ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הלכות כלליות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א.הקפת הבימה בעת אמירת ההושענות - זכר להקפת המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים.
ב.לדעת רמ"א רק מי שיש לו ארבעה מינים מקיף את הבמה. לדעת השו"ע כולם מקיפים.
ג.מצווה להקביל פני רבו ברגל, משני טעמים: 1. כבוד התורה והרב 2. כדי ללמוד תורה והוראה מרבו.
ד.יש אומרים שבזמן הזה אין חובה להקביל פני רבו ברגל. אך דעת רוב האחרונים שגם בימינו קיימת חובה זו.
א. מנהג ההושענות
נוהגים להקיף בכל יום מימי חג סוכות את הבימה ולומר הושענות, זכר למקדש. בהושענא רבא מקיפים שבע פעמים 1 .
הסיבה שמקיפים את הבימה היא שבזמן שאין בית מקדש, הבימה היא במקום המזבח, שכן אמר הקב"ה לאברהם אבינו "תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם" 2 .
בששת הימים הראשונים של חול המועד מקיפים את הבימה תוך כדי אחיזה בארבעת המינים. מי שאין לו ארבעה מינים: למנהג השו"ע יקיף גם הוא, למנהג רמ"א לא יקיף 3 .
בהושענא רבא - נחלקו הפוסקים האם יש לאחוז את הערבות בהקפות או את ארבעת המינים.
להלכה - דעת השו"ע לאחוז בערבות יחד עם ארבעת המינים. מאידך המשנה ברורה כתב בשם האר"י שאין להחזיק את הערבות 4 .
ב. הקבלת פני רבו ברגל
בגמרא נאמר שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל.
הראשונים חלוקים בטעמו של דין זה. לדעת הרמב"ם החיוב הוא מדין כבוד רבו. לדעת הרמב"ן וספר חסידים החיוב הוא מדין תלמוד תורה.
לדעת הנודע ביהודה, בימינו אין חיוב הקבלת פני רבו. מאידך רוב האחרונים חולקים עליו וסוברים שגם בזמן הזה יש חיוב.
הגרש"א שטרן שליט"א תולה את המחלוקות זו בזו: הנודע ביהודה שסובר שבזמן הזה אין חיוב, הבין שיסוד הדין הוא כבוד הרב, ולא שייך לתקן חובה לכבד את הרב בעלייה לרגל כאשר בית מקדשנו שומם ולא עולים אליו, מפני שלא ייתכן שכבוד הרב יגדל מכבוד שמיים.
מאידך, רוב האחרונים סברו שהיסוד הוא תלמוד תורה, ולכן גם בזמן שאין בית מקדש חייב להקביל פני רבו על מנת ללמוד ולדעת את המעשה אשר יעשו 5 .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












