ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
האם מותר לקחת גרעינים של פרי, או חלקים אחרים של הצמח, ולהניחם בכלי עם מים על מנת שיצמיחו שורשים. לאחר מכן ברצוני לשתול אותם באדמה, בעציץ בתוך הבית.
תשובה:
א. מותר להנביט זרעים בשנת השמיטה על ידי הנחתם במים 1 . ובוודאי במקרה שבו ההנבטה נעשית בבית 2 .
ב. לאחר ההנבטה מותר לזורעם בעציץ שאינו נקוב 3 המונח בבית 4 .
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
179 - זמן תפילה לכתחילה
180 - הנבטה במים ושתילה בעציץ בבית
181 - העברת עציצים בשמיטה בעת מעבר דירה
טען עוד
^ 1. הירושלמי (שביעית ד, ד) מביא ברייתא שכותבת לגבי זרעים: "ושורין אותן בשביעית למוצאי שביעית". וכן פסק הרמב"ם (שמיטה א, ו) באחרונים (מעשה רקח, ומרכבת המשנה, ושו"ת הר צבי א, רח) דנו רבות על היחס בין שביעית לשבת בעניין זה, שבשבת הדבר אסור, וכאן מותר משום שאין זו עבודה בקרקע, אף שהיא תולדה דזורע. הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי (ספר השמיטה עמוד צח) אף דן שתהיה מותרת זריעה במים לגמרי. ובשו"ת אז נדברו (הרב זילבר) דן בכך באריכות, ומביא מחלוקת בין מהרי"ל דיסקין, לבין נחפה בכסף, ומסיק שמותר לכתחילה להנביט בשמיטה, וכן להנביט גרעין אבוקדו בשמיטה, ובעניין זה עיין בספר משפטי ארץ (תשנ"ג) פרק ז הערה אות יז והערה 48 שאסר להצמיח גרעין אבוקדו במים, ונסמך על ההר צבי (זרעים ב, סימן לא אות ה - ו) אך מההר צבי שהבאנו לעיל נראה להדיא שאם אינו זורע במים, אלא רק מנביט את הגרעין, ולאחר מכן זורע אותו במקום אחר, הרי שאין כאן איסור של הנבטה גם לשיטתו, לכן אין מקום לאסור בזה כלל גם מחוץ לבית, ובתוך הבית כמובן שמותר כפי שכתבנו לקמן שיש להתיר גם זריעה.
^ 2. כדלקמן הערות 3-4.
^ 3. מנחת שלמה (א, מא, אות ד) מביא שיש שסברו לאסור עציץ נקוב, ודן בכך בהרחבה, אך אינו מקל למעשה, ומכל מקום כפי שכתבנו בהמשך, בזורע בבית יש להקל.
^ 4. עיין בשו"ת במראה הבזק חלק ה סימן קכד והערות 6-7 שם מביאים שניתן להקל ולזרוע בבית, וכן עיין באור לציון (שביעית עמוד כז, בהערה שם) שמתיר גם הוא לזרוע בעציץ המונח בבית. ובהרחבה רבה כתב בזה הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות ד, רנח) והעלה להתיר אפילו במצעים מנותקים, והקל גם בבית, והביא שם מהרב זוננפלד, שזו היתה גם דעת המהרי"ל דיסקין, ואף שכתב שאסור, דיבר רק על גגות וחצרות, אבל בבית מותר לזרוע בעציץ שאינו נקוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
