דברים גדולים ומשמעותיים בעולם ובכל זאת זה לא קרה, כלומר אנחנו לא מחזיקים בקמילה של אדם, אלא אנחנו רוצים אנשים שממשיכים לתפקד כי אין דבר כזה בן אדם שאין לו יותר מה ללמוד.
ובכל זאת, מעגל ושטף החיים הוא כזה שהמוות הוא חלק מהחיים ואת התובנה הזו צריך לפצח.
הרב סולובייצי'ק מדבר הרבה על הבחירה של האדם לחיות חיים מלאי ייעוד ותוכן ועל ההימלטות של האדם מחיי גורל 4 . בימים אלו העולם מציין מאה שנים למלחמת העולם הראשונה. אחת התובנות העולות מתוך המלחמה הנוראית הזאת היא שבעצם אנשים היו חסרי בחירה, הם פשוט נזרקו לשדה הקרב ולכן קרה מה שקרה. זוהי האימה הגדולה ביותר, שהרי אם אדם מודע לסיבה שבגללה הוא חי או מת - לפחות הוא או סביבתו מרגישים שהיה פה משהו, הייתה כאן תכלית כלשהי שהעולם הרוויח, אבל אם ח"ו אדם נתון בתוך מעגל סגור שהוא לא מסוגל להימלט ממנו מבלי להבין מהי התכלית שלו, במצב כזה האימה ממלאת את הלב, כמאמר הפסוק: "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה" 5 . זהו הייאוש הנורא ביותר שיכול להיות בעולם. אנחנו צריכים לדעת שתפקידנו הוא לחלץ את העולם מההוויה הזאת, והביצוע של זה נעשה בדיוק באופן שתורת ישראל מטילה עלינו - לקום כל בוקר מחדש לעולם מלא משימות.
החופש הגדול הוא כנראה התקופה הקשה ביותר לילדים מכיוון שלאחר זמן מסוים מתחילה תחושת שעמום וריקנות, מחוסר מסגרת ומחוסר תוכן. לפתע נוצר מצב שמאוד קשה להתמודד איתו והוא מוליד קושי רב אצל רוב האנשים. המגיפה המוכרת בעולם בימינו היא הדיכאון, ואחת הסיבות לה היא העובדה שלאנשים רבים יש הרבה מאוד זמן פנוי ובמקום להקדיש אותו לחשיבה, הם מבזבזים אותו, עד שנוצר מצב שאדם שוקע בעצמו ולא יודע מה לעשות עם עצמו. לא לחינם אמרו חז"ל ש"השעמום מביא לידי...חטא". אדם נקרא לפעול, ליצור ולעשות.
אפשר לתת המון שיחות על צדיק ורע לו, על טוב ורע ולמה ה' עושה מה שהוא עושה. יש גם הרבה שיטות, הסברים ופתרונות לזה ומי שמצא פתרון שמספק אותו אשריו ואשרי חלקו, אך עדיין צריך להבין שמדובר בפתרונות אנושיים לשאלה אלוקית. הם מוגבלים עד למקום שהשכל האנושי מגיע ולכן אין תשובה שתקיף 100% מהשאלה. והאמת היא, טוב שכך, שהרי כבר אמר ה' למשה: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" 6 , ושמעתי ממו"ר הרב אליעזר נחום רבינוביץ', שכאשר משה רבינו ביקש: "הודיעני נא את דרכך", הסיבה שה' לא נתן לו את מבוקשו היא כי הוא חס עליו, כי אדם שיודע מדוע מישהו אחר צריך להתמודד עם קשיים מאבד רכיב מאוד מהותי באנושיותו, הוא יותר לא יוכל להוות משענת עבור האדם הסובל. אסור לתת מענה יותר מדי מהיר לבעיה של אדם. יש צורך להקשיב לו. כשהקב"ה אומר: "עמו אנוכי בצרה" הוא לא אומר שהוא יפתור את הבעיות, אלא שהוא יהיה איתנו, וזה הרבה יותר חשוב מקבלת פתרון לבעיות.
אנחנו מבינים שהמטרה איננה שנדע את הסודות האלוקיים ונפתור את כל הבעיות, מי שחושב שיש לו את הפתרונות טעות בידו. בדיוק במידה בה צריך להסביר מדוע אנחנו מתמודדים עם קשיים ועומדים בפני ניסיונות, כך צריך להסביר באיזו זכות אנחנו זוכים לניסים שקורים לנו יום יום. כשיש מקרה קשה של קושי, צער וסבל, החברה לא צריכה לחפש הסברים כמו שעשו רעי איוב, כי זה לא עוזר וגם לא תמיד נכון, ובכל זאת יש מפלט שלא פותר את הבעיות, את הקושי או את הצער באופן מוחלט, אבל מאפשר לנו להמשיך לשרוד באנושיותנו ולפעול למען המטרות הגדולות שנועדנו להם.
כל אדם צריך לחיות תמיד בתודעה שהנצח עדיין לפניו והוא חייב לתקן הכל ולפעול כמה שיותר. יחד עם זאת, זה לא אומר שמי שלא השלים את כל המלאכה לא עשה דבר. האמת היא שישנם אנשים שחיים בינינו שעשו דברים גדולים ושינו את העולם, לאו דווקא בהשפעה על כלל האנושות אלא אפילו בנגיעה בחיים של האנשים שבסביבתם שמאירה אור חדש ונותנת תקווה ושמחה.
הרמב"ם כותב על הרוגי מלכות כרבי עקיבא וחבריו, וכן כל מי שנהרג על קידוש ה', ש"אין מעלה על מעלתם" 7 . הדברים אמורים לא רק כלפי צדיקים שכן הגמרא 8 מספרת לנו על פפוס ולוליאנוס שנקראו הרוגי לוד שלאו דווקא ניהלו אורח חיים רוחני ונשגב, אבל בסופו של דבר בחרו למסור את חייהם למען מטרה נאצלת של הצלת כל אנשי לוד. הרמב"ם מביא שני פסוקים כראייה לדבריו שאין מעלה על מעלתם של האנשים שנהרגו על קידוש ה'. הפסוק הראשון הוא: " כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה " 9 ,והפסוק השני הוא: "אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח " 10 .
יש כלל שאומר: "אם יש משהו לא שבור - אל תתקן אותו". תמיד לימדו אותנו שאם יש רש"י ארוך, כנראה ישנה בעיה שהרי לוּ אפשר היה להסתפק בפחות מילים - אזי רש"י לא היה מאריך. להבדיל אלף אלפי הבדלות כלל זה נכון גם בדיבור שלנו. כאשר אנו מספרים משהו שאינו תואם במדויק את האמת, אנחנו משתמשים בעודף של תירוצים כי אחד איננו מספיק. אם כן, יש לשאול על הרמב"ם: אם פסוק אחד מספיק, מדוע יש צורך בשניים?
האמת היא שהמתבונן על שני התירוצים יוכל לראות הבדל מהותי:
הרמב"ם מלמדנו שיכולים להיות הרבה אנשים שנהרגים למען מטרה קדושה ויכולים להיות הרבה אנשים שנפרדים מהעולם בנסיבות קדושות, אך לא כולם זהים.
המאפיין המרכזי של הפסוק :"כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" הוא פסיביוּת ('הורגנו'), כשם שלצאן בבית המטבחיים אין רצון לקפוץ על סכין השחיטה כך יש אנשים שלא שאלו אותם, הם נהרגו על קידוש ה', ואכן, הם קדושים ואין מעלה על מעלתם.
אך יש מעלה נוספת: "אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח", כאשר רבי עקיבא נהרג על קידוש ה' זה שונה מאדם רגיל כי ר' עקיבא גם חי על קידוש ה'.
כאן אנחנו למדים, שהדרך בה בן אדם נפטר היא מבחן מאוד גדול, אבל מבחן לא פחות חשוב ואפילו בעל משקל חשוב יותר הוא כיצד האדם חי, מה עשה בחייו, איזה מורשת הוא מותיר אחריו, איזה אור הוא האיר בעולם, מהי האות המיוחדת שלו בתורה, איך הוא נגע בנשמות כלל ישראל, איך הוא ידע לחיות למען הזולת ולא רק למען עצמו ואיך הוא ידע לתת מכוחות הנפש והגוף שאין לו למען אלה שזקוקים להם.
זהו המבחן האמיתי. הוא מתרחש ביום יום, בכל רגע. זה לא "המיתוס של סיזיפוס", זוהי עבודה שבכל יום מביאה להישגים ובכל יום משנה את המציאות ומרוממת אותה למקום גבוה יותר.
מי ייתן והנחמה הגדולה הן למשפחה, הן לקהל והן לכלל ישראל תהיה בהמשך מגמה של התעלות והתרוממות רוח ובהמשך ההחייאה של הרוח הגדולה להביא את האור לעולם. בעז"ה מתוך הבחירה הזאת ומתוך הכוח הזה של הבאת האור לעולם נזכה כולנו גם כן לנחמה בהתאם לצרכים של כל אחד ואחד, נחמה שתבוא מתוך שמחה של השפע שמגיע לעולם ומתוך התחושה שהחיים היו ברי משמעות, שהייתה להם מטרה גדולה שהושגה.

^ 1.מסכת כתובות קד, א
^ 2.מסכת ברכות ה, ב
^ 3.דברים, לד, ז.
^ 4.הרב סולובייצ'יק, איש האמונה הבודד, עמ' 65-70
^ 5.דברים, לב, כה.
^ 6.שמות, לג, כ.
^ 7.משנה תורה, הלכות יסודי התורה, ה, ד.
^ 8.בתענית יח: ובבבא בתרא י:
^ 9.תהילים, מד, כג.
^ 10.תהילים, נ, ה.

הרב צחי הרשקוביץ

37 דק'
מאמרים נוספים
צו החיים - התקדמות ועלייה
'אמת ואמונה' בית מדרש לאמונה לע"נ שמשון יונגסטר
ה' תמוז התשע"ד

מאמרים נוספים

תשעה באב
בעוון שמיטה גלו ישראל? (על השמיטה ועל חורבן גוש קטיף)
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ה
4 דק'
מאמרים נוספים
התייחסות נוספת לדברים שנאמרו בישיבת הכותל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' טבת תשס"א
מאמרים נוספים
גבולות הקנאות
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ה
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
מיתת צדיקים
הרב שמואל אליהו | אב תשע"א

מאמרים נוספים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
רחל אמנו
רחל אמנו – מתי נפטרה?
הרב משה צוריאל זצ"ל | חשוון תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד חי הכהן
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב מרדכי הוכמן
הרב חיים דרוקמן
הרב אורי שרקי
הרב יהודה לייב גרונר
הרב חיים ירוחם סמוטריץ

בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il