ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
הילד מתכבד בנשיאת ספר התורה מארון הקודש אל הבימה. הוא מתרגש. אי אפשר שלא לחוש בזה. אין זה משנה מה לימדו אותו בבית ובבית הספר על תוכן המילים שחבוי בקלף המגולל שנישא בידיו. אין זה משנה אם סיפרו לו על בורא עולם או על כתיבה אנושית פורצת דרך. כשספר התורה בחיקו, אפילו לא יידע למצוא לכך מילים – הוא מרגיש את השכינה ששורה. כך גם אביו.
הוא מנגן לאט ובקול "ברכו את ה' המבורך". המלמד שלו אמר לו שזאת המנגינה, וזאת אכן המנגינה הרשמית. ובכל זאת קיווה המלמד שהילד לא יבחין שאיש מן העולים לפניו אינו מברך במנגינה המוקפדת שאותה למד... "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". ואחר כך הפטרה. מנגינה עמוקה, סבלנית. המילים אינן מובנות לו. גם לילד דתי אינן תמיד מובנות. מילד בר-מצווה מצופה לשיר יפה ולהבין פחות. והעיקר – הסוכריות. והן ניתכות באהבה, מתוקות שכמותן. ונשיקות לחתן בר המצווה והתרגשויות.
קהילה בעלת לב תקדיש לחתן המהולל כמה דקות נוספות. נציג הקהל יעלה לבמה, יברך אותו ויפקיד בידיו ספר יסוד ביהדות עטוף ביסודיות. ואחרי התפילה הם יודו לגבאי, וילכו לדרכם.
איש מהמתפללים לא יידע עליהם דבר. מה שמם? מה עיסוקם? מה הייתה משמעות התפילה בעבורם? האם הרגישו נעים? רק דבר אחד יידעו כולם: בשבת הבאה הם לא יופיעו כאן, עולם כמנהגו ינהג, תפילות שבת של המתפללים הקבועים. אולי יגיע ילד אחר. זה שהיה כאן השבת כבר לא צפוי לחזור. ייתכן שחווה כאן חוויה מופלאה. ייתכן שקדושת השבת פרטה לו על מיתרי נפש עדינים, ובכל זאת הוא לא יחזור. בראש ובראשונה מפני שאיש לא קרא לו לחזור. איש לא העלה בפניו ובפני משפחתו את האפשרות הזאת שהבית הזה הוא גם הבית שלהם. איש לא בדק איתם אולי, כמובן רק אם ירצו, אולי יש דרך להנגיש ללבם את המקום הזה, להפוך לחברי קהילה "חילונים" בבית היהודי הזה, שאמור להיות שייך לכל היהודים.
לא רק לחברי מועדון
בכל מסעדה שאכלו בה בשנה האחרונה הוזמנו לבוא שוב, שאלו אותם אם הכול היה בסדר. שלחו אליהם מייל עם הצעת חברוּת מועדון. בכל משחק ששיחקו בו במחשב שאלו אותם רגע לפני הפרידה: "האם אתה בטוח שברצונך לעזוב?". בכל מקום עשו הכול כדי לראות אותם שוב, חוץ מהמקום הכי חשוב. איש לא הזמין אותם לשוב. איש לא הניח בידם הצעה לחזור. איש לא אמר להם שיש בשבילם מקומות שמצפים. בית הכנסת סגור - רק לחברי מועדון.
לא, לא מפני שמדובר בחברי מועדון מתנשאים. לא מפני שאינם חפצים בחברים חדשים ולא מפני שמאיימת עליהם נוכחות של חילונים. מפני שאינם מאמינים שהזמנתם תתקבל ברוח טובה. מפני הפחד להיתפס כמיסיונרים, מפני הענווה שהופיעה בסנה ואמרה: "והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" (שמות ד, א), והולידה יד מצורעת כשלג.
בית הכנסת אינו מסעדה, ברוך השם, ובוודאי איננו משחק מחשב. הוא לא אמור לרדוף אחרי לקוחות אפשריים, ואוי לו אם כך יעשה, אבל בית כנסת חייב לפתוח את השערים. ואת הלב. ומי יודע כמה מהמוני הבאים בשבתות לחגוג עלייה לתורה מייחלים בסתר לבם להזמנה; לכמה מהם הייתה מועילה הידיעה, שאם ביום מן הימים, באחת השבתות ירצו לשוב – יתקבלו באהבה. ששמור להם מקום בקהילה, שהם יכולים להפוך לחלק ממנה, בלי שידקדקו בציציותיהם הגשמיות והרוחניות.
השבת הם הגיעו כי היה להם תירוץ רשמי, הילד הגיע למצוות. בשבת הבאה כבר לא יהיה תירוץ, אבל תהיה כמיהה. כמיהה למשהו שכל כך חסר בעולם המודרני המצליחני והמנוכר: כמיהה לקהילה, לאמת. כמיהה שאפשר לשמוע היום מבין שורותיהם של שירים של מובילי תרבות חילונים. כמיהה שאסור לנעול בפניה את השער.
מתוך העיתון .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
