ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
א. נאמר בגמרא, שכשאדם יוצא לדרך, מצוה עליו 'להמלך בקונו'- להתפלל תפילת הדרך, מאחר וכל הדרכים בחזקת סכנה.
ב. לכתחילה יש לעצור את הרכב בזמן תפילת הדרך, אולם אם יש סכנה לעצור יכול להגיד תוך כדי נסיעה.
ג. החיוב להתפלל תפילת הדרך חל כאשר רוצה לנסוע יותר מפרסה. לדעת הרמ"א יש לאמרה בתוך הפרסה הראשונה.
ד. שיעור פרסה: לדעת החזו"א: 4.6 ק"מ. לדעת הגר"ח נאה: 3.84 ק"מ.
במסגרת יום לימוד לבין המצרים שהתקיים בשבוע שעבר בבית מדרש גבעת אסף,
זכינו לשיעורו של הגר"ד ליאור בעניין מעוברות ומניקות בתשעה באב.
לצפייה בשיעור: לחצו כאן תודה רבה לאתר ישיבה yeshiva.org.il!
תפילת הדרך
למדו חז"ל מאליהו הנביא שכאשר אדם יוצא לדרך עליו 'להמלך בקונו', כלומר לטול רשות מהקב"ה ליציאה זו, ואמרו חז"ל שנטילת רשות היא תפילת הדרך.
ומבאר המהרש"א, שצריך ליטול רשות לפני היציאה לדרך: "לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה הם, וגם אם יצא בדרך לשלום מי יגיד לו אם יצליח שם? ואין לו להמלך רק עם קונו היודע בו שיוליכהו לשלום"1.
נוסח התפילה בלשון רבים: שתוליכנו לשלום, תצעידנו לשלום וכו'. טעם הדבר הוא שכאשר אדם מצרף את הרבים לתפלתו, תפלתו נשמעת יותר.
האם צריך לעצור את הרכב בזמן תפילת הדרך?
בגמרא נחלקו רב חסדא ורב ששת האם צריך לעמוד בזמן אמירת תפילת הדרך, או שאפשר לאמרה תוך כדי הליכה. לדעת רב חסדא יש לעמוד ולברך, ולדעת רב ששת מותר להגיד את תפילת הדרך גם בהליכה.
ומספרת הגמרא, שפעם הלכו רב חסדא ורב ששת יחד בדרך, ורב חסדא עצר כדי להתפלל תפילת הדרך, ואף רב ששת עשה כן ואמר "מהיות טוב אל תקרא רע".
נחלקו הראשונים כמי לפסוק. וכתב הרשב"א, שאף שהלכה כרב ששת שלא צריך לעצור, אם אפשר לעצור עדיף לפי שאף רב ששת עצמו עשה כן.
וכך פסק השו"ע: " ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה".
עוד כתב השו"ע, שאם הוא רוכב על בהמה, לא צריך לרדת ממנה ולהתפלל. והאחרונים העירו שאמנם לרדת מהבהמה לא צריך, אבל לעצור אותה צריך. והוסיפו עוד שאף בעגלה עם סוסים יש לעצור את העגלה.
לפי זה, אם אפשר לעצור את הרכב בבטיחות לכתחילה יש לעשות כן, אולם אם אי אפשר לעצור את הרכב, אין צורך לעצור ומותר להתפלל תפילת הדרך בנסיעה3.
מתי מברכים תפילת הדרך?
בגמרא כתוב "אימת מצלי? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא משעה שמהלך בדרך. עד כמה? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא עד פרסה".
ונחלקו הראשונים בפירוש הגמרא.
רש"י- זמן תפלת הדרך הוא דווקא בפרסה הראשונה מהעיר, אח"כ אין להתפלל.
בה"ג- החיוב להתפלל חל רק במקרה שבו הדרך שעתיד ללכת היא יותר מפרסה.
רבינו יונה- לכתחילה יש להתפלל דווקא בפרסה הראשונה אבל בדיעבד אפשר גם לאחר מכן.
השו"ע הכריע כבה"ג, והרמ"א פסק כדעת רבינו יונה.
הט"ז מעיר, שבדרך שהיא בחזקת סכנה יש להתפלל תפילת הדרך אפילו אם המרחק שעתיד ללכת הוא פחות מפרסה.
שיעור פרסה- לדעת החזו"א: 4.608 ק"מ
- לדעת הגר"ח נאה: 3.840 ק"מ.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











