ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
כבר דימו חכמינו את ביהמ"ק ללב. כשם שהלב הוא מרכז האיברים כולם, בו הנשמה תלויה, הלב הוא מרכז החיים, ממנו זורמים כוחות חיים אל כל הגוף, אל כל האיברים וכל האיברים פונים אל הלב. כך בית המקדש הוא הלב הרוחני של האומה כולה. הגוף הלאומי של האומה אינו יכול לחיות בלי לב, אין האומה יכולה להתקיים בלי מקום מרכזי שהכל פונים אליו, שהכל מתרכזים סביבו והוא מאחד את הכל למציאות אחת.
עבודת ה' אינה חובת היחיד בלבד. עיקר העבודה היא עבודת הכלל, רוב מצוות התורה קשורות במציאות השלמה של האומה, בא"י ובביהמ"ק. כשם שהראש והלב הם משכן כוחות הרוח של האדם, כוחות החכמה והרצון, כח החיים, כך ביהמ"ק הוא מקום משכן כוחות הרוח של האומה, מקום התגלות נשמתה, מקום השראת השכינה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". כל סדר העבודה של עבודת ביהמ"ק מכוון לעניין זה. ע"י עבודת ביהמ"ק עפ"י ה', חלה השראת השכינה והלב החי, הלב הרוחני, הדבוק בה' אלוקים חיים מזרים זרמי חיים אל כל האיברים ומחיה את העם כולו. כשם שהלב מקבץ אליו מכל הגוף את הדם שמעורבת בו פסולת ומחזיר דם חדש שמחיה את כל האיברים, כך ביהמ"ק מכפר על כל העוונות, מסיר את הפסולת הרוחנית ומשפיע רוח של טהרה וקדושה על כל האומה.
נמצא אם כן, שהננו היום בלא בית מקדש כגוף בלא מוח ולב, ואף גרוע מזה, כי אילו כל העם היה בא"י בלא ביהמ"ק, אז היה אפשר להגדיר את המצב כגוף בלא לב, אבל כשעמ"י עודנו מפוזר בין העמים, רובו לא עלה עדיין לא"י, הרי גם הגוף אינו שלם, וכך ראה יחזקאל במראה הנבואה את עמ"י - עצמות יבשות, מפוזרות, יש בהן אמנם לחלוחית של חיים, העצמות מסוגלות להתאחד לגוף שלם ולחזור לחיים, אך בינתיים הן עצמות מפוזרות. המראה הזה שראה יחזקאל היה בתחילת הגלות, אבל אח"כ במשך הדורות, המצב הלך והתדרדר, העצמות התפוררו. וכך מגדיר הגאון מוילנא את מצב עמ"י בגלות וזה לשונו: "כי מעת שחרב הבית יצאה רוחנו, עטרת ראשנו ונשארנו רק אנחנו, הוא הגוף בלא הנפש, והיציאה לחו"ל הוא הקבר ורימה מסובבת עלינו. ואין בידינו להציל, הן עובדי כוכבים אוכלים את בשרינו, ומכל מקום היו חבורות וישיבות גדולות עד שנרקב הבשר והעצמות נפזרו פיזור אחר פיזור, ומכל מקום היו עדיין עצמות קיימות שגם תלמידי חכמים שבישראל - מעמודי הגוף, עד שנרקבו העצמות ולא נשאר אלא תרווד רקב מאיתנו ונעשה עפר "שחה לעבר נפשינו". ואנחנו מקווים עתה לתחיית המתים. "התנערי מעפר קומי" וכו', ויערה רוח ממרום עלינו". עד כאן דברי הגאון מוילנא.
ואי אפשר שלא להוסיף, שכעת ב"ה מתחילות העצמות להתקבץ עצם אל עצם, אבל עדיין חסרים אנו את העיקר, את המוח והלב, את החיים האלוקיים, את ביהמ"ק.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
30 - 30. המשך ביאור מעלת א"י
31 - על בית המקדש
32 - מצב עמ"י בגלות ללא בית המקדש
טען עוד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
