ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
א. נאמר בגמרא, שכשאדם יוצא לדרך, מצוה עליו 'להמלך בקונו'- להתפלל תפילת הדרך, מאחר וכל הדרכים בחזקת סכנה.
ב. לכתחילה יש לעצור את הרכב בזמן תפילת הדרך, אולם אם יש סכנה לעצור יכול להגיד תוך כדי נסיעה.
ג. החיוב להתפלל תפילת הדרך חל כאשר רוצה לנסוע יותר מפרסה. לדעת הרמ"א יש לאמרה בתוך הפרסה הראשונה.
ד. שיעור פרסה: לדעת החזו"א: 4.6 ק"מ. לדעת הגר"ח נאה: 3.84 ק"מ.
במסגרת יום לימוד לבין המצרים שהתקיים בשבוע שעבר בבית מדרש גבעת אסף,
זכינו לשיעורו של הגר"ד ליאור בעניין מעוברות ומניקות בתשעה באב.
לצפייה בשיעור: לחצו כאן תודה רבה לאתר ישיבה yeshiva.org.il!
תפילת הדרך
למדו חז"ל מאליהו הנביא שכאשר אדם יוצא לדרך עליו 'להמלך בקונו', כלומר לטול רשות מהקב"ה ליציאה זו, ואמרו חז"ל שנטילת רשות היא תפילת הדרך.
ומבאר המהרש"א, שצריך ליטול רשות לפני היציאה לדרך: "לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה הם, וגם אם יצא בדרך לשלום מי יגיד לו אם יצליח שם? ואין לו להמלך רק עם קונו היודע בו שיוליכהו לשלום"1.
נוסח התפילה בלשון רבים: שתוליכנו לשלום, תצעידנו לשלום וכו'. טעם הדבר הוא שכאשר אדם מצרף את הרבים לתפלתו, תפלתו נשמעת יותר.
האם צריך לעצור את הרכב בזמן תפילת הדרך?
בגמרא נחלקו רב חסדא ורב ששת האם צריך לעמוד בזמן אמירת תפילת הדרך, או שאפשר לאמרה תוך כדי הליכה. לדעת רב חסדא יש לעמוד ולברך, ולדעת רב ששת מותר להגיד את תפילת הדרך גם בהליכה.
ומספרת הגמרא, שפעם הלכו רב חסדא ורב ששת יחד בדרך, ורב חסדא עצר כדי להתפלל תפילת הדרך, ואף רב ששת עשה כן ואמר "מהיות טוב אל תקרא רע".
נחלקו הראשונים כמי לפסוק. וכתב הרשב"א, שאף שהלכה כרב ששת שלא צריך לעצור, אם אפשר לעצור עדיף לפי שאף רב ששת עצמו עשה כן.
וכך פסק השו"ע: " ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה".
עוד כתב השו"ע, שאם הוא רוכב על בהמה, לא צריך לרדת ממנה ולהתפלל. והאחרונים העירו שאמנם לרדת מהבהמה לא צריך, אבל לעצור אותה צריך. והוסיפו עוד שאף בעגלה עם סוסים יש לעצור את העגלה.
לפי זה, אם אפשר לעצור את הרכב בבטיחות לכתחילה יש לעשות כן, אולם אם אי אפשר לעצור את הרכב, אין צורך לעצור ומותר להתפלל תפילת הדרך בנסיעה3.
מתי מברכים תפילת הדרך?
בגמרא כתוב "אימת מצלי? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא משעה שמהלך בדרך. עד כמה? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא עד פרסה".
ונחלקו הראשונים בפירוש הגמרא.
רש"י- זמן תפלת הדרך הוא דווקא בפרסה הראשונה מהעיר, אח"כ אין להתפלל.
בה"ג- החיוב להתפלל חל רק במקרה שבו הדרך שעתיד ללכת היא יותר מפרסה.
רבינו יונה- לכתחילה יש להתפלל דווקא בפרסה הראשונה אבל בדיעבד אפשר גם לאחר מכן.
השו"ע הכריע כבה"ג, והרמ"א פסק כדעת רבינו יונה.
הט"ז מעיר, שבדרך שהיא בחזקת סכנה יש להתפלל תפילת הדרך אפילו אם המרחק שעתיד ללכת הוא פחות מפרסה.
שיעור פרסה- לדעת החזו"א: 4.608 ק"מ
- לדעת הגר"ח נאה: 3.840 ק"מ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
