ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. נחלקו הפוסקים האם מותר להשתמש בג'לטין מעצמות בהמות טמאות או נבלות וטריפות.
ב. למעשה, רבים מגופי הכשרות בארץ משתמשים כיום בג'לטין מדגים טהורים שעל כשרותו אין פקפוק.
ג. בתעשיית התרופות והמשקאות, מותר השימוש בג'לטין גם כשהוא מעצמות טריפות ונבילות.
ד. ויטמינים - יש להשתמש בג'לטין מדגים טהורים שאין פקפוק בכשרותו.
א. שימוש בג'לטין
אחד החומרים המייצבים הנפוצים ושמישים ביותר בתעשיית המזון הוא הג'לטין1.
את הג'לטין ניתן להפיק מבהמות ומדגים. בעבר הג'לטין הנפוץ ביותר היה ג'לטין המופק מעצמות. כיום השימוש הנפוץ ביותר הוא משומן חזיר ומעורו. כ-44% מן הג'לטין מופק מעורות חזירים, כ-28% מן הג'לטין מופק מעורות נבלות וטרפות, כ-27% מופק מעצמות של נבלות וטרפות
וכ-1% מדגים ומבהמות שנשחטו כדת וכדין. בנוסף לכך, יש ייצור ג'לטין מדגים כשרים ומדגים לא כשרים2.
ממילא מתעוררת השאלה ההלכתית האם ניתן להשתמש בג'לטין.
מצד אחד, "דבר המעמיד" אינו בטל בששים, ולכן למרות שהג'לטין מהווה מרכיב קטן במאכל אינו בטל במאכל מאחר והוא מעמיד את המאכל.
מאידך, את הג'לטין מייצרים מעצמות שכאשר הם יבשות לחלוטין יצאו מכלל איסור (היתר זה היה נכון בעבר, אך כאמור כיום רוב הייצור הוא משומן חזיר). בנוסף, בתהליך הייצור העצמות עוברות עיבוד שפוסל אותם מאכילה והג'לטין הוא יצירה חדשה.
למעשה, נחלקו בזה גדולי הפוסקים, ולכן התקבל שבכשרות מהדרין משתמשים רק בג'לטין מדגים ואילו בכשרות רגילה משתמשים גם בג'לטין מבהמות.
עם זאת, מוסכם שאין להשתמש כלל בג'לטין המופק מחזיר3.
כיום, פחתו עלויות הייצור של ג'לטין מדגים טהורים פחתו, לכן כיום רבים מגופי הכשרות במדינה משתמשים בג'לטין מדגים טהורים או מבהמות כשרות שנשחטו כדין4.
ב. ג'לטין בתרופות ומשקאות
מלבד השימוש בג'לטין לייצוב מאכלים משתמשים בו גם לתעשיית התרופות ולתעשיית המשקאות.
אולם הבדל רב יש בשימוש בג'לטין בשתי תעשיות אלו.
בתעשיית התרופות הג'לטין משמש לייצור הקפסולות. כאשר מדובר בתרופות ניתן להקל גם כשמדובר בחולה שאין בו סכנה, אך כאשר מדובר בויטמינים או תוספי מזון אין להשתמש בג'לטין שיש בו חשש כשרות.
בייצור משקאות משתמשים בג'לטין להצללת מיץ תפוחים ויין. מאחר והג'לטין במקרה זה אינו דבר מעמיד הרי הוא בטל ברוב ומותר5.
ג. הבהרה להלכה משבוע שעבר
בשבוע שעבר כתבנו שבעל עסק חשוד להכשיל אחרים במאכלות אסורים גם אם הוא ירא שמיים. בעקבות הערות שקבלנו בעניין רצוננו להבהיר שכוונתנו לא הייתה ח"ו שכל בעל עסק נחשב אוטומטית כבעל עבירה המכשיל את הרבים, אלא כל כוונתנו הייתה שבגלל הנגיעה שלו בדבר ישנו חסרון בנאמנות שלו ולכן צריך לדרוש תעודת כשרות6.
-ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף-
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.











