ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
היו ימים שישראל היתה ארץ הרבה יותר קטנה, עם אוכלוסייה הרבה יותר קטנה, והרחובות בירושלים התרוקנו בסביבות תשע וחצי בערב, והדממה משלה בכיפה עד עלות השחר. זה כבר לא נכון. על אף שאיננו "עיר בלי הפסקה", אותו תואר מפוקפק (לטעמי) שניתן לערים גדולות אחרות בכל העולם, ירושלים רחוקה מלהיות מקום שקט ברוב שעות הלילה ובוודאי בשעות היום.
מאחר והאוויר הנדיר של ירושלים מעביר את הקולות למרחקים, הרעש מחתונות רחוקות שנחגגות בקול קולות מוצא את דרכו לא פעם לתוך חדר השינה שלי בעת שאני מנסה להירדם. למען האמת, התרגלתי לחיות עם רעש רקע מתמיד בחיי. זה היה אחד הדברים שהייתי צריך להסתגל אליהם כשעברתי לסביבה העירונית של ירושלים מהסביבה הפסטורלית והכפרית למחצה של מונסי, ניו יורק.
אבל אפילו במונסי השקטה תמיד חייתי עם רעש רקע, בעיקר מרצוני החופשי ומבחירה. תמיד האזנתי למוזיקה קלאסית בזמן שכתבתי את המאמרים או את הספרים שלי. אני עושה זאת גם היום. למעשה, כשאני כותב את המאמר הזה, מתנגן ברקע הקונצ'רטו לחליל של גיאורג טלמן שאני מאזין לו. רעש רקע הפך לחלק בלתי נפרד מחיי במידה כזאת, שאני מוצא את עצמי מתקשה לתפקד היטב בשקט מוחלט. אנחנו, בני האדם, יצורים מוזרים.
בשנות לימוד הגמרא שלי בישיבה בשיקגו, חלק ניכר מיום הלימודים עבר עליי באולם לימוד שבו למדו במקביל יותר ממאה בחורים צעירים שדנו והתווכחו אלה עם אלה תכופות ובקולי קולות. מצד שני, הספרייה בישיבה הייתה אי של שלווה ודממה מוחלטת שנאכפה על ידי ספרן מוכשר, אך קפדן לעתים.
עם זאת, לא משנה כמה התאמצתי, מעולם לא הצלחתי ללמוד היטב בספריה השקטה, אך לאולם הלימוד הרועש והרוחש הסתגלתי היטב. דומני שהחוויה הזאת אחראית לחיבה שאני רוחש לרעשי רקע אפילו היום, בכל פעם שאני כותב או מתכונן לדבר בפני קהל.
עד כמה שזה נוגע לי, מידה סבירה של רעש רקע מחדדת את החושים ועוזרת למקד את החשיבה ואת המחשבות, לפחות אצלי. לכן נשמע בחדרי הקונצ'רטו לחליל בשעה שאני כותב את המאמר הזה. הקונצ'רטו ודאי נצחי יותר מהמאמר הזה, אבל לא משנה. אני חושב שרעשי רקע חשובים מאוד בחייו של כל אדם, בין אם אנחנו שמים לב אליו ובין אם לאו.
גם התלמוד מתייחס לצלילים הבלתי פוסקים שנוכחים בחיינו כיהודים. בכל יום נשמעים הדים שחוזרים מהר סיני ומדרבנים אותנו להשתפר ולכבד את התורה ואת המסורת היהודית. המנהגים והמעשים הפשוטים שמהווים את אורח החיים היהודי – שלוש תפילות ביום, מעשי צדקה וחסד, התחשבות בזולת, קביעת עתים לתורה וכו' – כולם מרכיבים שיוצרים את הצלילים של חיינו.
באחד הסרטים שהפיקה קרן דסטני הצבעתי על החשיבות של מוזיקת רקע בסרט. בלי מנגינה ברקע, הסרט חסר ברק ונטול השראה. אפילו בתחילת המאה הקודמת, בימי הקולנוע האילם, בכל בתי הקולנוע העסיקו פסנתרן שסיפק מוזיקת רקע לסרט.
גם התורה צריכה צלילים ברקע כדי להיות בעלת משמעות בחייו של אדם ולהיחרט בזיכרון. התורה מכנה את עצמה שיר, מנגינה, ולא רק סדרה של חוקים ומצוות. כשלא שומעים את מנגינת הרקע, גם התורה מאבדת משהו מההתלהבות, הברק והחיות הטבעית שלה. לכן התעקשו חז"ל שיהודים ירגישו את הרעננות, ההתחדשות וההתרגשות בעניין התורה בכל יום בחייהם.
התורה חייבת להיות היום ולא רק אתמול. לכן היא זקוקה למנגינת רקע חזקה ומתמדת שתישא אותה אל הלבבות, המוחות והמעשים של היהודים בכל הזמנים ובכל המקומות. וזה הופך את הקולות ברקע למשהו נצחי וקדוש ולא סתם רעש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
