ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כשהתורה מתארת את הטבע, היא אומרת שהחורף והקיץ, הקור והחום הם דברים קבועים שלא נתונים להרבה שינויים ותמורות. לא בכדי אפשר בישראל להחליט בביטחון לערוך בחודשי הקיץ חתונה או כל חגיגה אחרת בחוץ, בלי לחשוש כמעט מעננים או מגשם.
הנביא שמואל הוריד בישראל גשם בחודשי הקיץ כסימן פלאי משמים. ואף על פי כן, למרות כל האמיתות שהזכרנו, כולנו יודעים שיש במזג האוויר שינויים מדי יום ביומו, שינויים שיכולים להתרחש ותמיד מתרחשים. בתוך הוודאות של העקביות הכוללת של מזג האוויר ושל הטבע בכלל, יש תמיד גם שמץ של חוסר ודאות לגבי המחר המיידי. ככלל לא יורד גשם בקיץ במזרח התיכון, אלא שאיכשהו לפעמים זה כן עלול לקרות. ברוכים הבאים לגחמות של קיומנו בעולם הזה.
החיים הם אתגר של איזון בין חוסר הוודאות של המחר המיידי לסדירות הצפויה של האירועים בטבע ובחיי האדם. שיבתו של העם היהודי למצב של ריבונות במולדתו העתיקה, בארץ-ישראל, הייתה בשביל היהודים ודאות צפויה אפילו באלפי השנים של הגלות הארוכה. המחר המיידי היה בלתי ידוע ואפילו מעורר חשש ואימה, אך העתיד, המחר הגדול יותר של ההתחדשות היהודית ותחיית עם ישראל, היה תמיד ודאי.
זאת הייתה ההתגשמות של קיץ נטול גשם בארץ-ישראל, גם אם איכשהו חווינו באותו הרגע ממטרים סוחפים. היכולת להביט אל מעבר למחר המיידי, מעבר למחר המשתנה והמאתגר, ולראות את התמונה הכוללת, את התחזית לטווח רחוק, את העתיד שהובטח לנו, היא המקור הגדול ביותר לחוסנו של העם היהודי וליכולתו לקום על רגליו שוב ושוב.
לא נגזים אם נאמר שזה היה ועודנו המפתח לקיום היהודי מאות ואלפי שנים. מזג האוויר שאנחנו חווים כרגע אמנם הפכפך, מבשר רעות, מסוכן וחסר ודאות במהותו, אך אין שום ספק בלבנו שהקיץ יביא אתו אור שמש וחום.
בדבריהם של נביאי ישראל חוזרת שוב ושוב המטאפורה של אור ושמש כאשר הם מתארים את גאולת עם ישראל מהגלות, מחורבן גשמי ורוחני. מחר אולי יהיה קודר וגשום, אך השמים תמיד יתבהרו בסופו של דבר.
אחת התופעות הדיפלומטיות המוזרות ביותר באירועים מודרניים היא העובדה שבמשך עשרות שנים ממשלות ישראל – ולא משנה אם משמאל, ממרכז או מימין - התאמצו באומץ לב ובאופן עקבי למסור חלקים גדולים מארץ-ישראל לאויב שנשבע להשמיד אותנו, אך משום-מה לא עלה בידה לעשות זאת. מתברר שאין כאן מישהו שרוצה לקבל את ההצעה שלנו, חרף הנדיבות העצומה שיש בה.
התחזית המיידית למחר היא סירוב איתן לכל הצעה. ייתכן שהסיבה היא העובדה שההצעה הזאת אינה מתיישבת כלל ועיקר עם תחזית מזג האוויר הכוללת לקיץ בהיר וחמים לעם היהודי בארצו. כל דבר שאיננו פירוק המדינה שלנו במו ידינו ומעבר אל מחוץ למזרח התיכון – ואני בטוח שיהיו בקרבנו אנשים שלא יהססו לחשוב שמדיניות כזאת היא נבונה ואפילו לטובתנו – ייתקל באטימות, במשא ומתן מדומה, ובסופו של דבר, בסירוב.
נראה שמשמים מתנגדים לפיתרון כזה לסכסוך. לפיכך המשימה שלנו היא להתמודד עם המציאות של מחר מיידי מעונן שאחריו עתיד כללי מואר ושטוף שמש. אולי אפשר להתאים לנו משקפיים נפשיים ורגשיים שיאפשרו לנו לראות היטב מקרוב ומרחוק גם יחד, ואז נהיה מוכנים מתמיד להתמודד עם מזג האוויר שמצפה לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
