ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את אלישע בן אבויה אנו פוגשים לראשונה בתלמוד כתנא עצום, בן דורו של ר' עקיבא, רבו ומורו של ר' מאיר, אחד מארבעה שנכנסו לפרדס, למרחב הפנימי של סתרי התורה. ודווקא שם, בתוככי אותו עולם פנימי, מתרחש שבר אמוני. הוא מקצץ בנטיעות, ושומע מאחורי הפרגוד בת קול שמכריזה על כך ששוב לא תתקבל תשובתו – "שובו בנים שובבים חוץ מאחר".
בניגוד גמור לנקודת הפתיחה השמימית של אלישע בן אבויה, אנחנו פוגשים לראשונה את אלעזר בן דורדיא במקום הכי גשמי והכי נמוך. הוא מכור לעבירה ומחפש נואשות לברוח מגבולות עולם החטא שמימש עד תום, אל חטא שטרם חווה, כזה שלמענו צריך לעבור שבעה נהרות. אפילו שם אביו מעיד על מצבו הנורא – הוא בנו של דורדיא. המהר"ל (חידושי אגדות ע"ז) מסביר כי הצדיקים נקראין יין, מפני ערכם, והרשעים מכונים חומץ, כלומר יין מוחמץ שבכל זאת אף הוא בעל ערך מסוים, שהרי גם בחומץ יש שימוש. הדורדיא היא הפסולת של היין, השמרים חסרי התוחלת.
כמו אלישע בן אבויה שיצא מגבולות העולם כדי לפגוש את ה', והתאכזב בראותו את מטטרון יושב על כיסא הכבוד, כך גם מבוקשו של אלעזר בן דורדיא רחוק מלהתממש, ואותה עבירה שלמענה מסר את ממונו, לבבו ונפשו, מתוארת בסופו של דבר רק כ"הרגל דבר", מעשה סתמי שכמוהו כבר חווה. גם אלעזר בן דורדיא שומע בשורה לפיה גם אם ישוב לא תתקבל תשובתו, אך בניגוד לאלישע בן אבויה, שכיאה לערכו שומע בת קול שמימית, הוא שומע זאת מהמקום הנמוך ביותר. האישה שאיתה הוא חוטא מכריזה באוזניו: "אלעזר בן דורדיא – אין מקבלים אותו בתשובה". באופן מפתיע, דווקא האישה שהחטא הוא אורח חייה הקבוע מזהה שההתמכרות של אלעזר בן דורדיא לחטא אינה אלא תוצאה נכזבת של חיפוש אחר דבר מה גבוה יותר. בתוך תוכו, היא מזהה, האיש החוטא הזה בוער לאלוקיו, אך היא מבשרת לו שכל כך הרחיק עד כי לעולם לא יתקבל בחזרה.
צריך שניים לתשובה?
הנחת המוצא של בת הקול השמימית, כמו גם להבדיל אלף אלפי הבדלות של בת האדמה החוטאת, דומה: שתיהן מכריזות שבשביל מסע תשובה צריך שניים – על האדם לפתוח את לבו ולשוב, ועל בוראו לפתוח שערים ולקבלו בתשובה, ובהיעדר הסכמה אלוקית לכך אין טעם לשוב. במידה רבה, הנחת היסוד הזו, שבשביל תשובה צריך שניים, מלווה את מרבית התפילות שלנו בימי הסליחות ובימים הנוראים. "שובו אלי ואשובה אליכם", אנחנו יודעים, "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם", אנחנו מקווים. לכאורה, כשהקדוש ברוך הוא מפנה עורף, מסלול התשובה חסר סיכוי.
בשלב ראשון שניהם, אלישע בן אבויה ואלעזר בן דורדיא, נכנעים ליסוד הזה שבשביל תשובה צריך שניים. בת הקול גורמת לאלישע בן אבויה להישבר – כיוון שנטרדתי מן העולם הבא, אלך ואהנה מן העולם הזה, הוא חושב ופונה לחטא שאפיין עד כה את אלעזר בן דורדיא. אפילו ביומו האחרון, כשרבי מאיר, תלמידו ואוהבו, מפציר בו לשוב בתשובה, הוא שואל: "ואם אשוב, יקבלו אותי?". גם אלעזר בן דורדיא בטוח שלתשובה צריך שניים ופונה בבקשות מכמירות לב לכל גורם אפשרי שיפתח בשבילו שערים. הוא מתחנן בפני השמיים והארץ, ההרים והגבעות, הכוכבים והמזלות, שיבקשו עליו רחמים, מפני שבלא רחמי שמיים אין לו סיכוי. אצל אלישע בן אבויה, ההכרה כי שערי שמיים סגורים בפניו מתחדדת עם שלוש עשרה תינוקות של בית רבן שמשמיעים לו פסוקים מייאשים על אודות תשובה חסרת סיכוי, ואצל אלעזר בן דורדיא - על ידי כל הגורמים שאליהם פנה שמפנים לו כתף קרה – "עד שאנו מבקשים רחמים עליך, נבקש רחמים על עצמנו".
ואז מגיע רגע הגילוי הגדול: "אין התשובה תלויה אלא בי". אלעזר בן דורדיא מכריע לעצמו שאף אם לא יתקבל בשמיים, הוא ישוב באורח חד צדדי. הוא מתכנס אל התנוחה העוברית, אל הימים שלפני החטא שבהם מלאך לימדו את כל התורה כולה, ומתוך ההכרה החדשה שלתשובה די באחד, די באדם, הוא מוליד עצמו מחדש. הוא מנצח את תחושת הייאוש שאפפה את אלישע בן אבויה ושפוגעת ברבים מאיתנו, לפיה אחרי מה שעשיתי כבר לא אתקבל בתשובה. הוא מכריע לשוב, גם אם לא יתקבל.
ר' צדוק הכהן (צדקת הצדיק מו) רומז שבדיוק זה מה שהיה על אלישע בן אבויה לעשות, שהרי "כל מה שאומר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא", ועל אף תמרור האין-כניסה העליון, היה עליו לחתור מחתרת תחת כיסא הכבוד. במילים אחרות – עבירה היא חוצפה כלפי שמיא, והתמכרות לעבירה היא דרך חיים שבה האדם פועל בקביעות בניגוד לדעת קונו. לעתים התשובה המתבקשת היא תשובת המשקל – אף אם הקב"ה אינו מסכים שתחזור, עליך לנהוג בחוצפה כלפי שמיא, הפעם חוצפה טהורה, עזות דקדושה, וכביכול בניגוד לרצונו – לשוב אליו. או אז יתברר כי בעל הבית שמח על שובך ופותח שערים. ולכן משעה שוויתר אלעזר בן דורדיא על בקשת הרחמים, והחליט לשוב אל ה' על אף שלא יתקבל אצלו, מתהפכת התמונה ובת קול שמימית מבשרת שנפתחו השערים – "רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי עולם הבא".
רבי, שבוכה לשמע הפלא הזה, מחדש קומה שלישית בעולם התשובה - בנוהג שבעולם בשביל תשובה צריך שניים – אדם ששב וה' שמקבלו. במקרה חריג של התבוססות בחטא, על האדם לשוב, כביכול בניגוד לרצון ה' (אחר כך יתברר שזהו עומק רצונו), כפי שעשה אלעזר בן דורדיא. וביום הכיפורים, לדעת רבי, מתגלה פלא נוסף: מתברר שלתשובה אכן די באחד, אבל אין זה בהכרח האדם – יום הכיפורים לדעת רבי מכפר לשבים ולשאינם שבים, הקב"ה פותח שערים כביכול בלי רצונו של האדם. אבל ממש כמו בתשובה חד-צדדית אנושית שפותחת לבסוף שערים עליונים, כך עוד יתברר שהפתח האלוקי החד-צדדי לא ישאיר לאורך ימים את האדם מנוכר לבוראו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
