ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
רש"י מדגיש שהבחירה במילה "עקב" בפסוק הפותח של הפרשה לא נובעת משיקולי לשון וספרות אלא שיש בבחירת המילה הזאת רצון מצד התורה ללמד אותנו שיעור חשוב על החיים: אין באמת דברים קטנים או מעשים חסרי חשיבות. חכמינו במסכת אבות מלמדים אותנו להיות זהירים במצווה קלה כבחמורה.
חז"ל מדגישים שאין אדם יודע איזה תפקיד יש באמת לקיום המצוות "הקלות" בתוכנית השכר והעונש משמים. לכן בפסוק הזה התורה בעצם מלמדת אותנו להיזהר בצעדינו ובמעשינו כדי שלא נרמוס בעקבנו שלא במתכוון מצוות או ערכים קדושים.
קשה לנו למדוד ערכים שונים, או להעריך את משקלן של מצוות בתורה. במקרה של ערכים סותרים והוראות מנוגדות, הפסיקה ההלכתית קובעת לנו מה עלינו לעשות ואיך עלינו להתנהג. עם זאת, במישור השכלי והרוחני, אנחנו תמיד נאלצים לקבל החלטות שנוגעות לסדר העדיפויות שלנו בהתנהגות ובמעשים. אני משתדל להגיע לרמה של כוונה ומסירות כשאני מתפלל, אבל עני דוחף את ידיו מול פרצופי ותובע שאתן לו כסף. מה עליי לעשות? להתעלם מהאיש המסכן ולנסות להתרכז בכוונה שלי בתפילה או לזנוח את התפילה ולתת מטבע לקבצן? איזה ערך ארמוס בעקבי? אנחנו מתמודדים עם דילמות כאלה בכל יום. אם נצליח לאזן איכשהו את סדר העדיפויות שלנו ולא לרמוס שום מצווה בעקבנו, נוכל להשיג דברים גדולים. וגם אם אנחנו לא מצליחים להשיג איזון כזה הלכה למעשה, עצם ההבנה שאסור לאדם לשפוט את המצוות כקלות או חמורות, כחשובות או חשובות פחות, היא כשלעצמה צעד גדול לקראת רוחניות והבנה אמיתית של היהדות.
במלחמת המהפכה האמריקנית היה דגל קולוניאלי מפורסם שנכתב עליו "אל תרמסו אותי!" זה, למעשה, המסר של התורה בעניין קיום המצוות והגישה שלנו כלפי התורה והמסורת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
