ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
ביקש הרבי מן החסידים לחפש בבית המדרש שמא יש שם סידור כזה. חיפשו ומצאו ונתנו את הסידור לאיש. ישב האיש והיה מדפדף בדפים דף אחר דף ובודק אם אכן ערוכים הפיוטים והתפילות כפי שהיו בסידורו. חלפה שעה תמימה עד שהאיש גמר לדפדף ואז שאלו הרבי: "נו, ועכשיו אתה סולח לו?".
אמר האיש: "כן, עכשיו אני סולח".
ניגש הרבי אל התיבה ופתח בתפילת "כל נדרי".
(על פי "היכן גר הא-לוהים?", אדיר כהן)
סימני שאלה מטרידים
את הסיפור המדהים הזה קראתי לראשונה בעודי ילד. כבר אז הרגשתי איתו לא בנוח. 'לסלוח לאלוקים'?! איזה מין ביטוי חצוף זה... ככה לא מדברים לריבונו של עולם! חוץ מזה, מדבריו של אותו יהודי נראה שמה שהיה לו קשה יותר מכל, זה לא שריפת ביתו וכילוי כל רכושו, ואפילו לא פטירת אשתו האהובה. הסידור! אובדן הסידור היה לו המכה הקשה מכולן. האומנם ספר ישן עולה בחשיבותו על אשת נעוריו ועל כל אשר לו?! והשאלה האחרונה והגדולה מכולן – ברגע שקיבל סידור דומה תמורת זה שאבד ממנו, ראו זה פלא – הוא מוכן לסלוח לאלוקים על הכול. הכיצד?! וכי כל ייסוריו נעלמו ברגע שידע להתמצא בקלות בתפילה ולמצוא את הפיוטים והמזמורים כפי הרגלו?!
אַיֶכָּה?!
בימי קדם היה האדם חלש ופגיע מאוד. פגעי מזג האוויר עשו בו שָמוֹת, מחלות קלות היו מסוגלות להכריע אותו, ותנאי החיים היו לא פעם קשים מנשוא. במצב שכזה האמונה באלוקים קלה ביותר. כל-כך הרבה דברים בהתנהלות המציאות אינם מובנים לך, אתה מרגיש כה קטן וחסר אונים. האמונה בכוח עליון והישענות עליו בציפייה שיגן עליך ויושיע אותך ממש מתבקשת.
בעידן המודרני, לעומת זאת, האתגר קשה הרבה יותר. הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת לאדם לגמוא מרחקים ולהגיע להישגים שבעבר אפילו לא חלם עליהם. פגעי מזג האוויר כבר לא עושים עליו כמעט רושם, הוא פיתח תרופות שהביסו את מרבית המחלות, והידע המדעי שבידו נותן פתרון לרבות מחידות היקום. האם עדיין יש מקום לאלוקים בחייו? האם ממרום מושבו יצליח לזהות שעדיין יש מי שנמצא מעליו ולהכפיף את ראשו בפניו? האם יצליח להבין שדווקא עכשיו, כשעוצמה כה אדירה נתונה בידיו הוא חייב יותר מתמיד את קנה המידה המוסרי-הערכי-המוחלט שאלוקים מעניק לו?
כשאלוקים לצידך
הסידור בסיפור שפתחנו בו הוא הרבה מעבר לספר תפילות. הוא מסמל את ערוץ הקשר של אותו יהודי לאלוקים . כשהערוץ הזה פתוח, כשאלוקים נמצא לצידו, יש לו את הכוח להתמודד עם הכול. כשהוא מאבד אותו, גם הדבר הקטן ביותר עלול להכריע אותו. "וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ" אמר יונה הנביא ממעמקי המצולות, לפני אלפי שנים, והדברים נכונים ורלוונטיים היום יותר מתמיד. אם חשבנו שהתפילה נועדה כדי שנבקש שהצרות שלנו יסתלקו, אולי בכלל צריך לעשות סוויץ' במחשבה ולהבין שייתכן שההפך הוא הנכון. הצרות הגיעו כדי שנזכור אותו ונתפלל אליו... האמונה באלוקים אינה פתרון קסם שמעלים ברגע את הצרות, וביטחון בה' אין משמעותו שהכול יסתדר לפי הדימיונות הורודים שלנו. הסידור, האמונה, הקשר לאלוקים – הם הכור הגרעיני שמזרים כוחות חיים ושמחה להתמודד עם האתגרים והקשיים שהמציאות מזמנת לנו. ואולי עכשיו תגידו אתם, מדוע הסיפור שלנו מתרחש דווקא בערב יום הכיפורים, ואיך כל זה קשור לתשובה האישית שלנו בחודש אלול הזה?
שנה שונה
השנה הזו הולכת להיות שונה.
אני יודע את זה. אני מרגיש את זה בפנים.
אני מאמין שזה גם לא תלוי דווקא בדברים גדולים ובמהפכים קיצוניים.
הכול מתחיל בדברים הפשוטים והזמינים.
צריך רק להאמין ולרצות.
וגם לקבל כמה החלטות קטנות.
כמו מה?
השנה אתן לעיניי לפגוש פחות אותיות על המסך ויותר על הנייר. יוטיוב ייאלץ לוותר על קצת זמן איכות איתי לטובת ערימת הספרים הגבוהה שהצטברה ליד המיטה שלי.
השנה אסתפק בשלוש מהדורות חדשות ביום ולא בשלושים. מתברר שמלאכת 'מצא את ההבדלים' בין מהדורה לחברתה הולכת ונעשית קשה יותר.
השנה לא אספר לוויז ש'איני הנהג' כשאני כן. לא ייאמן כמה קשה להתגבר על הפיתוי רק להציץ בסמס החדש שהגיע תוך כדי נהיגה. אבל מה לעשות, החיים יקרים מכדי להמר עליהם.
השנה אחליף את השלט התלוי מעל שולחני "אל תדחה למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים" במשפט אחר, עתיק אך מלא רעננות. "זריזים מקדימים למצוות", ולא רק למצוות.
השנה אחפש טוב יותר כדי למצוא בתוך עשרים וארבע השעות שקיבלתי בכל יממה, את מחצית השעה הנצרכת לטובת הדף היומי שכבר מתחיל להתגעגע אלי. הכמות הקטנה הזו מוסיפה איכות מיוחדת לכל היום כולו.
השנה אומר לאשתי שאני אוהב אותה ואתן לילדים שלי חיבוק חזק לפחות פעם ביום. אפסיק לבנות על זה שהם יודעים מעצמם שהם הדבר הכי יקר לי בעולם.
השנה לא אענה לטלפונים כשאני באמצע ארוחת ערב משפחתית, לימוד בחברותא או שיח זוגי. אם זאת את, אראלה, עשי טובה, תתקשרי שוב עוד חצי שעה. בסדר?
השנה לא אפספס את האנשים ה'שקופים'. את נהג האוטובוס והמאבטח, הטבח והקופאית. אזכור שכל אחד מהם הוא אישיות חיה עם רצונות ורגשות. גם הם זכאים להתייחסות והתחשבות ולפחות ל'בוקר טוב' לבבי.
השנה אני מקבל על עצמי להחמיא מכל הלב לאדם אחד לפחות פעם ביום, ופעם בחודש לעשות מעשה טוב גדול באמת מבלי לספר עליו לאף אחד.
השנה לא אגיע להדלקת נרות כל שבת עם הלשון בחוץ. אם כששבת נכנסת בארבע מצליחים להספיק בסופו של דבר את הכול, כנראה שגם כשהיא נכנסת בשבע יש אפשרות לעשות את זה, ולאו דווקא בשניה האחרונה...
השנה אוריד את המינון של הפיצות, הקולות ושאר מעדנים שעושים את דרכם לתוכי, ואתן מקום לסוגים אחרים של מזון קצת יותר טבעי. אם אצליח לצאת פעם בשבוע לריצת ערב זה בכלל יהיה נהדר.
השנה אסמן לי מראש רווק ורווקה שאני מכיר, ועד ראש-השנה הבא אעשה כל שביכולתי לדאוג שהם שיהיו נשואים. ארים טלפונים לבירור, אציע הצעות, וכמובן אתפלל עליהם מכל הלב.
השנה אתחיל במנהג חדש. במקום להגיע בקביעות לתפילה כמה דקות אחרי שהיא מתחילה ולצאת כמה דקות לפני הסיום, פשוט אהפוך את המצבים.
השנה ארשה לעצמי לקחת קצת פסקי זמן מהסלולארי הצמוד, וארים לפעמים את העיניים לתכלת השמים הבהירה ולמה שמעליהם.
השנה, אני מבקש ממך ה', תן לי את הכוח להמשיך לגדול.
שאדע לאהוב את עצמי אבל לא לוותר לעצמי.
שאשמח במה שיש לי אבל לא אסתפק בו ואחתור תמיד קדימה.
שאזכור תמיד שאתה מאמין בי וסומך עלי ושאני כאן בשביל השליחות המיוחדת שנתת רק לי.
השנה הזו הולכת להיות שונה.
אני יודע את זה. אני מרגיש את זה בפנים.
שנה טובה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
